דילוג לתוכן

טלפון: 1800-202-502 · שדי חמד 21, מודיעין עילית

האזור האישי

הצטרפו לתפוצה מבית ארגון איילת השחר

הלימוד היומי ז' אדר א'

דין הברכות

ספר מצות הארץ סימן יד-טז

גודל הטקסט

לימוד מהספר

יד דִּין הַבְּרָכוֹת

סעיף א

לִפְנֵי שֶׁמַּפְרִישׁ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת מִטֶּבֶל וַדַּאי יְבָרֵךְ: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִיוָּונוּ לְהַפְרִישׁ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת.

טבל ודאי – פירות שברור שעדיין לא הפרישו מהם תרומות ומעשרות, ולכן אסור לאכול מהם עד שיפרישו.

תרומות ומעשרות – החלקים שמפרישים מפירות הארץ ונותנים לכהן, ללוי ולעני (או מעשר שני שנאכל בקדושה).

במצוותיו – נוסח קבוע בברכה על מצוה: ה' קידש אותנו בכך שנתן לנו את מצוותיו.

סעיף ב

לִפְנֵי פִּדְיוֹן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וַדַּאי, יְבָרֵךְ: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִיוָּונוּ עַל פִּדְיוֹן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי

פדיון מעשר שני – העברת הקדושה של המעשר השני מהפירות אל מטבע, כדי שמותר יהיה לאכול את הפירות.

במעשר שני ודאי – כשברור שהפירות חייבים במעשר שני ושעדיין לא פדו אותו.

סעיף ג

בִּסְפֵק טֶבֶל, כְּלוֹמַר אִם אֵין הוּא יוֹדֵעַ בְּבֵירוּר שֶׁלֹּא הוּפְרְשׁוּ הַמַּתָּנוֹת מֵהַפֵּירוֹת אַף שֶׁחַיָּיב לְהַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, לֹא יְבָרֵךְ. וְכֵן אַף שֶׁאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּבֵירוּר שֶׁלֹּא נִפְדָּה הַמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי חַיָּיב לִפְדּוֹתוֹ, אַךְ לֹא יְבָרֵךְ עַל פִּדְיוֹנוֹ. כְּמוֹ כֵן אִם הִפְרִישׁ מִסָּפֵק מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּמַעְשַׂר עָנִי וּכְמוֹ שֶׁיְּבוֹאַר לְהַלָּן סִי' ט"ו סְעִיף ב' יִפְדֶּה אֶת הַמַּעֲשֵׂר הַשֵּׁנִי אַךְ לֹא יְבָרֵךְ עַל פִּדְיוֹנוֹ

ספק טבל – פירות שלא ידוע בבירור אם כבר הפרישו מהם תרומות ומעשרות.

המתנות – התרומות והמעשרות, שנקראות "מתנות" כי נותנים אותן לכהן, ללוי ולעני.

לא יברך – מפריש או פודה כדין, אבל בלי לומר את הברכה.

מספק – כשלא ברור אם הפירות חייבים במעשר שני או במעשר עני, ולכן מפריש את שניהם.

טו. רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעֲשֵׂר וְהַפְּרָקִים בְּבִישּׁוּל הַפֵּירוֹת

סעיף א

הַשָּׁנָה מַתְחִילָה לְכָל הַפֵּירוֹת בַּא' בְּתִשְׁרֵי, וּבִפְרִי הָאִילָן בט"ו בִּשְׁבָט וְאֵין אָנוּ מְיַיחֲסִים אֶת הַפֵּירוֹת לַשָּׁנָה שֶׁלָּהֶן עַל פִּי הַזְּמַן שֶׁבּוֹ מַפְרִישִׁים אֶת הַמַּתָּנוֹת, אֶלָּא עַל פִּי פְּרָקִים שׁוֹנִים בְּבִשּׁוּלָם.

הַפְּרָקִים הֵם: לִתְבוּאָה, קִטְנִיּוֹת, זֵיתִים וַעֲנָבִים: הֲבָאַת שְׁלִישׁ, זֹאת אוֹמֶרֶת אִם גָּדְלוּ הַפֵּירוֹת עַד לִשְׁלִישׁ גִּידּוּלָם לִפְנֵי ר"ה שֶׁלָּהֶם הֲרֵי הֵם מִתְיַיחֲסִים לַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה; הִגִּיעוּ לִשְׁלִישׁ גִּידּוּל אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלָּהֶם הֲרֵי הֵם מִתְיַיחֲסִים לַשָּׁנָה הַבָּאָה. וּשְׁלִישׁ גִּידּוּל הוּא כְּשֶׁהִגִּיעַ חֶפְרִי (בְּזֵיתִים וּבַעֲנָבִים), אוֹ הַגַּרְעִין הַנֶּאֱכָל (בִּתְבוּאָה וּבְקִטְנִיּוֹת) לִשְׁלִישׁ הַכַּמּוּת שֶׁצָּרִיךְ לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ לִכְשֶׁיִּגְמֹר. לְאִילָן: חֲנָטָה, זֹאת אוֹמֶרֶת הֲבָאַת שְׁלִישׁ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁחֲנָטָה הוּא הַזְּמַן שֶׁמַּכִּירִים בּוֹ אֶת הַפְּרִי.

