דילוג לתוכן

טלפון: 1800-202-502 · שדי חמד 21, מודיעין עילית

האזור האישי

הצטרפו לתפוצה מבית ארגון איילת השחר

הלימוד היומי כ"ה אדר א'

דִּין סְחוֹרָה בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית

ספר מצות הארץ סימן מה

גודל הטקסט

לימוד מהספר

מה דִּין סְחוֹרָה בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית

סעיף א

אָסוּר לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית, אוּלָם מֻתָּר לִמְכֹּר מְעַט מִפֵּרוֹתָיו, כַּשִּׁעוּר שֶׁלּוֹקֵחַ לְבַיִת (עַיֵּן סִימָן מ"ד סְעִיף ד'). וּמֻתָּר גַּם לִלְקֹט לְכַתְּחִלָּה בְּכֶרֶם, פַּרְדֵּס וְשָׂדֶה, כְּשִׁעוּר זֶה, כְּדֵי לְמָכְרוֹ.

סחורה – מסחר: קנייה ומכירה כדי להרוויח.

כשעור שלוקח לבית – כמות קטנה, כמו שאדם לוקט לצורכי ביתו.

לכתחלה – מראש, ולא רק אחרי שכבר נעשה.

פרדס – מטע של עצי פרי.

סעיף ב

אֵין מוֹכְרִים פֵּרוֹת שְׁבִיעִית לֹא בְּמִדָּה וְלֹא בְּמִשְׁקָל וְלֹא בְּמִנְיָן אֶלָּא מוֹכְרָם בְּאֹמֶד. וּכְשֶׁעָשָׂה חֲבִילוֹת בְּמִנְיָן, אוֹ שֶׁעָשָׂה חֲבִילוֹת יָרָק בְּמִשְׁקָל אָסוּר לִמְכֹּר אֲפִלּוּ כַּמָּה חֲבִילוֹת יַחַד בְּאֹמֶד, שֶׁעֲשִׂיָּתָם חֲבִילוֹת הוּא דֶּרֶךְ סְחוֹרָה.

במדה – לפי נפח מדוד בכלי.

במנין – לפי ספירת יחידות.

באמד – בהערכה בעין, בלי למדוד, לשקול או לספור.

חבילות – צרורות שהוכנו מראש בכמות קבועה.

סעיף ג

דְּבָרִים שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱגֹד אוֹתָם, אַף כְּשֶׁלּוֹקְחָם לְבַיִת, מֻתָּר לֶאֱגֹד אוֹתָם אַף כְּשֶׁמּוֹכְרָם. אוּלָם, אִם יֵשׁ הֶבְדֵּל, בֵּין הָאֶגֶד- שֶׁל בַּיִת לְאֶגֶד שֶׁל מְכִירָה, לֹא יֶאֱגֹד אוֹתָם כְּדֶרֶךְ הָאֶגֶד לִמְכִירָה, שֶׁהֲרֵי חָזוּתוֹ מוֹכִיחַ עָלָיו שֶׁנֶּאֱגָד לִמְכִירָה.

לאגד – לקשור יחד לצרור.

אגד – צרור קשור, כמו צרור ירק.

חזותו מוכיח עליו – מראהו מעיד עליו.

סעיף ד

מַה שֶּׁאָמַרְנוּ, שֶׁאָסוּר לִמְכֹּר פֵּרוֹת שְׁבִיעִית בְּמִדָּה, אָסוּר אַף בִּכְלִי שֶׁאֵין עָשׂוּי לִמְדֹּד בּוֹ, אֲבָל יוֹדֵעַ מִדָּתוֹ. וְכֵן אֲפִלּוּ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִדָּתוֹ אֶלָּא שֶׁנִּתְרַגֵּל לִמְכֹּר בְּאוֹתוֹ כְּלִי, וּכְבָר נִשְׁעָן עָלָיו, שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁבְּשַׁעַר זֶה שָׁוֶה לוֹ לִמְכֹּר, כְּגוֹן. שֶׁיּוֹדֵעַ כַּמָּה מִדּוֹת מֵאוֹתוֹ כְּלִי יֵשׁ לוֹ בַּקֻּפָּה וּכְיוֹצֵא בוֹ מִסְּגֻלַּת הַחֶשְׁבּוֹנוֹת אָסוּר לוֹ לִמְכֹּר בְּאוֹתוֹ כְּלִי.

