הלימוד היומי י"ז אדר א'
הִלְכוֹת עָרְלָה וְנֶטַע רְבָעִי
ספר מצות הארץ סימן כז
לימוד מהספר
הִלְכוֹת עָרְלָה וְנֶטַע רְבָעִי
כז אִסּוּר עָרְלָה בְּפֵרוֹת
סעיף א
מִן הָאַזְהָרוֹת שֶׁהִזְהִירַתְנוּ הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל הַפֵּרוֹת הַגְּדֵלִים בְּאֵילוֹ הַשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל נְטִיעָתוֹ. אִסּוּר זֶה הוּא בָּאָרֶץ מִן הַתּוֹרָה וּבְחוּ"ל מֵהֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וְנוֹהֵג בְּכָל עֵץ מַאֲכָל.
אזהרות – איסורים של "לא תעשה" שהתורה הזהירה עליהם.
נטיעתו – שתילת העץ באדמה.
בחו"ל – בחוץ לארץ, מחוץ לארץ ישראל.
הלכה למשה מסיני – הלכה שנמסרה למשה בסיני בעל פה, ואינה כתובה בתורה במפורש.
עץ מאכל – עץ שפירותיו ראויים לאכילה.
סעיף ב
פֵּרוֹת שֶׁחָנְטוּ בְּתוֹר שְׁנוֹת עָרְלָה, בֵּין שֶׁבָּשְׁלוּ תּוֹךְ שְׁנוֹת עָרְלָה, וּבֵין אַחַר שְׁנוֹת עָרְלָה, הוֹלְכִים אַחַר חֲנָטָה, וַהֲרֵי הֵם אֲסוּרִים.
חנטו – התחילו להיווצר כפרי על העץ (ראו סעיף ה).
בשלו – הבשילו ונעשו ראויים לאכילה.
שנות ערלה – שלוש השנים הראשונות לנטיעת העץ, שבהן פירותיו אסורים.
הולכים אחר חנטה – מה שקובע הוא זמן החנטה, ולא זמן הבשלת הפרי.
סעיף ג
שָׁלֹשׁ שָׁנִים אֵלֶּה אֵינָן נִמְנוֹת מֵעֵת לְעֵת מִיּוֹם לְיוֹם. אֶלָּא הִנָּן שְׁנוֹת עוֹלָם מֵאֶחָד בְּתִשְׁרֵי לְאֶחָד בְּתִשְׁרֵי, מִזְּמַן קְלִיטַת הָאִילָן בַּאֲדָמָה. וּמִכֵּיוָן שֶׁשְּׁלֹשִׁים יוֹם בַּשָּׁנָה נֶחְשָׁבִים שָׁנָה [לְגַבֵּי הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל שְׁנוֹת הָעָרְלָה] וי"ד יוֹם הֵם יְמֵי קְלִיטַת הָאִילָן בָּאָרֶץ, הֲרֵי מִי שֶׁנָּטַע אִילָן לֹא יְאֻחַר מִבְּיוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּאָב עוֹלֶה לוֹ שְׁנַת הַנְּטִיעָה כְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה, וּמוֹנֶה עוֹד שְׁתֵּי שָׁנִים שְׁלֵמוֹת
מעת לעת – מרגע מסוים ועד אותו רגע בשנה הבאה, שנה שלמה בדיוק.
שנות עולם – שנים לפי לוח השנה הרגיל, שמתחלפות לכולם בא' בתשרי.
קליטת האילן – הזמן שבו העץ נאחז באדמה ומתחיל לגדול בה.
לא יאחר – לא מאוחר יותר.
עולה לו – נחשבת לו.
סעיף ד
רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַמַּחְלִיף בֵּין שְׁנוֹת עָרְלָה לִשְׁנַת הַהֶתֵּר אֵינֶנּוּ אֶחָד בְּתִשְׁרֵי אֶלָּא ט"ו בְּשֵׁבֶט, וְכָל שֶׁחָנְטוּ קֹדֶם ט"ו בְּשֵׁבֶט בְּשָׁנָה רְבִיעִית, הֲרֵי הֵם עָרְלָה.
נָטַע מִיּוֹם י"ז בְּאָב וְאֵילָךְ עַד יוֹם י"ז בֶּאֱלוּל, י"א שֶׁשְּׁנוֹת הָעָרְלָה נִגְמְרוּ בט"ו בִּשְׁבָט שֶׁל שָׁנָה רְבִיעִית, וי"א שֶׁנִּגְמְרוּ כְּבָר בָּא' בְּתִשְׁרֵי — שֶׁהֲרֵי עָבְרוּ ג' שָׁנִים שְׁלֵמוֹת מִיּוֹם לְיוֹם מִיּוֹם הַקְּלִיטָה עַד א' בְּתִשְׁרֵי, וְיֵשׁ לְהַחְמִיר בָּאָרֶץ וּלְהָקֵל בְּחוּץ לָאָרֶץ וְהַמַּקֵּל בָּאָרֶץ יֵשׁ לוֹ עַל מִי לִסְמֹךְ.
