הלימוד היומי ט אדר א

כ. הפרשה מן המוקף

א. אין תורמין תרומה גדולה אלא מן המוקף; ואם הפריש שלא מן המוקף תרומתו תרומה. ומוקף פירשו רש״י מחובר ומקורב וסמוך. והרמב״ם פירשו תוך היקף מקום אחד, שהוקף ונמצא במקום אחד. והגר״א מסיק, דיש בזה שלשה דינים:

א אם הפירות בלא כלי אינו צריך אפילו נגיעה זה בזה, ואפילו רחוקים ומפוזרים, אם הם בבית אחד הבית מצרפן (ונראה שהכוונה לחדר אחד)

ב. אם הפירות בתוך כלי, כלומר ורוצה להפריש על פירות שנמצאים בכמה כלים, כגון כמה בקבוקים וכדומה, אם הכלים פתוחים מלמעלה צריך הקפה, והוא קירוב ונגיעת כלים זה לזה

ג. אם הכלים סתומים אפילו נגיעה איננה מועילה, והרי זה שלא מן המוקף

ב. תורמין שלא מן המוקף, כדי לסלק מכשול מלפני עם הארץ שלא יאכל טבל. לצורך שבת ויום טוב, כגון, שידוע לו שיביאו לו פירות ומתיירא שמא תחשך, ולא יוכל לתרום בשבת, מותר לתרום עליהם שלא מן המוקף מפירות טבל שיש לו בבית.

ג. ונראה דבזמן הזה יכול לכתחילה להפריש תרומה גדולה .שלא מן המוקף בשעת הדחק, כגון כשמפריש מה שבביתו, או בחנות שלו כדי לסלק מכשול, כגון קופסאות שימורים או בקבוקים של משקאות.

נוסח ההפרשה

נוטל מן הפירות מעט יותר מאחד ממאה ומבדילו מן השאר ואומר:

יותר מאחד ממאה שיש כאן, הרי הוא תרומה גדולה בצד צפונו. אותו אחד ממאה שיש כאן ועוד תשעה חלקים כמותו בצד צפונו של הפירות הרי הוא מעשר ראשון. אותו אחד ממאה שעשיתיו מעשר עשוי תרומת מעשר, ומעשר שני בדרומו, ומחולל הוא וחומשו, על פרוטה במטבע שיחדתיה לחילול מעשר שני.

ואם המעשר שני אינו שווה פרוטה או שהוא מסופק אם הוא שווה פרוטה. יאמר
ומחולל הוא וחומשו בשוויו במטבע שיחדתיה לחילול מעשר שני.

בפירות שחל עליהם חיוב מעשר עני אומר כל הנוסח עד ״תרומת׳ מעשר״ ומוסיף:
ומעשר עני בדרומו

ופירות שמסופק בהן אם הם משנת מעשר שני או עני, אומר את כל הנוסח׳ הקודם ומוסיף:
ואם צריך מעשר עני, יהא מעשר עני בדרומו

המפריש מהרבה מינים בבת אחת יטול מכל מין ומין יותר מאחד ממאה ויאמר:
יותר מאחד ממאה שיש כאן, הרי הוא תרומה גדולה בצד צפונו, כל מין על מינו; אותו אחד ממאה שיש כאן ועוד תשעה חלקים כמותם בצד צפונו של הפירות הרי הוא מעשר ראשון כל מין על מינו: ומעשר שני בדרומו, כל מין על מינו. ויהא מחולל הוא וחומשו על פרוטה במטבע שיחדתיה לחילול מעשר שני ואם צריך מעשר עני יהא מעשר עני בדרומו כל מין על מינו

היות ומצויים כיום פירות אילן שהנם מהשנה הרביעית של גידול האילן ופירות אלה אסורים באכילה בלי פדיון )וכפי שיבואר להלן סי׳ כ״ח( נכון לפדות כל פירות האילן שאינו יודע אם עברה עליהם כבר השנה הרביעית. על כן אחרי שהפריש תרומות ומעשרות מפירות האילן יוסיף את המלים דלהלן:
ואם הם נטע רבעי יהיו מחוללים הם וחומשם בפרוטה שבמטבע, שיחדתיה לחילול מעשר שני

מי שהפריש יותר מאחד ממאה ואמר את כל הנוסח, אף שאינו יודע את חלות התרומות והמעשרות לפרטותיה בדיוק, אך סומך בלבו שיחולו כפי הדין והמצוה, קיים את המצוה, וההפרשות חלו כדין ופירותיו מתוקנים.