מדתו – כמה הכלי מחזיק.

נשען עליו – סומך עליו בחישוביו.

בשער זה – במחיר הזה.

בקפה – בסל הגדול שבו מונחים הפירות.

מסגלת החשבונות – מתוך הרגלי החישוב שלו.

סעיף ה

אָסוּר לִמְכֹּר פֵּרוֹת שְׁבִיעִית בַּשּׁוּק, שֶׁדֶּרֶךְ לְמָכְרָם שָׁם כָּל הַשָּׁנָה.

גַּם פֵּרוֹת חוּץ לָאָרֶץ, שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ אָסוּר לִמְכֹּר בְּמִדָּה בְּמִנְיָן וּבְמִשְׁקָל שֶׁמָּא יָבֹאוּ לְהַחֲלִיפָם בְּפֵרוֹת הָאָרֶץ, וְיַחְשְׁבוּ שֶׁמּוֹכְרִים פֵּרוֹת בְּמִדָּה מִנְיָן וּמִשְׁקָל, אַךְ אִם פֵּרוֹת חוּץ לָאָרֶץ נִכָּרִים שֶׁהֵם פֵּרוֹת חוּ"ל מֻתָּר לְמָכְרָם בְּמִדָּה מִנְיָן וּמִשְׁקָל. וְאַף אִם רֹב בְּנֵי הָעִיר אֵינָם מַכִּירִים בָּהֶם שֶׁהֵם מֵחוּ"ל, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֻרְגְּלוּ בָּהֶם, כֵּיוָן שֶׁהֵם נִכָּרִים לְבָקִי וְרָגִיל בְּפֵרוֹת הָאָרֶץ וּבְפֵרוֹת חוּ"ל, מֻתָּר לְמָכְרָם כְּדַרְכּוֹ בְּכָל הַשָּׁנִים. וְכֵן אִם רֹב הַשּׁוּק מֵחוּץ לָאָרֶץ, דְּהַיְנוּ, שֶׁרֹב הַמִּין הַזֶּה בָּא מֵחוּץ לָאָרֶץ, מֻתָּר לְמָכְרָם כְּדַרְכּוֹ בְּכָל הַשָּׁנִים.

פרות חוץ לארץ – פירות שגדלו מחוץ לארץ ישראל.

נכרים – אפשר להבחין בהם ולזהות אותם.

לבקי – למי שמומחה ומכיר את הפירות.

דהינו – כלומר.

סעיף ו

אָסוּר לִקְנוֹת פֵּרוֹת שְׁבִיעִית עַל מְנָת לִמְכֹּר, וְלֹא הֻתְּרָה מְכִירָה אֶלָּא לְמִי שֶׁלִּקֵּט, בְּעַצְמוֹ מִשְּׂדֵה הֶפְקֵר וְרַק כְּדֶרֶךְ הַמְבֹאָר סְעִיף א. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמְּעַט מֻתָּר לִקְנוֹת עַל מְנָת לִמְכֹּר, וְהַרְבֵּה אָסוּר.

על מנת למכר – כדי למכור הלאה.

שדה הפקר – שדה שאינו שייך לאיש, וכל אחד רשאי ללקוט ממנו.

יש אומרים – יש פוסקים שסוברים כך.

