דילוג לתוכן

טלפון: 1800-202-502 · שדי חמד 21, מודיעין עילית

האזור האישי

הצטרפו לתפוצה מבית ארגון איילת השחר

הלימוד היומי כ"ח אדר א'

שביעית בשדה נכרי ובפירותיו

ספר מצות הארץ סימן מט -נ

גודל הטקסט

לימוד מהספר

מט. שְׁבִיעִית בִּשְׂדֵה נָכְרִי וּבְפֵרוֹתָיו

סעיף א

נָכְרִי שֶׁקָּנָה מִיִּשְׂרָאֵל שָׂדֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ מַפְקִיעַ אוֹתָהּ מִקְּדֻשָּׁתָהּ וּמִמִּצְוַת שְׁבִיעִית. וְכֵיוָן שֶׁכָּל שְׂדוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אַף שֶׁהַנָּכְרִים קָנוּ אוֹתָם, נִשְׁאֲרוּ בִּקְדֻשָּׁתָן, וְנוֹהֲגִים בָּהֶם כָּל דִּינֵי שְׁבִיעִית. עַל כֵּן אֵין עוֹבְדִים בְּשָׂדֶה שֶׁל נָכְרִי שׁוּם עֲבוֹדוֹת, לֹא אֵלֶּה הָאֲסוּרוֹת מִן הַתּוֹרָה וְלֹא הָאֲסוּרוֹת מִדְּרַבָּנָן.

מפקיע – מוציא. הקנייה של הנכרי לא מוציאה את השדה מהקדושה שלה.

מקדשתה – מקדושת ארץ ישראל שיש בשדה.

מדרבנן – אסור מתקנת חכמים, ולא מהתורה עצמה.

סעיף ב

פֵּרוֹת שֶׁגָּדְלוּ בַּשָּׂדֶה נָכְרִי קְדוֹשִׁים קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית. וְאִם הָיָה גְּמַר מְלָאַכְתָּן בִּרְשׁוּת יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְעַשְּׂרָם בְּלִי בְּרָכָה. [וְע' גַּם סִי' מ"ב סְעִיף ז']

קדשת שביעית – דין מיוחד לפירות שגדלו בשנת השמיטה: נוהגים בהם בכבוד, לא מפסידים אותם ולא סוחרים בהם.

גמר מלאכתן – השלב האחרון בהכנת הפירות אחרי הקטיף, שממנו הם מתחייבים במעשרות.

לעשרם – להפריש מהם תרומות ומעשרות.

בלי ברכה – מפרישים בלי לברך על ההפרשה.

סעיף ג

אַף שֶׁאֵין אִסּוּר סְפִיחִים בְּפֵרוֹתָיו שֶׁל נָכְרִי, כַּמְּבֹאָר בְּסִי' מ"ב סְעִיף ז' אַךְ הֵם חַיָּבִים בְּבִעוּר, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית.

ספיחים – צמחים שגדלו בשנת השמיטה מזרעים שנפלו מעצמם; חכמים אסרו לאכול אותם.

כמבאר – כפי שהוסבר.

בבעור – בביעור: כשהפרי כבר לא נמצא בשדה, מוציאים את מה שנשאר ממנו בבית ומפקירים אותו.

סעיף ד

נָכְרִי שֶׁגָּזַל שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל, וְלֹא נִשְׁתַּקַּע שֵׁם הַבְּעָלִים הַקּוֹדְמִים אֵין כָּאן יֵאוּשׁ, וְעַל כֵּן לֹא קָנָה נָכְרִי שָׂדֶה זוֹ, וְנוֹהֲגִים בָּהּ כָּל דִּינֵי שְׁבִיעִית וְיֵשׁ לִתְבוּאָתָהּ דִּין סְפִיחִים הָעוֹלִים מֵאֲלֵיהֶם.

גזל – לקח בכוח, בלי רשות הבעלים.

ולא נשתקע שם הבעלים הקודמים – עדיין יודעים ומזכירים שהשדה שייכת לבעלים הקודמים.

יאוש – הבעלים התייאשו מלקבל את השדה בחזרה. בלי ייאוש הגזלן לא נעשה בעלים.

העולים מאליהם – שצמחו מעצמם, בלי שזרעו אותם.