לְאוֹרֶז, דּוֹחַן פְּרָגִים וְשׁוּמְשׁוּמִים: גְּמַר הַפְּרִי, דְּהַיְנוּ הַזְּמַן שֶׁאֵינָם מַשְׁבִּיחִים יוֹתֵר בַּקַּרְקַע

לְיָרָק: לְקִיטָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים גְּמַר הַפְּרִי.

לְאֶתְרוֹג: לְקִיטָה

שְׁאָר פְּרִי הָדָר סָפֵק הוּא אִם דִּינָם כְּאֶתְרוֹג אוֹ כִּשְׁאָר פְּרִי הָאִילָן

כָּל הַפְּרָקִים הָאֵלֶּה הֵם לְעִנְיָין מַעֲבָר מִשְּׁנַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֶעָנִי אוֹ מִשְּׁנַת מַעְשַׂר עָנִי לְשֵׁנִי. דִּין הַמַּעֲבָר מִשָּׁנָה שִׁשִּׁית לִשְׁבִיעִית וּמִשְּׁבִיעִית לִשְׁמִינִית יְבוֹאַר לְהַלָּן בְּהִלְכוֹת שְׁמִיטַּת קַרְקָעוֹת.

פרי האילן – פירות שגדלים על עצים.

הבאת שליש – השלב שבו הפרי הגיע לשליש מהגודל שיהיה לו כשיסיים לגדול.

חנטה – שלב בגידול פרי העץ; לפי הספר זו הבאת שליש, ויש אומרים שזה הזמן שכבר מכירים בו את הפרי.

לקיטה – קטיפת הפרי או הירק מהצמח.

פרי הדר – פירות ממשפחת האתרוג, כמו תפוז ולימון.

סעיף ב

בְּכָל הַפֵּירוֹת שֶׁהוּא מְסוּפָּק בָּהֶם, אִם חַיָּיבִים בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אוֹ בְּמַעְשַׂר עָנִי בֵּין שֶׁהַסָּפֵק נוֹלַד לוֹ מִצַּד הַדִּין, בֵּין מִצַּד הַמְּצִיאוּת אִם הִגִּיעוּ לִכְלַל פִּרְקָם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלָּהֶם אוֹ לְאַחֲרֶיהָ, יַתְנֶה עַל שְׁנֵי הַמַּעַשְׂרוֹת, וְיֹאמַר: "וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּדְרוֹמוֹ, וְאִם צָרִיךְ מַעְשַׂר עָנִי יְהֵא מַעְשַׂר עָנִי בִּדְרוֹמוֹ".

מצד הדין – הספק הוא בהלכה עצמה, למשל בשאר פרי הדר, שלא ברור אם דינם כאתרוג.

מצד המציאות – הספק הוא בעובדות: לא ידוע אם הפרי הגיע לשלב הקובע לפני ראש השנה שלו או אחריו.

פרקם – השלב בגידול הפרי שקובע לאיזו שנה הוא שייך.

יתנה – יאמר תנאי בשעת ההפרשה, כך שתחול רק ההפרשה שבאמת נדרשת.

בדרומו – בצד הדרומי של הפירות; כך מציינים איזה חלק מהם הוא המעשר.

סעיף ג

הַשָּׁנִים תשל"ה, תשל"ז, תשל"ח הֵן שְׁנוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. הַשָּׁנִים תשלו ותשל"ט הֵן שְׁנוֹת מַעְשַׂר עָנִי. הַשָּׁנָה תש"מ הִיא שְׁנַת הַשְּׁמִיטָּה. וְכֵן הַשָּׁנִים שֶׁלְּאַחַר הַשְּׁמִיטָּה, הָרִאשׁוֹנָה וְהַשְּׁנִיָּה, הָרְבִיעִית וְהַחֲמִישִׁית (כְּלוֹמַר: תשמ"א, תשמ"ב, תשמ"ד, תשמ"ה) הֵן שְׁנוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. הַשְּׁלִישִׁית וְהַשִּׁשִּׁית (כְּלוֹמַר: תשמ"ג תשמ"ו) הֵן שְׁנוֹת מַעְשַׂר עָנִי. הַשְּׁבִיעִית (תשמ"ז) הִיא שְׁנַת הַשְּׁמִיטָּה

דֶּרֶךְ מָשָׁל: שְׁעוּעִית (שֶׁהִיא מִין קִטְנִיּוֹת), שֶׁהִגִּיעָה לִשְׁלִישׁ גִּידּוּלָהּ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה תשל"ו מְחוּיֶּיבֶת בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וְאִם הִגִּיעָה לִשְׁלִישׁ גִּידּוּלָהּ בר"ה תשל"ו אוֹ אַחֲרֶיהָ בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁנַת תשל"ו מְחוּיֶּיבֶת בְּמַעְשַׂר עָנִי.