סעיף ז

הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת שְׁבִיעִית, בֵּין בְּדֶרֶךְ הַמֻּתֶּרֶת, בֵּין בְּדֶרֶךְ הָאֲסוּרָה, נִתְפְּסוּ דְּמֵיהֶם בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית, וְנוֹהֵג בָּהֶם כָּל דִּין קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית שֶׁנּוֹהֵג כְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית וּכְפִי שֶׁיִּתְבָּאֵר, וְגַם הַפֵּרוֹת נִשְׁאֲרוּ בִּקְדֻשָּׁתָם. וְלָכֵן הָעֵצָה הַיְּעוּצָה כְּשֶׁבָּא לִמְכֹּר פֵּרוֹת שְׁבִיעִית בְּדֶרֶךְ הַמֻּתֶּרֶת שֶׁנִּתְבָּאֲרָה לְעֵיל, שֶׁלֹּא לְקַבֵּל מִיַּד אֶת הַמָּעוֹת אֶלָּא לִמְכֹּר בַּהֲקָפָה, שֶׁאִם מָכַר פֵּרוֹת שְׁבִיעִית בְּהַקָּפָה, אע"פ שֶׁהַפֵּרוֹת נִשְׁאֲרוּ בִּקְדֻשָּׁתָם מ"מ אֵין דְּמֵיהֶם קְדוֹשִׁים, וְכֵן מֻתָּר לִתֵּן פֵּרוֹת שְׁבִיעִית בְּהַקָּפָה, לְקַבֵּל פִּרְעוֹנָם בְּפֵרוֹת שְׁמִינִית, וְאֵין פֵּרוֹת שְׁמִינִית שֶׁמְּקַבֵּל נִתְפָּסִים בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית.

אוּלָם אִם מָכַר פֵּרוֹת שְׁבִיעִית בִּמְשִׁיכָה, עַל מְנָת שֶׁיְּשַׁלֵּם לוֹ מִיָּד, נִתְפָּסִים הַדָּמִים בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית.

נתפסו דמיהם – הכסף שהתקבל תמורתם נעשה קדוש בקדושת שביעית.

בהקפה – מכירה באשראי: הקונה לוקח עכשיו ומשלם מאוחר יותר.

פרות שמינית – פירות של השנה שאחרי שנת השמיטה, שאין בהם קדושת שביעית.

במשיכה – הקונה מושך את הפירות לרשותו, ובכך הם נקנים לו.

סעיף ח

בֵּאַרְנוּ שֶׁאִם מָכַר פֵּרוֹת שְׁבִיעִית, הַדָּמִים נִתְפָּסִים בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית, וְגַם חֲפֵרוֹת נִשְׁאֲרוּ בִּקְדֻשָּׁתָם, אַךְ אִם הֶחֱלִיף אֶת הַדָּמִים בְּדָמִים אֲחֵרִים אוֹ בְּפֵרוֹת אֲחֵרִים, יָצְאוּ הָרִאשׁוֹנִים לְחֻלִּין וְהַשְּׁנִיִּים נִתְפָּסִין בִּמְקוֹמָן בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית, וְכֵן לְעוֹלָם. כְּגוֹן לָקַח בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית בָּשָׂר, אוֹ מָכַר פֵּרוֹת שְׁבִיעִית בְּדָמִים, הַפֵּרוֹת וְהַבָּשָׂר אוֹ הַדָּמִים קְדוֹשִׁים קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית. לָקַח בַּבָּשָׂר (אוֹ בְּדָמִים) דָּגִים, יָצָא בָּשָׂר (אוֹ דָּמִים), מִקְּדֻשָּׁתוֹ וְנִכְנְסוּ בִּמְקוֹמוֹ דָּגִים. לָקַח בַּדָּגִים שֶׁמֶן, יָצְאוּ הַדָּגִים וְנִתְפַּס הַשֶּׁמֶן. נִמְצָא, שֶׁאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן נִתְפָּס בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית, וְגַם הַפֵּרוֹת נִשְׁאָרִים בִּקְדֻשָּׁתָם.

הדמים – הכסף שהתקבל במכירה.

חלין – דבר רגיל, בלי קדושה.

נתפסין במקומן – נכנסים לקדושה במקום הדבר הקודם.

אחרון אחרון נתפס – בכל החלפה, הדבר החדש נעשה קדוש והקודם לו יוצא מקדושתו.