נָטַע מִיּוֹם י"ח בֶּאֱלוּל וְאֵילָךְ עַד יוֹם א' בִּשְׁבָט, י"א דר"ה שֶׁלּוֹ בט"ו בִּשְׁבָט, וי"א דר"ה שֶׁלּוֹ כְּשֶׁעָבְרוּ ג' שָׁנִים, שְׁלֵמוֹת מִיּוֹם לְיוֹם מִיּוֹם הַקְּלִיטָה.
וְיֵשׁ לְהָקֵל בְּחוּ"ל וּלְהַחְמִיר בָּאָרֶץ. וְהַמַּקֵּל בָּאָרֶץ יֵשׁ לוֹ עַל מִי לִסְמֹךְ
נָטַע מִיּוֹם ב' שֵׁבֶט וְאֵילָךְ שֶׁהַקְּלִיטָה לֹא הָיְתָה לִפְנֵי ט"ו בִּשְׁבָט, ר"ה שֶׁלּוֹ ט"ו בַּשֵּׁבֶט בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּ"ל, וּשְׁנַת הַנְּטִיעָה נֶחְשֶׁבֶת כְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה; וּשְׁנוֹת הָעָרְלָה נִגְמְרוּ בט"ו בִּשְׁבָט שָׁנָה רְבִיעִית (הַיְנוּ רְבִיעִית חוּץ מִשָּׁנָה שֶׁנָּטַע בָּהּ - דֶּרֶךְ מָשָׁל נָטַע ב' שֵׁבֶט תשל"ה, נֶחְשֶׁבֶת שְׁנַת תשל"ה לְשָׁנָה רִאשׁוֹנָה, תשל"ו שָׁנָה שְׁנִיָּה, תשל"ז שָׁנָה שְׁלִישִׁית, ובט"ו בְּשֵׁבֶט תשל"ח נִגְמְרוּ שְׁנוֹת עָרְלָה. וּפֵרוֹת שֶׁחָנְטוּ קֹדֶם ט"ו בַּשֵּׁבֶט תשל''ח אֲסוּרִין וְאֵלֶּה שֶׁחָנְטוּ מט"ו בִּשְׁבָט תשל"ח וְאֵילָךְ הֲרֵי הֵם נֶטַע רְבָעִי.
שנת ההתר – השנה שאחרי שנות הערלה, שבה הפירות כבר אינם ערלה.
ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות, שבו מתחלפת השנה לעניין ערלה.
דר"ה – דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כלומר: שראש השנה (לעניין ערלה) שלו.
יש לו על מי לסמך – יש דעה שעליה הוא יכול להסתמך, אף שעדיף להחמיר.
נטע רבעי – פירות השנה שאחרי שנות הערלה, שיש להם דין נפרד משל ערלה.
סעיף ה
חֲנָטָה מִקְּרֵי בְּרוֹב הַפֵּרוֹת אַחַר נְפִילַת הַפֶּרַח וּכְבָר נִכָּר הַפְּרִי סְמָדַר. וּבַגְּפָנִים חָרוּבִים וְזֵיתִים, הוֹלְכִים אַחַר בֹּסֶר, וְהוּא, בַּעֲנָבִים מִשֶּׁיַּעֲשׂוּ גַּרְעִינִים, וְהוּא כְּשֶׁיִּגְדְּלוּ כְּפוֹל הַלָּבָן, וּבְחָרוּבִים מִשֶּׁיִּרְאוּ בָּהֶם כְּעֵין שַׁרְשְׁרוֹת שֶׁל חָרוּבִים, וּבְזֵיתִים מִשֶּׁיִּגְדַּל עֲלֵיהֶם הַנֵּץ.
מקרי – נקראת, נחשבת.
סמדר – הפרי בתחילת צמיחתו, מיד אחרי שהפרח נושר.
בסר – פרי צעיר שעדיין לא הבשיל.
כפול הלבן – בגודל של פול לבן, גרגר קטנית.
שרשרות – צורות קטנות דמויות שרשרת, תחילתם של תרמילי החרוב.
