הלימוד היומי י"א אדר א'
כמה צריך להרחיק בין מין למין
ספר מצות הארץ סימן כב
לימוד מהספר
כב. כַּמָּה צָרִיךְ לְהַרְחִיק בֵּין מִין לַמִּין
סעיף א
אִסּוּר זְרִיעַת כִּלְאַיִם כּוֹלֵל גַּם אֶת הָאִסּוּר לִזְרֹעַ שְׁנֵי מִינִים זֶה עַל יַד זֶה, וְצָרִיךְ לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶם, אוֹ עַל יְדֵי הַרְחָקָה, אוֹ עַל יְדֵי הֶכֵּר אַחַר שֶׁיְּבֹאַר. וְיֵשׁ הֶבְדֵּלֵי דִּינִים בְּעִנְיַן הַהַרְחָקָה, בֵּין בְּנוֹגֵעַ לְסוּגֵי הַמִּינִים הַשּׁוֹנִים, וּבֵין בְּנוֹגֵעַ לְגֹדֶל הַשְּׁטָחִים שֶׁנִּזְרְעוּ, וּנְבָאֲרֵם בָּזֶה.
כלאים – עירוב של שני מינים שונים; כאן: זריעה של שני מיני צמחים יחד, שהתורה אסרה.
הרחקה – השארת מרחק פנוי בין שני המינים, כדי שלא ייראו זרועים יחד.
הכר – סימן שמבדיל בין המינים ומראה שהם נפרדים זה מזה; פרטיו יבוארו בהמשך.
סעיף ב
תְּבוּאָה הִיא חֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן: חִטָּה, שְׂעוֹרָה, כֻּסְּמִין, שִׁיפוֹן וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל.
קִטְנִיּוֹת הֵם כָּל דָּבָר אֲשֶׁר זַרְעָם נֶאֱכָל, כְּלוֹמַר, שֶׁעִקַּר אֲכִילָתָם הוּא הַזֶּרַע, [כְּגוֹן אָפוּנָה, אָפוּנָה יְרֻקָּה, שְׁעוּעִית, פּוֹל, אֹרֶז, דֹּחַן, שֻׁמְשֻׁמִּים, פְּרָגִים, תִּירָס, עֲדָשִׁים]
יָרָק הוּא דָּבָר שֶׁיְּרָקוֹ נֶאֱכָל. בְּגֶדֶר יָרָק נִכְנָסִים כָּל הַמִּינִים, אֲשֶׁר מִלְּבַד הַנֶּאֱכָל בָּהֶם יֵשׁ לָהֶם זֶרַע שֶׁאֵינוֹ מְיֹעָד לַאֲכִילָה. וְהָנוּ מְיֻחָד לִזְרִיעַת הַמִּין [יֵשׁ שֶׁהַנִּזְרָע טָמוּן בְּתוֹךְ הַפְּרִי וְגָדֵל עִמּוֹ, וְיֵשׁ שֶׁהַזֶּרַע גָּדֵל אַחַר שֶׁנִּשְׁתַּהָה הַפְּרִי זְמַן רַב אַחַר בִּשּׁוּלוֹ. בִּכְלַל יָרָק גַּם תַּפּוּחֵי אֲדָמָה]
לַתְּבוּאָה וּלְקִטְנִית יֵשׁ דִּין אֶחָד. תְּבוּאָה אוֹ קִטְנִית, שֶׁזְּרָעָהּ לְיָרָק [כְּגוֹן תְּבוּאָה שֶׁנִּזְרְעָה לְשַׁחַת, אוֹ תִּירָס שֶׁנִּזְרַע לְעָלָיו לְמַאֲכַל בְּהֵמָה] יֵשׁ לָהֶם דִּין קִטְנִית; וְכֵן לְיָרָק אֲשֶׁר מַנִּיחוֹ לְהִתְקַשּׁוֹת לְזֶרַע יֵשׁ דִּין קִטְנִית.
כסמין – מין דגן הדומה לחיטה.
שבלת שועל – מין דגן; ממנו עושים את פתיתי הדייסה המוכרים.
קטניות – צמחים שאוכלים בעיקר את הזרעים שלהם, כמו אפונה, שעועית ועדשים.
לשחת – תבואה שקוצרים כשהיא עדיין ירוקה, כדי להאכיל בה בהמות.
להתקשות לזרע – להשאיר את הירק בשדה עד שיתקשה ויגדלו בו זרעים, במקום לקטוף אותו לאכילה.
סעיף ג
מִן הַתּוֹרָה, כָּל שֶׁהִרְחִיק בִּתְבוּאָה וְקִטְנִית שִׁשָּׁה טְפָחִים, בֵּין מִין אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, מֻתָּר לִזְרֹעַ. וּבַיְּרָקוֹת, כָּל שֶׁהִרְחִיק בֵּין הַמִּינִים טֶפַח מֻתָּר. אֲבָל בֵּין תְּבוּאָה [אוֹ קִטְנִית] לְיָרָק, סָפֵק אִם צְרִיכִים מִן הַתּוֹרָה שִׁשָּׁה טְפָחִים, אוֹ רַק טֶפַח אֶחָד. וְיֵשׁ לְהַחְמִיר
מן התורה – דין שנאמר בתורה עצמה, לעומת דין שהוסיפו חכמים.