סעיף ה

מֻתָּר לִקְנוֹת פֵּרוֹת שֶׁאֵין בְּמִינָם אִסּוּר סְפִיחִים, אֵצֶל הַגּוֹי וְאַף אִם אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ אִם גּוֹי זֶה תּגָּר אוֹ מֵבִיא מִגִּנָּתוֹ, וְאַף אִם רֹב פֵּרוֹת מִמִּין זֶה גְּדֵלִים אֵצֶל יִשְׂרָאֵל. וְהַפֵּרוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּמִינָם אִסּוּר סְפִיחִים, אִם רֹב הַמִּין הַהוּא גָּדֵל בְּיַד יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם מֻתָּר לִקַּח הַמִּין הִזָּה מִן הַגּוֹי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם הוּא תּגָּר אוֹ מֵבִיא מִגִּנָּתוֹ.

תגר – סוחר שקונה פירות ממקומות שונים ומוכר אותם.

מגנתו – מהגינה שלו, מגידול שלו עצמו.

להסתפק – יש בדבר ספק, והשאלה לא הוכרעה.

נ. רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִשְׁמִטָּה וְהַפְּרָקִים לְמַעֲבָר מִשָּׁנָה לְשָׁנָה, וְדִין הַמַּעַשְׂרוֹת בִּשְׁבִיעִית

סעיף א

רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִשְׁבִיעִית הוּא לְכָל הַמִּינִים וּלְכָל הַדִּינִים א' בְּתִשְׁרֵי.

ראש השנה לשביעית – היום שבו מתחילה שנת השמיטה.

א' בתשרי – היום הראשון של חודש תשרי, ראש השנה.

סעיף ב

הַפֵּרוֹת מִתְיַחֲסִים לַשָּׁנָה שִׁשִּׁית, שְׁבִיעִית אוֹ שְׁמִינִית, לְפִי פְּרָקִים שׁוֹנִים בְּבִשּׁוּלָם, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁאִם הִגִּיעוּ לִפְרָקִים אֵלֶּה לִפְנֵי ר"ה שֶׁל שְׁבִיעִית הֲרֵי הֵם פֵּרוֹת שִׁשִּׁית. הִגִּיעוּ לִפְרָקִים אֵלּוּ מר"ה שֶׁל שְׁבִיעִית וְאֵילָךְ הֲרֵי הֵם פֵּרוֹת שְׁבִיעִית. הִגִּיעוּ לִפְרָקִים אֵלּוּ מר"ה שֶׁל שְׁמִינִית וְאֵילָךְ הֲרֵי הֵם פֵּרוֹת שְׁמִינִית. וְיֵשׁ חִלּוּקֵי דִּינִים בְּפִרְקֵיהֶם לְפִי הַמִּינִים הַשּׁוֹנִים

מתיחסים – שייכים, נחשבים של שנה מסוימת.

פרקים – שלבים בגדילה ובהבשלה של הפרי.

בבשולם – בהבשלה שלהם.

ר"ה – ראשי תיבות: ראש השנה.

סעיף ג

תְּבוּאָה, אוֹ קִטְנִיּוֹת שֶׁהֵבִיאוּ שְׁלִישׁ גִּדּוּל בַּשִּׁשִּׁית (זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁגַּרְעִינֵיהֶם גָּדְלוּ עַד לִשְׁלִישׁ גִּדּוּלָם הָרָגִיל), אַף עַל פִּי שֶׁנִּגְמְרוּ בִּשְׁבִיעִית, אֵין בָּהֶם שׁוּם דִּין שְׁבִיעִית, וְחַיָּבִים בִּתְרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, כְּפֵרוֹת שִׁשִּׁית.

תבואה – דגנים, כמו חיטה ושעורה.

קטניות – זרעים כמו עדשים, שעועית וחומוס.

שליש גדול – שלב שבו הגרעין הגיע לשליש מגודלו הרגיל, כמו שמוסבר בסוגריים.

תרומות ומעשרות – החלקים שמפרישים מהיבול ונותנים לכהן, ללוי ולעני.

סעיף ד

פֵּרוֹת הָאִילָן שֶׁחָנְטוּ קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁבִיעִית, אֵין בָּהֶם דִּין שְׁבִיעִית.

וַחֲנָטָה הִיא בְּזֵיתִים וַעֲנָבִים שְׁלִישׁ גִּדּוּל. וּבִשְׁאָר הַמִּינִים לְדַעַת הר"מ עוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, וְהוּא בְּעֵרֶךְ שְׁלִישׁ גִּדּוּל. וּלְדַעַת הַתּוֹסָפוֹת הוּא סְמָדַר דְּהַיְנוּ אַחַר נְפִילַת הַפֶּרַח וּכְבָר נִכָּר הַפְּרִי.