סעיף ט

כְּשֶׁמּוֹכֵר פֵּרוֹת שְׁבִיעִית, מֻתָּר לוֹ לִמְכֹּר, רַק אִם מְקַבֵּל תְּמוּרָתָם דָּבָר, הַמְּשַׁמֵּשׁ אוֹתוֹ תַּשְׁמִישׁ שֶׁל פֵּרוֹת שֶׁמָּכַר. כְּגוֹן מָכַר אוֹכְלִים אוֹ מַשְׁקִים צָרִיךְ לְקַבֵּל תְּמוּרָתָם אוֹכְלִים אוֹ מַשְׁקִים, וּמֻתָּר לִקַּח אֲפִלּוּ בָּשָׂר וְדָגִים, שֶׁאֵין בָּהֶם קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית מִטִּבְעָם, אֶלָּא שֶׁקְּדוֹשִׁים בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית רַק עַל יְדֵי הַתְפָּסָה, וְאָסוּר לִמְכֹּר פֵּרוֹת שְׁבִיעִית בְּטַלִּית, אוֹ חָלוּק, אוֹ בְּמַיִם לִכְבִיסָה, אַךְ מֻתָּר לְמָכְרָם בְּמַיִם לִשְׁתִיָּה. וְכֵן אָסוּר לִתֵּן פֵּרוֹת שְׁבִיעִית תְּמוּרַת עֲבוֹדָה. כְּגוֹן לְפוֹעֵל בַּעֲבוֹדָתוֹ, אוֹ לְבַלָּן בְּעַד מֶרְחָץ שֶׁהִסִּיק, אוֹ לְסַפָּר תְּמוּרַת הַתִּסְפֹּרֶת. נָתַן פֵּרוֹת שְׁבִיעִית תְּמוּרַת דָּבָר הָאָסוּר, כְּגוֹן תְּמוּרַת טַלִּית אוֹ תְּמוּרַת עֲבוֹדָה צָרִיךְ לֶאֱכֹל כְּנֶגֶד כָּל שָׁוְיָם מִפֵּרוֹת חֻלִּין בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית. וְלָאו דַּוְקָא פֵּרוֹת אֶלָּא אֲפִילּוּ בָּשָׂר וְדָגִים.

וּמֻתָּר לִמְכֹּר פֵּרוֹת שְׁבִיעִית בְּמָעוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לַאֲכִילָה, כֵּיוָן שֶׁהַמַּטְבֵּעַ מְצוּיָה לִקְנוֹת בָּהּ הַכֹּל. וּבְמָעוֹת שֶׁקִּבֵּל צָרִיךְ לִקְנוֹת אוֹכְלִים, אוֹ מַשְׁקִים וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּתַשְׁמִישׁ הַפֵּרוֹת שֶׁקִּבֵּל הַמָּעוֹת תְּמוּרָתָם, וְנוֹהֲגִים בָּהֶם כָּל דִּינֵי קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית.

תשמיש – שימוש.

התפסה – העברת קדושת שביעית לדבר שנקנה בפירות או בכספם.

לבלן – למי שמחמם ומפעיל בית מרחץ.

שהסיק – שחימם בהדלקת אש.

מעות – כסף, מטבעות.

סעיף י

כְּבָר נִתְבָּאֵר בִּסְעִיף ח', שֶׁאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן נִתְפָּס בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית, וְרִאשׁוֹן רִאשׁוֹן יוֹצֵא מִקְּדֻשָּׁתוֹ, וּלְפִי זֶה פֵּרוֹת שֶׁלָּקַח מִדְּמֵי שְׁבִיעִית יָצְאָה הַקְּדֻשָּׁה מִן הַמָּעוֹת וְעָבְרָה לְפֵרוֹת, וְאִם מוֹכֵר עַתָּה אֶת הַפֵּרוֹת בְּדָמִים, הֲרֵי הַפֵּרוֹת יוֹצְאִים מִקְּדֻשָּׁתָם, וְהַמָּעוֹת נִתְפָּסִים בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית. מִיהוּ אֶפְשָׁר לְהַתְנוֹת, שֶׁהַפֵּרוֹת יִשָּׁאֲרוּ בִּקְדֻשָּׁתָם וְהַמָּעוֹת לֹא יִתָּפְסוּ בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית, וְאִם הִתְנָה תְּנַאי כָּזֶה אֵין הַמָּעוֹת נִתְפָּסִין. אוּלָם אָסוּר לְהַתְנוֹת תְּנַאי זֶה מִטַּעַם אַחֵר, וְהוּא מִשּׁוּם דַּחֲשִׁיב סְחוֹרָה מָה שֶׁמְּהַוֶּה בָּהֶן מָעוֹת שֶׁאֵינָן קְדוֹשִׁים בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית. וְאִם הִתְנָה תְּנַאי כָּזֶה קְנָסוּהוּ חֲכָמִים לֶאֱכֹל כְּנֶגְדָּם מִפֵּרוֹת חֻלִּין בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית.