טפח – מידת אורך של רוחב כף היד (ארבע אצבעות), בערך 8–10 ס"מ.
ספק – לא הוכרע בוודאות מהו הדין.
ויש להחמיר – לכן נוהגים לפי הצד המחמיר, ומרחיקים שישה טפחים בין תבואה או קטנית לירק.
סעיף ד
וַחֲזַ"ל גָּזְרוּ הַרְחָקוֹת נוֹסָפוֹת בְּהֶתְאֵם לְגֹדֶל הַשְּׁטָחִים שֶׁנִּזְרְעוּ. וְחִלְּקוּ בֵּין שָׂדֶה מְרֻבָּע, מֵישַׁר וִיחִידִי
שָׂדֶה הוּא הַזְּרוֹעַ בְּרָחְבּוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת וְחֹמֶשׁ, וְאָרְכּוֹ יָתֵר עַל רָחְבּוֹ. וּמִשִּׁעוּרִים אֵלֶּה וּלְמַעְלָה. מְרֻבָּע הוּא כָּל הַמְרֻבָּע: וְאִם הוּא גָּדוֹל מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת וְחֹמֶשׁ, הֲרֵי הוּא שָׂדֶה. [וּמִכֵּיוָן שֶׁאַף מְרֻבָּע הַקָּטָן מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת וְחֹמֶשׁ מַחְמִירִים בְּדִינוֹ לְרֹב כְּדִין שָׂדֶה, טוֹב שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ בִּמְרֻבָּע מַמָּשׁ]
מֵישַׁר הוּא הַזְּרוֹעַ בְּרֹחַב שִׁשָּׁה טְפָחִים [וּלְמַעְלָה עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת וְחֹמֶשׁ] וְאָרְכּוֹ יָתֵר עַל רָחְבּוֹ. וְכָל שֶׁאֵין רָחְבּוֹ מַגִּיעַ לְעֶשֶׂר אַמּוֹת וְחֹמֶשׁ אַף אִם אָרְכּוֹ יָתֵר עַל עֶשֶׂר אַמּוֹת וְחֹמֶשׁ, הֲרֵי זֶה מֵישַׁר.
יְחִידִי הוּא כֹּל שֶׁאֵין רָחְבּוֹ שִׁשָּׁה טְפָחִים [אַף אִם אָרְכּוֹ גָּדוֹל מִזֶּה בְּהַרְבֵּה]
גזרו – קבעו חכמים איסור נוסף, כדי להתרחק מהאיסור של התורה.
עשר אמות וחמש – עשר אמות ועוד חמישית אמה. אמה היא שישה טפחים, כך שמדובר בערך ב-5–6 מטרים.
מרבע – שטח שאורכו ורוחבו שווים.
מישר – רצועה זרועה ארוכה, שרוחבה בין שישה טפחים לעשר אמות וחומש.
יחידי – רצועה זרועה צרה מאוד, שרוחבה פחות משישה טפחים, כמו שורה אחת.
סעיף ה
אֵין הַשֶּׁטַח הַזָּרוּעַ נַעֲשָׂה שָׂדֶה, אֶלָּא אִם כֵּן זָרוּעַ כֻּלּוֹ מִין אֶחָד. אֲבָל אִם זָרוּעַ שְׁנֵי מִינִים בְּשִׁעוּר מֶרְחָק הַצָּרִיךְ בֵּין מִין לַמִּין, אֵינָם מִצְטָרְפִים לְשִׁעוּר שָׂדֶה: וְכֵן בְּמֵישַׁר.
שעור – מידה קבועה שההלכה תלויה בה.
מצטרפים – נחשבים יחד, כאילו הם שטח אחד.
שאלות לחזרה
1. באילו דרכים אפשר להפריד בין שני מינים שזורעים זה ליד זה? א. רק על ידי גדר גבוהה ב. על ידי הרחקה, או על ידי הכר ג. רק על ידי זריעה בעונות שונות ד. אין דרך להפריד, ואסור לזרוע שני מינים באותה חלקה 2. מה דינה של תבואה שנזרעה לשחת, כדי להאכיל בה בהמות? א. דין תבואה רגילה ב. דין ירק ג. דין קטנית ד. אין עליה דין כלאים כלל 3. מה הדין מן התורה בהרחקה בין תבואה לירק? א. יש ספק אם צריך שישה טפחים או טפח, ולכן מחמירים ומרחיקים שישה טפחים ב. טפח אחד, כמו בין שני ירקות ג. עשר אמות וחומש ד. אין צורך להרחיק כלל 4. שטח זרוע שרוחבו שלושה טפחים ואורכו ארוך מאוד, איך הוא נקרא? א. שדה ב. מרובע ג. מישר ד. יחידי 5. שטח שזרועים בו שני מינים במרחק הנדרש ביניהם, האם הם מצטרפים לשיעור שדה? א. כן, תמיד ב. לא, כי שטח נעשה שדה רק כשכולו זרוע מין אחד ג. רק אם שני המינים הם תבואה ד. רק אם השטח מרובע התשובות הנכונות: ב (סעיף א) ג (סעיף ב) א (סעיף ג) ד (סעיף ד) ב (סעיף ה)היכנסו לחשבון כדי שהימים יישמרו גם במכשירים אחרים.