אֶתְרוֹג הַנִּלְקָט בַּשְּׁבִיעִית להר"מ קָדוֹשׁ קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית אַךְ חַיָּב בִּתְרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, וְרַק אִם חָנַט בִּשְׁבִיעִית פָּטוּר מִתְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת וְלִשְׁאָר פּוֹסְקִים, אֵין בּוֹ קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית אֶלָּא אִם כֵּן חָנַט בִּשְׁבִיעִית.

פֵּרוֹת הָדָר יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל דַּעַת הַתּוֹסָפוֹת שֶׁחָנְטָה הִיא סְמָדַר, וְאִם הָיְתָה חֲנָטָה שֶׁלָּהֶם בְּשִׁשִּׁית הֲרֵי דִּינָם כְּפֵרוֹת שִׁשִּׁית. הַיּוֹצֵא מִזֶּה הוּא שֶׁפֵּרוֹת הָדָר נוֹהֵג בָּהֶם דִּין שְׁבִיעִית בַּנִּלְקָטִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁמִינִית, וְהַנִּלְקָטִים בַּשְּׁבִיעִית (בַּחֹרֶף) אֵין בָּהֶם דִּין שְׁבִיעִית כְּלָל.

חנטו – הפרי התחיל להיווצר על העץ.

הר"מ – הרמב"ם.

עונת המעשרות – השלב בהבשלת הפרי שממנו הוא מתחייב במעשרות.

סמדר – כפי שמוסבר בנוסח: אחרי שהפרח נפל וכבר רואים את הפרי.

פרות הדר – פירות ממשפחת האתרוג, כמו תפוזים ולימונים.

סעיף ה

יָרָק שֶׁצָּמַח בְּשִׁשִּׁית, בֵּין שֶׁנִּגְמַר בַּשִּׁשִּׁית וְנִלְקָט בִּשְׁבִיעִית בֵּין שֶׁנִּגְמַר בִּשְׁבִיעִית אֵין בּוֹ דִּין סְפִיחִים, אַךְ קָדוֹשׁ קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית וּפָטוּר מתרו"מ.

מִינֵי יָרָק שֶׁאֵין זַרְעָם כֻּלָּהּ (כְּגוֹן בָּצָל הַנִּשְׁתָּל), שֶׁנִּכְנְסוּ מִשִּׁשִּׁית לַשְּׁבִיעִית, שֶׁאֵין בָּהֶם דִּין סְפִיחִים, אִם רֹב הַכַּמּוּת שֶׁל פִּרְיָם הַנֶּאֱכָל הוּא מִשִּׁשִּׁית, אֵין לָהֶם קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית, וְאִם רֹב הַכַּמּוּת שֶׁלָּהֶן הוּא מֵהַגָּדֵל בַּשְּׁבִיעִית יֵשׁ בּוֹ קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית, וְהוּא הַדִּין בְּיוֹצֵא מִשְּׁבִיעִית לִשְׁמִינִית שֶׁהוֹלְכִים לְעִנְיַן קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית אַחַר הַשָּׁנָה שֶׁצָּמַח בָּהּ רֹב כַּמּוּת הַזֶּרַע, וְלָא מַשְׁכַּחַת לָהּ אֶלָּא בְּאוֹתוֹ יָרָק שֶׁאֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם סְפִיחִים.

נגמר – הגיע לגידולו המלא.

פטור מתרו"מ – פטור מתרומות ומעשרות.

שאין זרעם כלה – ירק שהחלק הנשתל באדמה (כמו בצל) לא נרקב ונעלם, אלא ממשיך לגדול.

ולא משכחת לה – בארמית: ואין מצב כזה. כלומר הדין הזה שייך רק בירק שאין בו איסור ספיחים.

סעיף ו

אֹרֶז, דֹּחַן, פְּרָגִים וְשֻׁמְשֻׁמִּים, שֶׁצָּמְחוּ בְּשִׁשִּׁית וְנִגְמַר פִּרְיָם בִּשְׁבִיעִית אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם סְפִיחִים, אֲבָל קְדוֹשִׁים קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית.

ארז – אורז.

דחן – דגן בעל גרעינים קטנים (דוחן).

פרגים – זרעי פרג.

שמשמים – שומשום.

