הלימוד היומי ו' אדר א'
דין פדיון מעשר שני
ספר מצות הארץ סימן יג
לימוד מהספר
יג דִּין פִּדְיוֹן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי
סעיף א
בִּזְמַן שֶׁהָיָה מִזְבֵּחַ בָּנוּי הָיָה מַעֲלֶה אֶת הַמַּעֲשֵׂר הַשֵּׁנִי לִירוּשָׁלַיִם וְאוֹכְלוֹ שָׁם בְּטָהֳרָה אוֹ שֶׁהָיָה פּוֹדֶה בַּכֶּסֶף אֶת הַמַּעֲשֵׂר הַשֵּׁנִי הַנִּמְצָא, חוּץ לִירוּשָׁלַיִם וּמַעֲלֶה אֶת הַכֶּסֶף לִירוּשָׁלַיִם וּמוֹצִיאוֹ שָׁם לְאוֹכֶל
וּבַזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֵין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי נֶאֱכָל וְאֵין דְּמֵיהֶם שֶׁפָּדָה אוֹתוֹ בָּהֶם נֶאֱכָלִים; שֶׁהֲרֵי אֵין לָנוּ מִזְבֵּחַ וְכוּלָּנוּ בְּחֶזְקַת טְמֵאֵי מֵת, פּוֹדֶה לְכַתְּחִילָּה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שָׁוֶה מָנֶה בִּפְרוּטָה
מזבח בנוי – בזמן שבית המקדש היה קיים והמזבח פעל בו.
פודה – מעביר את הקדושה מן הפירות אל הכסף, והפירות נעשים חולין ומותרים באכילה.
דמיהם – הכסף שבו נפדה המעשר השני.
בחזקת טמאי מת – כולנו נחשבים טמאים בטומאת מת, ואין לנו כיום דרך להיטהר ממנה.
שוה מנה בפרוטה – גם פירות ששווים סכום גדול (מנה = מאה דינר) פודים על פרוטה אחת בלבד.
סעיף ב
מַעֲשֵׂר שֵׁנִי טָהוֹר שֶׁנִּמְצָא בִּירוּשָׁלַיִם בְּתוֹךְ חוֹמוֹת הָעִיר כְּפִי שֶׁהָיוּ בִּזְמַן הַבַּיִת אָסוּר לִפְדּוֹתוֹ. וְאִם נִטְמָא פּוֹדִין אוֹתוֹ אַף בִּירוּשָׁלַיִם. לְפִיכָךְ מִי שֶׁפֵּירוֹתָיו בִּירוּשָׁלַיִם - בִּגְבוּלוֹתֶיהָ הָעַתִּיקִים - מוֹצִיא אוֹתָם בְּטִבְלָם חוּץ לָעִיר וּמַפְרִישׁ שָׁם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּפוֹדֵהוּ. וְאִם רוֹצֶה לְהַפְרִישׁ בִּירוּשָׁלַיִם - בִּגְבוּלוֹתֶיהָ הָעַתִּיקִים - יַכְשִׁירֵם לִפְנֵי הַהַפְרָשָׁה לְקַבֵּל טוּמְאָה כָּאָמוּר לְעֵיל סִי' י"ב הֶעָרָה כ"ה וִיטַמְּאֵם עַל יְדֵי מַגָּע, וְאָז יוּכַל לִפְדּוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלָּהֶם. וְאִם יֵשׁ לוֹ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי טָהוֹר בִּירוּשָׁלַיִם בַּזְּמַן הַזֶּה מוּתָּר אַף לְהַכְשִׁיר אֶת הַמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל טוּמְאָה, וְלִפְדּוֹתוֹ.
בתוך חומות העיר כפי שהיו בזמן הבית – בתחום ירושלים העתיקה כפי שהיה בימי בית המקדש, ולא בכל העיר של היום.
בטבלם – כשהם עדיין טבל, כלומר לפני שהפרישו מהם תרומות ומעשרות.
יכשירם – יביא אותם למצב שבו הם יכולים לקבל טומאה (כמבואר בסימן הקודם), כי פירות שלא הוכשרו אינם נטמאים.
על ידי מגע – בנגיעה בדבר טמא.