סעיף ו
הַנּוֹטֵעַ עֵץ מַאֲכָל לִסְיָג, אוֹ לְקוֹרוֹת, אוֹ לְעֵצִים, אִם נִכָּר הַדָּבָר שֶׁהוּא לִסְיָג, כְּגוֹן שֶׁנְּטָעוֹ בַּפִּרְצָה שֶׁל גָּדֵר, וּבִנְטָעוֹ לְקוֹרוֹת, שֶׁקּוֹצֵץ הָעֲנָפִים, כְּדֵי שֶׁיִּתְעַבֶּה הַסַּדָּן, וְאִם נָטַע לְעֵצִים, שֶׁנִּטְעָם רְצוּפִים, פָּטוּר מִן הָעָרְלָה. וְדַוְקָא שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לְלַקֵּט הַפֵּרוֹת. נָטַע לִסְיָג וְנִמְלַךְ לַאֲכִילָה חַיָּב בְּעָרְלָה מִכָּאן וּלְהַבָּא. נָטַע לְמַאֲכָל וְנִמְלַךְ לִסְיָג חַיָּב בְּעָרְלָה, וּמוֹנִים שְׁנוֹת הָעָרְלָה מִשְּׁעַת הַנְּטִיעָה, כְּפִי שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל.
סיג – גדר; עץ שנשתל כדי לשמש גדר.
קורות – קורות עץ לבנייה.
פרצה – פתח או חור בגדר.
הסדן – גזע העץ.
נמלך – שינה את דעתו.
סעיף ז
בֵּין שֶׁנָּטַע גַּרְעִין אוֹ יִחוּר, אוֹ שֶׁנֶּעֱקַר אִילָן וְנָטְעוּ בְּמָקוֹם אַחֵר, נָהוּג עָרְלָה, וּמוֹנִים מִשָּׁעָה שֶׁנִּשְׁרַשׁ כָּאן. אֲבָל אִילָן שֶׁנֶּעֱקַר וְסֶלַע עָפָר נִשְׁאַר בְּשָׁרָשָׁיו, וּנְטָעוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, וְרָאוּהוּ מֻמְחִים שֶׁלֹּא נִפְסְקָה חַיּוּתוֹ עַד שֶׁהִתְאַחָה עִם הַקַּרְקַע בִּמְקוֹם הַחֹדֶשׁ, מוֹנִים לוֹ מִנְּטִיעָה רִאשׁוֹנָה. אֲבָל אִם מֵת הָאִילָן, וְהִתְחִיל לְכָמושׁ, וְחָזַר וְנִשְׁרָשׁ, מוֹנִים מִנְּטִיעָה שְׁנִיָּה וְאֵין הֶבְדֵּל בְּכָל זֶה בֵּין עָקְרוּ אָדָם לְעָקְרוֹ רוּחַ. וּמֻתָּר לְכַתְּחִלָּה לְעָקְרוֹ עִם הַסֶּלַע, וּלְנוֹטְעוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, אִם אֵין בְּכָךְ מִשּׁוּם בַּל תַּשְׁחִית.
יחור – ענף שנחתך מעץ ונשתל כדי שיצמח ממנו עץ חדש.
נשרש – הכה שורשים באדמה.
סלע עפר – גוש אדמה שנשאר צמוד לשורשים.
התאחה – התחבר לקרקע ונעשה חלק ממנה.
בל תשחית – האיסור להשחית לחינם דבר שיש בו תועלת.
שאלות לחזרה
1. לפי מה קובעים אם פרי של עץ צעיר הוא ערלה? א. לפי זמן הבשלת הפרי ב. לפי זמן החנטה ג. לפי זמן הקטיף ד. לפי זמן האכילה 2. עד איזה תאריך צריך לטעת עץ כדי ששנת הנטיעה תיחשב לו כשנה ראשונה? א. א' באלול ב. ט"ו בשבט ג. ט"ז באב ד. י"ח באלול 3. איזה יום מחליף בין שנות הערלה לשנת ההיתר? א. ט"ו בשבט ב. א' בתשרי ג. א' בניסן ד. יום הנטיעה עצמו 4. מתי נחשבת חנטה בענבים? א. כשהפרח נפתח ב. כשהענבים משחירים ג. כשהם ראויים לסחיטה ד. משנעשים בהם גרעינים, כשהם גדלים כפול הלבן 5. מי שנטע עץ מאכל לגדר, וניכר שהוא לגדר, ואחר כך החליט לאכול את פירותיו — מה דינו? א. פטור מערלה לגמרי ב. פירותיו אסורים לעולם ג. חייב בערלה מכאן ולהבא ד. חייב בערלה רק בחוץ לארץ התשובות הנכונות: ב (סעיף ב) ג (סעיף ג) א (סעיף ד) ד (סעיף ה) ג (סעיף ו)היכנסו לחשבון כדי שהימים יישמרו גם במכשירים אחרים.