מיהו – אולם, ובכל זאת.

להתנות – לקבוע תנאי מראש.

דחשיב סחורה – שזה נחשב מסחר.

קנסוהו חכמים – החכמים הטילו עליו קנס, עונש.

סעיף יא

מֻתָּר לִמְכֹּר מַאֲכַל אָדָם אוֹ מַאֲכַל בְּהֵמָה וְלִקַּח בְּמָעוֹת אֵלֶּה מַאֲכַל אָדָם, וְכֵן מֻתָּר לִמְכֹּר מַאֲכַל בְּהֵמָה וְלִקַּח בְּמָעוֹת מַאֲכַל בְּהֵמָה ,אֲבָל אֵין מוֹכְרִים מַאֲכַל אָדָם לִיקַח בְּמָעוֹת מַאֲכַל בְּהֵמָה. וְכֵן אֵין מוֹכְרִים מַאֲכַל בְּהֵמָה לִיקַח בָּהֶם מַאֲכַל בְּהֵמָה אַחֶרֶת, זֹאת אוֹמֶרֶת מַאֲכָל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְאוֹתָהּ בְּהֵמָה שֶׁהָיָה רָאוּי לָהּ הַמַּאֲכָל הָרִאשׁוֹן.

מאכל בהמה – מזון שמתאים לבעלי חיים.

ליקח – לקנות.

זאת אומרת – כלומר.

סעיף יב

אֵין פּוֹרְעִים חוֹב בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית, וַאֲפִלּוּ אִם לָקַט פֵּרוֹת שְׁבִיעִית לַאֲכִילָה, וְהוֹתִיר מֵהֶם, אֵין פּוֹרְעִים בָּהֶם חוֹב, שֶׁזֶּה נֶחְשָׁב כְּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הֲנָאָתָם.

פורעים – משלמים.

והותיר – והשאיר.

שלא כדרך הנאתם – לא בשימוש הרגיל של הפירות, שהוא אכילה.

סעיף יג

הַלּוֹקֵחַ כִּכָּר מִנַּחְתּוֹם, אוֹ שְׁאָר אוֹכֵל מִסּוֹחֵר, וּפוֹסֵק שֶׁיִּתֵּן לוֹ תְּמוּרָתָם פֵּרוֹת שְׁבִיעִית הַמְּצוּיִים, מֻתָּר לִתֵּן לוֹ הַפֵּרוֹת הָאֵלֶּה וְלֹא נֶחְשָׁב כְּפוֹרֵעַ חוֹב בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית, כֵּיוָן שֶׁאִם לֹא נָתַן לוֹ, קָאֵי עֲלֵהּ בְּ"מִי שֶׁפָּרַע", אוֹ הָוֵי מְחֻסָּר אֲמָנָה. וְאִם לֹא פָּסַק עִמּוֹ, אָסוּר לִתֵּן לוֹ אַחֲרֵי כֵן תְּמוּרָתָם פֵּרוֹת שְׁבִיעִית. דְּהָוֵי כְּפוֹרֵעַ חוֹבוֹ בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית.

ככר מנחתום – כיכר לחם מאופה.

ופוסק – וקובע איתו מראש.

קאי עלה ב"מי שפרע" – הוא נכלל בקללת "מי שפרע", שנאמרה על מי שחוזר בו מעסקה.

מחסר אמנה – מי שאינו עומד בדיבורו.

סעיף יד

כְּבָר נִתְבָּאֵר בִּסְעִיף ט' שֶׁאֵין נוֹתְנִים מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית לְשָׂכִיר בַּעֲבוֹדָתוֹ, אֲבָל לְשָׂכִיר שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו עָלָיו מֻתָּר לִתֵּן פֵּרוֹת שְׁבִיעִית בִּשְׂכָרוֹ, וְאֵין בְּזֶה אִסּוּר שֶׁל פְּרִיעַת חוֹב בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי שְׁאֵלָה שֶׁמְּזוֹנוֹתֵיהֶם עָלָיו, הֵם כְּאַנְשֵׁי בֵיתוֹ.

