דילוג לתוכן

טלפון: 1800-202-502 · שדי חמד 21, מודיעין עילית

האזור האישי

הצטרפו לתפוצה מבית ארגון איילת השחר

הלימוד היומי י"ח אדר א'

המשך

ספר מצות הארץ סימן כז המשך

גודל הטקסט

לימוד מהספר

סעיף ח

אִילָן שֶׁנֶּעֱקַר, וְנִשְׁאַר מִשָּׁרָשָׁיו שֹׁרֶשׁ אֶחָד שֶׁלֹּא נֶעֱקַר, אֲפִלּוּ זֶה הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁנִּשְׁאַר דַּק כְּמַחַט שֶׁל מִתּוּן, מֻתָּר לְהוֹסִיף עָלָיו עָפָר, וּמוֹנֶה מִנְּטִיעָה רִאשׁוֹנָה. וְאֵין אָנוּ בְּקִיאִים בְּשִׁעוּר מַחַט זֶה, אֲבָל נִרְאִים הַדְּבָרִים שֶׁהוּא דַּק בְּיוֹתֵר

שנעקר – שנתלש מהאדמה יחד עם השורשים.

מחט של מתון – מחט דקה מאוד; הספר עצמו אומר שאיננו יודעים את עוביה המדויק, אלא רק שהיא דקה ביותר.

מונה מנטיעה ראשונה – סופרים את שנות הערלה מהשתילה המקורית של העץ, ולא מתחילים לספור מחדש.

בקיאים – יודעים היטב ובדיוק.

סעיף ט

יִחוּר שֶׁהִרְכִּיב בְּאִילָן זָקֵן, דִּין הַיִּחוּר כְּעָנָף שֶׁל הַזָּקֵן וּפָטוּר מִן עָרְלָה. וְאִם הִרְכִּיב בְּאִילָן שֶׁהוּא תּוֹךְ שְׁנוֹת הָעָרְלָה, כְּשֶׁיָּצָא הָאִילָן מִן הָעָרְלָה, יָצָא גַּם הַיִּחוּר הַמֻּרְכָּב מִן הָעָרְלָה. וְהַיִּחוּר הַמֻּרְכָּב חַיָּב בְּעָרְלָה כָּל יְמֵי מֶשֶׁךְ הָאִסּוּר שֶׁל הָאִילָן שֶׁהִרְכִּיבוּהוּ בּוֹ. וְיֵשׁ עוֹד דִּינֵי הַרְכָּבָה כְּשֶׁהַיִּחוּר עֲדַיִן מְחֻבָּר בְּאִילָן הַזָּקֵן וְכֵן הַרְכָּבַת תֶּמֶךְ וְדִינֵי הַבְרָכָה שֶׁצָּרִיךְ שְׁאֵלַת חָכָם אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּהֶם בְּנוֹגֵעַ לְדִינֵי עָרְלָה.

יחור – ענף צעיר שחותכים מעץ כדי לשתול אותו או לחבר אותו לעץ אחר.

הרכיב – חיבר ענף מעץ אחד אל עץ אחר, כך שהענף ממשיך לגדול על העץ החדש.

אילן זקן – עץ שכבר עברו עליו שנות הערלה.

שנות הערלה – שלוש השנים הראשונות אחרי נטיעת העץ, שבהן פירותיו אסורים.

שאלת חכם – צריך לשאול רב שיורה כיצד לנהוג.

סעיף י

עֲנָפִים חֲדָשִׁים הַיּוֹצְאִים מִן הָאִילָן מִן הַגֶּזַע, הֲרֵי הֵם כְּאִילָן אֲבָל הַיּוֹצְאִים מִן הַשָּׁרָשִׁים נֶחְשָׁבִים כְּאִילָן נָטוּעַ מֵחָדָשׁ וְחַיָּבִים בְּעָרְלָה. וְכֵן הַמַּרְכִּיב יִחוּר בְּשֹׁרֶשׁ שֶׁל אִילָן נֶחְשָׁב כִּנְטִיעָה חֲדָשָׁה, וְחַיָּב בְּעָרְלָה.

גזע – החלק העבה של העץ שעולה מעל האדמה.

הרי הם כאילן – דינם כמו העץ עצמו, ואם העץ כבר יצא מערלה גם הם מותרים.

נטוע מחדש – נחשב כאילו נשתל עכשיו, ולכן מתחילים לספור לו שנות ערלה מההתחלה.