שנות מעשר שני – השנים במחזור השמיטה שבהן מפרישים מעשר שני: הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית.

שנות מעשר עני – השנה השלישית והשישית, שבהן מפרישים במקום מעשר שני מעשר שנותנים לעניים.

דרך משל – לדוגמה.

קטניות – זרעים של צמחי תרמיל, כמו שעועית, עדשים וחומוס.

טז. הַפְרָשָׁה עַל יְדֵי שָׁלִיחַ וע"י בְּנֵי בַּיִת

סעיף א

עוֹשֶׂה אָדָם שָׁלִיחַ לְהַפְרִישׁ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת וְיָכוֹל לָתֵת רְשׁוּת לְהַפְרִישׁ לְאִשְׁתּוֹ וְלִבְנֵי בֵּיתוֹ וְאָז יְכוֹלִים לְחַלֵּל עַל מַטְבֵּעַ שֶׁלּוֹ

שליח – אדם שעושה את הפעולה במקום בעל הפירות ובשמו.

בני ביתו – בני המשפחה שגרים איתו בבית.

לחלל על מטבע – לפדות את המעשר השני על מטבע, כך שהקדושה עוברת מהפירות אל המטבע.

סעיף ב

קָטָן שֶׁתָּרַם אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה וְאֵין יְכוֹלִים לְמַנּוֹתוֹ שָׁלִיחַ

קטן – ילד שעדיין לא הגיע לגיל מצוות.

אין תרומתו תרומה – ההפרשה שלו לא נחשבת הפרשה.

למנותו – לקבוע אותו.

סעיף ג

אִם לֹא נָתַן בִּמְפוֹרָשׁ רְשׁוּת מוּתָּר לָאִשָּׁה וְכֵן לִבְנֵי בֵּיתוֹ לְהַפְרִישׁ עַל מַה שֶּׁהֵם אוֹכְלִים, כֵּיוָון שֶׁאוֹכְלִים בִּרְשׁוּת. וְכֵן יְכוֹלָה אִשְׁתּוֹ לְהַפְרִישׁ עַל עִיסָּתָהּ שֶׁלָּשָׁה, וּקְדֵרָתָהּ שֶׁמְּבַשֶּׁלֶת, וּשְׁאָר מַאֲכָלִים שֶׁמְּכִינָה לַאֲכִילָה כָּל זְמַן שֶׁבַּעְלָהּ לֹא הִקְפִּיד, וִיכוֹלָה גַּם בָּזֶה לִפְדּוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּמַטְבֵּעַ שֶׁיִּיחֵד בַּעְלָהּ

ברשות – בהסכמת בעל הבית.

שלשה – שהיא לשה, כלומר הבצק שהיא הכינה.

קדרתה – הסיר שבו היא מבשלת.

לא הקפיד – לא התנגד לכך.

שאלות לחזרה

1. מה עושים כשלא יודעים בבירור אם כבר הפרישו תרומות ומעשרות מהפירות? א. לא מפרישים כלל ב. מפרישים ומברכים ג. מפרישים בלי ברכה ד. מחכים עד שיתברר 2. לפי מה קובעים לאיזו שנה שייכים הפירות לעניין המעשרות? א. לפי הזמן שבו מפרישים את המתנות ב. לפי שלבים בגידול הפרי ג. לפי יום הקטיף בכל סוגי הפירות ד. לפי יום המכירה בשוק 3. מי שמסופק אם הפירות חייבים במעשר שני או במעשר עני, מה יעשה? א. יפריש מעשר שני בלבד ב. יפריש מעשר עני בלבד ג. לא יפריש עד שיברר ד. יתנה על שני המעשרות 4. שעועית שהגיעה לשליש גידולה אחרי ראש השנה תשל"ו, באיזה מעשר היא חייבת? א. מעשר עני ב. מעשר שני ג. פטורה ממעשרות ד. בשני המעשרות 5. האם אשה יכולה להפריש מהתבשיל שהיא מבשלת בלי רשות מפורשת מבעלה? א. לא, רק אחרי שבעלה נתן רשות במפורש ב. כן, כל זמן שבעלה לא הקפיד ג. כן, אבל רק מפירות שקנתה בעצמה ד. רק אם בעלה נמצא איתה בבית התשובות הנכונות: ג (סעיף ג, סימן יד) ב (סעיף א, סימן טו) ד (סעיף ב, סימן טו) א (סעיף ג, סימן טו) ב (סעיף ג, סימן טז)