סעיף ז

תְּבוּאָה וְקִטְנִית שֶׁגָּדְלוּ שְׁלִישׁ גִּדּוּל בִּשְׁבִיעִית, אַף שֶׁיָּצְאוּ לַשְּׁמִינִית יֵשׁ לָהֶם דִּין שְׁבִיעִית, וַאֲסוּרִין מִשּׁוּם סְפִיחִים.

שגדלו שליש גדול – הגרעינים שלהם הגיעו לשליש מגודלם הרגיל.

שיצאו לשמינית – שנגמרו או נקצרו בשנה שאחרי השמיטה.

ואסורין משום ספיחים – אסור לאכול אותם, כמו צמחים שגדלו מעצמם בשמיטה.

סעיף ח

פֵּרוֹת הָאִילָן שֶׁהַחֲנָטָה שֶׁלָּהֶם הָיְתָה בַּשְּׁבִיעִית, אַף שֶׁרֹב גִּדּוּלָם הָיָה בִּשְׁמִינִית, יֵשׁ לָהֶם דִּין פֵּרוֹת שְׁבִיעִית.

אֶתְרוֹג הַיּוֹצֵא מִשְּׁבִיעִית לַשְּׁמִינִית, אִם חָנַט בַּשְּׁבִיעִית נוֹהֵג בּוֹ דִּין שְׁבִיעִית, וּפָטוּר מתרו"מ אַף אִם נִלְקַט בִּשְׁמִינִית, וְאִם חָנַט בִּשְׁמִינִית יֵשׁ לוֹ דִּין שְׁמִינִית.

וְכֵן שְׁאָר פֵּרוֹת הָדָר שֶׁחָנְטוּ בִּשְׁבִיעִית דִּינָם כְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית. חָנְטוּ בִּשְׁמִינִית יֵשׁ לָהֶם דִּין שְׁמִינִית.

החנטה – תחילת היווצרות הפרי על העץ.

רב גדולם – רוב הגידול של הפרי, עד שהגיע לגודלו המלא.

נלקט – נקטף.

סעיף ט

מִמָּה שֶׁבֵּאַרְנוּ יוֹצֵא שֶׁבַּשְּׁבִיעִית רָאוּי לִקַּח אֶתְרוֹג לְמִצְוָה שֶׁנִּלְקַט קֹדֶם ר"ה שֶׁל שְׁבִיעִית, וּבְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית אֵין לִקַּח אֶתְרוֹג אֶלָּא מִן הַנָּכְרִי, אוֹ מִן הֶחָבֵר.

לקח אתרוג למצוה – לקנות אתרוג לנטילת ארבעת המינים בסוכות.

במוצאי שביעית – בשנה שאחרי השמיטה.

החבר – אדם נאמן שמקפיד על דיני שביעית ומעשרות.

סעיף י

יָרָק וְכֵן אֹרֶז וַחֲבֵרָיו שֶׁצָּמְחוּ וְנִגְמְרוּ בִּשְׁבִיעִית אֲסוּרִים מִשּׁוּם סְפִיחִים. צָמְחוּ בִּשְׁבִיעִית וְנִגְמְרוּ בַּשְּׁמִינִית אֲסוּרִים מִשּׁוּם סְפִיחִים עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה כַּיּוֹצֵא בָּהֶם מִפֵּרוֹת שְׁמִינִית. עָשׂוּ כַּיּוֹצֵא בָּהֶם מִפֵּרוֹת שְׁמִינִית, אֵלֶּה שֶׁצָּמְחוּ בַּשְּׁבִיעִית וְנִגְמְרוּ בַּשְּׁמִינִית, אֵין בָּהֶם אִסּוּר סְפִיחִים, וְאֵינָם קְדוֹשִׁים קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית. וְאִם הִגִּיעוּ לעוהמ"ע בִּשְׁבִיעִית פְּטוּרִים מתרו"מ. הִגִּיעוּ לעוהמ"ע בַּשְּׁמִינִית חַיָּבִים בתרומ"ע. וְאַף אֵלֶּה שֶׁנִּלְקְטוּ בַּשְּׁמִינִית קֹדֶם שֶׁנַּעֲשׂוּ כַּיּוֹצֵא בָּהֶן מִפֵּרוֹת שְׁמִינִית כְּשֶׁנַּעֲשׂוּ כַּיּוֹצֵא בָּהֶן הֻתְּרָה, וּכְשֶׁנַּעֲשׂוּ כַּיּוֹצֵא בָּהֶן בַּשָּׂדוֹת הַמְמַהֲרוֹת לְהוֹצִיא נִקְרָא נַעֲשׂוּ כַּיּוֹצֵא בָּהֶן. וּלְאַחַר חֲנֻכָּה מֻתָּרִים מִשּׁוּם סְפִיחִים אַף אִם לֹא עָשׂוּ כַּיּוֹצֵא בָּהֶן. וְאַחַר שֶׁנַּעֲשׂוּ כַּיּוֹצֵא בָּהֶן מֻתָּר לִקַּח מִכָּל אָדָם, וְאֵין חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא הֵם מִן הַנִּלְקָטוֹת בַּשְּׁבִיעִית. וְאִם מְבִיאִים יְרָקוֹת מֵחוּ"ל מֻתָּר לִקַּח מֵאוֹתוֹ מִין שֶׁמְּבִיאִים מֵחוּ"ל מִיָּד בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית וְאֵין חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא הֵן מִן הַנִּלְקָטִים בִּשְׁבִיעִית.