סעיף יא

אִילָן שֶׁנִּקְצַץ וְחָזַר וְגָדַל, אִם נִשְׁאַר טֶפַח מִן הַגֶּזַע, פָּטוּר מִן הָעָרְלָה, וְאִם נִגְמַם עַם הָאָרֶץ, חַיָּב בְּעָרְלָה. וּבְנִשְׁאָר פָּחוֹת מִטֶּפַח וְחָזַר וְגָדֵל י"א שֶׁחַיָּב בְּעָרְלָה וי"א שֶׁפָּטוּר.

נקצץ – נחתך.

טפח – מידה של רוחב כף היד, בערך 8 עד 10 סנטימטרים.

נגמם עם הארץ – נחתך עד גובה פני האדמה, בלי שנשאר ממנו גזע.

י"א – יש אומרים, כלומר יש פוסקים שסוברים כך ויש שסוברים אחרת.

סעיף יב

גַּם בְּנוֹטֵעַ בְּעָצִיץ יֵשׁ בּוֹ דִּין עָרְלָה. נָטַע בְּעָצִיץ שֶׁל חֶרֶס בֵּין נָקוּב בֵּין שֶׁאֵינוֹ נָקוּב, אוֹ בְּעָצִיץ נָקוּב שֶׁל מַתֶּכֶת אֶבֶן אוֹ עֵץ, וַעֲקָרוֹ, וְסֶלַע עָפָר עִמּוֹ, כַּשִּׁעוּר שֶׁיָּכוֹל לִחְיוֹת, שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סְעִיף ז' וְחָזַר וּנְטָעוֹ בָּאָרֶץ, מוֹנֶה מִנְּטִיעָה רִאשׁוֹנָה. נָטַע בְּעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב שֶׁל מַתֶּכֶת אֶבֶן אוֹ עֵץ וַעֲקָרוֹ וְסֶלַע עָפָר עִמּוֹ כַּנַּ"ל וְחָזַר וּנְטָעוֹ בָּאָרֶץ, צָרִיךְ שְׁאֵלַת חָכָם אִם מוֹנֶה מִנְּטִיעָה רִאשׁוֹנָה.

עציץ – כלי (כמו אדנית) שמגדלים בו צמחים.

נקוב – שיש בו חור בתחתיתו, שדרכו הצמח יכול לינוק מהאדמה.

חרס – חומר של כלי חימר שרוף.

סלע עפר עמו – גוש אדמה שנעקר יחד עם השורשים, בגודל שהעץ יכול לחיות ממנו.

כנ"ל – כפי שנזכר למעלה.

סעיף יג

גּוֹי שֶׁנָּטַע בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ, וְלֹא כָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁנָּטַע לְצֹרֶךְ יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ בָּהֶם דִּין עָרְלָה.

אִילָן שֶׁנְּטָעוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת חַיָּב בְּעָרְלָה. אִילָן הָעוֹלֶה מֵאֵלָיו חַיָּב בְּעָרְלָה, וַאֲפִלּוּ עוֹלֶה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם עוֹלֶה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים פָּטוּר, וְנִרְאֶה דְּהַיְנוּ בְּלֹא נִיחָא לְהוּ לָרַבִּים וְעוֹמֵד לֵעָקֵר.

בתוך שלו – בשדה או בקרקע שלו.

לא כל שכן – ובוודאי, ועל אחת כמה וכמה.

העולה מאליו – עץ שצמח לבד, בלי שאדם נטע אותו.

רשות הרבים – מקום ציבורי, כמו רחוב או דרך.

לא ניחא להו לרבים – הציבור לא רוצה בעץ כי הוא מפריע, ולכן הוא עתיד להיעקר.

סעיף יד

פֵּרוֹת עָרְלָה אֲסוּרִים בַּהֲנָאָה וּטְעוּנִים שְׂרֵפָה, וְאִם עֲשָׂאָם יַיִן קוֹבְרָם. פֵּרוֹת עָרְלָה שֶׁשְּׂרָפָם אֶפְרָם מֻתָּר בַּהֲנָאָה. גַּם הַקְּלִפּוֹת וְהַחַרְצַנִּים אֲסוּרִים בְּעָרְלָה. הֶעָלִים הָעֲנָפִים וְהָעֵצִים אֵינָם אֲסוּרִים מִשּׁוּם עָרְלָה.