שכיר – פועל שעובד תמורת שכר.

שמזונותיו עליו – שבעל הבית התחייב לתת לו אוכל.

כאנשי ביתו – כמו בני משפחתו.

סעיף טו

מֻתָּר לִתֵּן פֵּרוֹת שְׁבִיעִית בְּמַתָּנָה, וְהַקּוֹנֶה יִתֵּן לוֹ סֶלַע בְּמַתָּנָה, וְכֵן מֻתָּר לִתֵּן לְבַלָּן אוֹ לְסַפָּר פֵּרוֹת שְׁבִיעִית בְּמַתָּנָה, וְהַקּוֹנֶה יָכִין לוֹ מֶרְחָץ אוֹ יְסַפֵּר אוֹתוֹ בְּמַתָּנָה, וְצָרִיךְ לְפָרֵשׁ שֶׁהַכֹּל בְּמַתָּנָה. וְכֵן כָּל פּוֹעֵל, אִם מְפָרֵשׁ שֶׁעוֹבֵד בְּחִנָּם וּבַעַל הַבַּיִת נוֹתֵן לוֹ פֵּרוֹת שְׁבִיעִית בְּמַתָּנָה, הֲרֵי זֶה מֻתָּר, וְאַף שֶׁהוּא כְּעֵין הַעֲרָמָה.

סלע – מטבע כסף.

לפרש – לומר במפורש.

הערמה – תחבולה, דרך עקיפה כדי להתיר.

סעיף טז

מֻתָּר לְפוֹעֵל לְהִשְׂתַּכֵּר בַּעֲבוֹדָה שֶׁעוֹשֶׂה ,בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית, אִם עוֹשֶׂה עֲבוֹדָה הַמֻּתֶּרֶת, וְאֵין הַשָּׂכָר נִתְפָּס בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית. וְאָסוּר לְהִשְׂתַּכֵּר בַּעֲבוֹדוֹת הָאֲסוּרוֹת. אַךְ בְּדִיעֲבַד אִם עָבַר וְהִשְׁתַּכֵּר, אֵין הַשָּׂכָר נִתְפָּס בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית. אֲבָל חַמָּרִים שֶׁהוֹבִילוּ פֵּרוֹת שְׁבִיעִית בְּאִסּוּר כְּגוֹן שֶׁאָסַף כָּל פֵּרוֹת שָׂדֵהוּ, כֵּיוָן שֶׁשְּׂכָרָם מְרֻבֶּה קְנָסוּם חֲכָמִים, וְהַשָּׂכָר קָדוֹשׁ קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית.

להשתכר – להרוויח שכר.

בדיעבד – אחרי שכבר נעשה.

חמרים – מובילי משא על גבי חמורים.

מרבה – גדול.

סעיף יז

כְּבָר נִתְבָּאֵר סִימָן מ"ד סְעִיף ה' שֶׁאָסוּר לִקְנוֹת פֵּרוֹת שְׁבִיעִית אֵצֶל מִי שֶׁמְּשַׁמֵּר פֵּרוֹת שָׂדֵהוּ בַּשְּׁבִיעִית, וְכֵן אָסוּר לִמְסֹר דְּמֵי שְׁבִיעִית לַחֲשֹׁד עַל הַשְּׁבִיעִית, עַל כֵּן אֵין לִקְנוֹת אֶצְלוֹ פֵּרוֹת שְׁבִיעִית, שֶׁהֲרֵי הַדָּמִים שֶׁמּוֹסֵר לְיָדוֹ נִתְפָּסִים בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית. וּמֻתָּר לִקְנוֹת פֵּרוֹת שְׁבִיעִית מִן הַגּוֹי, שֶׁאֵין הַדָּמִים שֶׁמְּקַבֵּל הַגּוֹי נִתְפָּסִים בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית.

משמר פרות שדהו – שומר על פירות שדהו ואינו מפקיר אותם כדין שביעית.

דמי שביעית – כסף שהתקבל תמורת פירות שביעית.

לחשד על השביעית – למי שחשוד שאינו שומר את דיני שביעית.