ארז וחבריו – אורז והמינים שהוזכרו איתו בסעיף ו: דוחן, פרגים ושומשום.

שיעשה כיוצא בהם – עד שיגדלו בשדות ירקות מאותו מין מגידולי השנה השמינית.

לעוהמ"ע – ראשי תיבות: לעונת המעשרות.

בתרומ"ע – ראשי תיבות: בתרומות ומעשרות.

מחו"ל – ראשי תיבות: מחוץ לארץ ישראל.

סעיף יא

הַפֶּרֶק שֶׁל אוֹתוֹ קְטָף וְשֶׁל אוֹתָם עָלִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית, שֶׁנִּתְבָּאֵר דִּינָם לְעֵיל סִימָן מ"ו סְעִיף ה' ו', הוּא בְּפִרְקָם שֶׁל הַפֵּרוֹת שֶׁל אוֹתוֹ מִין. זֹאת אוֹמֶרֶת בְּאִילָן, שֶׁחָנְטוּ פֵּרוֹתָיו בַּשִּׁשִּׁית גַּם עָלָיו וּקְטָפוֹ אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית; חָנְטוּ פֵּרוֹתָיו בַּשְּׁבִיעִית גַּם עָלָיו וּקְטָפוֹ קְדוֹשִׁים קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית.

קטף – השרף שיוצא מהעץ.

לעיל – למעלה, בסימן שכבר נלמד.

בפרקם – בשלב הגדילה שלהם.

סעיף יב

מִפֵּרוֹת הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית הַחַיָּבִים בְּמַעֲשֵׂר מַפְרִישִׁים מַעֲשֵׂר עָנִי.

מפרישים – מוציאים ומייחדים חלק מהפירות.

מעשר עני – חלק מעשירי מהיבול שניתן לעניים.

שאלות לחזרה

1. האם נכרי שקנה שדה בארץ ישראל מוציא אותה מקדושת שביעית? א. כן, השדה יוצאת מקדושתה ב. רק לגבי עבודות שאסורות מדרבנן ג. לא, ונוהגים בה כל דיני שביעית ד. רק אם הנכרי עובד בה בעצמו 2. מה הדין בפירות שגדלו בשדה של נכרי? א. אין בהם קדושת שביעית ואין בהם ביעור ב. אין בהם איסור ספיחים, אבל הם חייבים בביעור ג. הם אסורים משום ספיחים ד. הם פטורים מביעור כי הם של נכרי 3. מתי ראש השנה לשביעית? א. ט"ו בשבט ב. א' בניסן ג. א' באלול ד. א' בתשרי 4. תבואה שהביאה שליש גידול בשנה השישית ונגמרה בשביעית, מה דינה? א. יש בה קדושת שביעית ב. היא אסורה משום ספיחים ג. אין בה דין שביעית, והיא חייבת בתרומות ומעשרות ד. היא פטורה מתרומות ומעשרות 5. איזה אתרוג ראוי לקחת למצווה בשנת השביעית? א. אתרוג שנלקט קודם ראש השנה של שביעית ב. כל אתרוג שנלקט בשביעית ג. רק אתרוג שחנט בשביעית ד. רק אתרוג שהובא מחוץ לארץ התשובות הנכונות: ג (סעיף א בסימן מט) ב (סעיף ג בסימן מט) ד (סעיף א בסימן נ) ג (סעיף ג בסימן נ) א (סעיף ט בסימן נ)