נוֹטְעִין יִחוּר שֶׁל עָרְלָה וְאֵין זוֹרְעִין פְּרִי שֶׁל עָרְלָה וְאִם עָבַר וְזָרַע פְּרִי שֶׁל עָרְלָה הֲרֵי הַצּוֹמֵחַ מֻתָּר כִּשְׁאָר אִילָנוֹת וְחַיָּב בְּעָרְלָה.

אסורים בהנאה – אסור לא רק לאכול אותם, אלא גם ליהנות מהם בכל דרך, למשל למכור אותם או להאכיל בהם בהמה.

טעונים שרפה – חייבים לשרוף אותם.

קוברם – טומן אותם באדמה, כי יין אי אפשר לשרוף.

החרצנים – הגרעינים שבתוך הענבים.

הצומח – העץ שגדל מן הזרע.

סעיף טו

פֵּרוֹת עָרְלָה שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּפֵרוֹת הֶתֵּר, כֻּלָּם אֲסוּרִים, עַד שֶׁיִּהְיֶה בַּהֶתֵּר מָאתַיִם כְּנֶגֶד הָעָרְלָה. בֵּין שֶׁנִּתְעָרֵב יָבֵשׁ בְּיָבֵשׁ, בֵּין שֶׁנִּתְעָרֵב לַח בְּלַח, כְּגוֹן יַיִן בְּיַיִן, אוֹ שֶׁמֶן בַּשֶּׁמֶן. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים שֶׁצָּרִיךְ מָאתַיִם, כְּשֶׁנִּתְעָרֵב מִין בְּמִינוֹ, אֲבָל נִתְעָרֵב מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, אִם יֵשׁ בַּהֶתֵּר שִׁשִּׁים כְּנֶגֶד הָאִסּוּר, מֻתָּר.

נְטִיעָה שֶׁל עָרְלָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בַּנְּטִיעוֹת הֶתֵּר מֻתָּר לִלְקֹט הַפֵּרוֹת וְאִם יֵשׁ מָאתַיִם בִּנְטִיעוֹת הֶתֵּר כָּל הַנִּלְקָט מֻתָּר.

נתערבו – התערבבו כך שאי אפשר לזהות מי הם.

מאתים כנגד – כמות של פירות היתר שגדולה פי מאתיים מכמות פירות הערלה.

מין במינו – אותו סוג, למשל ענבים של ערלה שהתערבבו בענבים מותרים.

ששים – כמות של היתר שגדולה פי שישים מכמות האיסור.

הנלקט – הפירות שנקטפו.

שאלות לחזרה

1. אילן שנעקר ונשאר ממנו שורש אחד דק שלא נעקר, מה דינו? א. נחשב כעץ חדש ומתחילים לספור שנות ערלה מחדש ב. מותר להוסיף עליו עפר, ומונים מהנטיעה הראשונה ג. אסור להוסיף עליו עפר כלל ד. רק אם השורש עבה כמו אצבע מונים מהנטיעה הראשונה 2. ענף צעיר (יחור) שהרכיבו אותו בעץ זקן שכבר יצא מערלה, מה דינו? א. חייב בערלה שלוש שנים מיום ההרכבה ב. אסור לעולם ג. דינו כענף של העץ הזקן, ופטור מערלה ד. חייב בערלה רק אם הורכב בחורף 3. אילן שנקצץ וחזר וגדל, ונשאר ממנו טפח מן הגזע, מה דינו? א. פטור מערלה ב. חייב בערלה ג. יש אומרים שחייב ויש אומרים שפטור ד. חייב בערלה רק אם צמחו לו ענפים מהשורשים 4. מה מהבאים מותר בהנאה? א. הקליפות של פירות ערלה ב. החרצנים של ענבי ערלה ג. יין שנעשה מפירות ערלה ד. האפר של פירות ערלה ששרפו אותם 5. פירות ערלה שהתערבבו בפירות היתר מאותו מין, מתי הכול מותר? א. כשיש בהיתר פי שישים כנגד הערלה ב. כשיש בהיתר פי מאתיים כנגד הערלה ג. כשרוב הפירות מותרים ד. לעולם אינם מותרים התשובות הנכונות: ב (סעיף ח) ג (סעיף ט) א (סעיף יא) ד (סעיף יד) ב (סעיף טו)