סעיף יח

עוֹד קָנְסוּ חֲכָמִים אֶת הֶחָשׁוּד שֶׁאָסוּר לִיקַח מִמֶּנּוּ פֵּרוֹת שְׁבִיעִית אַף בְּהַקָּפָה, וְאַף פֵּרוֹת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר שֶׁהֵם פֵּרוֹת שְׁבִיעִית אָסְרוּ לִקַּח מִמֶּנּוּ אַף שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֹב פֵּרוֹת שֶׁהֵם מִשִּׁשִּׁית, אוֹ מֵחוּץ לָאָרֶץ אוּלָם אִם מִתְאַכְסֵן אֵצֶל חָשׁוּד, מֻתָּר לֶאֱכֹל אֶצְלוֹ דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מִשּׁוּם זִקַּת שְׁבִיעִית, כְּגוֹן דָּגִים, אַף שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נוֹתֵן טַעַם מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית (שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁבִּשְּׁלוֹ בְּיָרָק שֶׁל שְׁבִיעִית). בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? אִם רֹב פֵּרוֹת הֵם שֶׁל שִׁשִּׁית, אוֹ מֵחוּץ לָאָרֶץ. אֲבָל הָיוּ רֹב פֵּרוֹת שֶׁל שְׁבִיעִית, אָסוּר לֶאֱכֹל אֵצֶל חָשׁוּד, אַף אִם מִתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ וְאַף דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ זִקַּת שְׁבִיעִית, שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יֵשׁ בּוֹ נוֹתֵן טַעַם מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית.

מששית – מן השנה השישית, שלפני שנת השמיטה.

מתאכסן – מתארח ולן אצלו.

זקת שביעית – קשר לפירות שביעית.

נותן טעם – טעם של מאכל אחר שעבר לתבשיל.

במה דברים אמורים – באיזה מקרה נאמר הדין הזה.

סעיף יט

הַסּוֹחֵר בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית, וְאֵין לוֹ אֻמָּנוּת אַחֶרֶת, פָּסוּל לְעֵדוּת מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בְּיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁאֵין סְחֹרַת שְׁבִיעִית בִּכְלַל צֹרֶךְ הָעוֹלָם.

אמנות – מקצוע.

פסול לעדות – אינו יכול להעיד בבית דין.

ישובו של עולם – עיסוק שמועיל לקיום העולם ולבניינו.

סעיף כ

אֵין מוֹצִיאִים פֵּרוֹת שְׁבִיעִית לְחוּץ לָאָרֶץ. וְאָסוּר לְהוֹצִיא אַף עַל מְנָת לִמְכֹּר מְעַט. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאָסוּר לְהוֹצִיא אַף לְצֹרֶךְ אֲכִילָתוֹ. וְאִם הוֹצִיא אֵין הַפֵּרוֹת נֶאֱסָרִים.

מוציאים – מעבירים ממקום למקום.

לצרך אכילתו – כדי לאכול בעצמו.

נאסרים – נעשים אסורים באכילה.

שאלות לחזרה

1. האם מותר למכור פירות שביעית? א. אסור למכור אותם בשום כמות ב. מותר למכור מעט, כשיעור שלוקח לבית ג. מותר למכור בכל כמות שירצה ד. מותר למכור רק לגוי 2. כיצד מותר למכור פירות שביעית? א. במשקל ב. במניין ג. בחבילות ספורות מראש ד. באומד 3. מה העצה למי שמוכר פירות שביעית בדרך המותרת, כדי שהכסף לא ייתפס בקדושת שביעית? א. למכור בהקפה ב. לקבל את הכסף מיד ג. למכור במשיכה על מנת שישלם מיד ד. למכור בשוק 4. מכר פירות שביעית בכסף, ובכסף קנה דגים. מה דין הכסף והדגים? א. הכסף נשאר קדוש, והדגים חולין ב. שניהם חולין ג. הכסף יוצא לחולין, והדגים נתפסים בקדושת שביעית ד. שניהם קדושים בקדושת שביעית 5. תמורת מה מותר למכור פירות שביעית? א. תמורת טלית ב. תמורת מים לשתייה ג. תמורת מים לכביסה ד. תמורת תספורת התשובות הנכונות: ב (סעיף א) ד (סעיף ב) א (סעיף ז) ג (סעיף ח) ב (סעיף ט)