סעיף ג
מַטְבֵּעַ שֶׁל כֶּסֶף שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כַּמָּה פְּרוּטוֹת יָכוֹל לִפְדּוֹת עָלֶיהָ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי כַּמָּה פְּעָמִים, כְּשִׁיעוּר פְּרוּטוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ. וְכָל פַּעַם שֶׁמְּחַלֵּל מַעֲשֵׂר' שֵׁנִי עַל שָׁוֶה פְּרוּטָה שֶׁבְּמַטְבֵּעַ זוֹ נִתְפֶּסֶת פְּרוּטָה בִּקְדוּשַּׁת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. עַל כָּךְ יַקְצִיב לְפִדְיוֹן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מַטְבֵּעַ שֶׁל כֶּסֶף, הַיּוֹצֵאת בִּזְמַן זֶה בְּאוֹתָהּ מְדִינָה וְיִפְדֶּה עָלֶיהָ כְּשִׁיעוּר פְּרוּטוֹת שֶׁל כֶּסֶף שֶׁיֵּשׁ בָּהּ. וְאִם אֵין בִּמְדִינָה זוֹ בְּאוֹתוֹ זְמַן מַטְבֵּעַ יוֹצֵאת שֶׁל כֶּסֶף, פּוֹדִים מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּמַטְבֵּעַ שֶׁל שְׁאָר מִינֵי מַתֶּכֶת הַיּוֹצֵאת בַּמְּדִינָה. וְיָכוֹל לִפְדּוֹת עָלֶיהָ מִסְפַּר פְּעָמִים כְּשִׁיעוּר הַפְּרוּטוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לִקְנוֹת בְּמַטְבֵּעַ זוֹ.
פרוטה – השיעור הקטן ביותר של שווי כספי בהלכה.
מחלל – פודה; מעביר את קדושת המעשר מן הפירות אל המטבע.
נתפסת – נעשית קדושה בקדושת מעשר שני.
יקציב – ייחד מראש מטבע מסוים לצורך זה.
היוצאת – מטבע שמשתמשים בו בפועל לקנייה ולמכירה.
סעיף ד
מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה אֵינוֹ יָכוֹל לִפְדּוֹתוֹ בְּשָׁוֶה פְּרוּטָה שֶׁאֵינוֹ תּוֹפֵס אֶת הַפְּרוּטָה בְּפִדְיוֹנוֹ. אֶלָּא צָרִיךְ לִפְדּוֹתוֹ בְּשָׁוְויוֹ. וְכֵן אֵינוֹ יָכוֹל לִפְדּוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה עַל מַטְבֵּעַ שֶׁכּוּלּוֹ חוּלִּין.
עַל כֵּן אִם רוֹצֶה לִפְדּוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה בְּכֶסֶף יָכוֹל לִפְדּוֹתוֹ רַק בְּמַטְבֵּעַ שֶׁלֹּא נִתְפְּסָה עֲדַיִן כּוּלָּהּ בִּקְדוּשַּׁת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אַךְ יֵשׁ בָּהּ פְּרוּטָה שֶׁנִּתְפְּסָה כְּבָר בִּקְדוּשַּׁת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וְיֵשׁ בָּזֶה תְּנַאי שֶׁהַמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה שֶׁבָּא לִפְדּוֹתוֹ אֵינוֹ חָמוּר מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁפָּדָה בִּפְרוּטָה שֶׁנִּתְפְּסָה כְּבָר
וּכְבָר בֵּיאַרְנוּ רֵישׁ סִי' ג' שֶׁהַחֲמוֹר מִכּוּלָּם הוּא דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר, שֶׁעִיקַּר חִיּוּבָם מִן הַתּוֹרָה וּשְׁאָר הַמִּינִים חִיּוּבָם מִדְּרַבָּנָן. וְכֵן דָּבָר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ עַל מְנָת לְמוֹכְרוֹ חִיּוּבוֹ מִדְּרַבָּנָן, וְדָבָר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לַאֲכִילָה חִיּוּבוֹ מִן הַתּוֹרָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה הַכֹּל מִדְּרַבָּנָן הֲרֵי תְּבוּאָה שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּהּ לַאֲכִילָה יֵשׁ בָּהּ רַק חַד דְּרַבָּנָן וּתְבוּאָה שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּהּ לִמְכִירָה יֵשׁ בָּהּ תְּרֵי דְּרַבָּנָן, וִירָקוֹת שֶׁנִּגְמְרוּ מְלַאכְתָּם לִמְכִירָה יֵשׁ בָּהֶם שְׁלֹשָׁה דְּרַבָּנָן. עַל כֵּן אִם פָּדָה בְּמַטְבֵּעַ יָרָק שֶׁהוּא שָׁוֶה פְּרוּטָה, אֵינוֹ יָכוֹל עֲדַיִן לִפְדּוֹת עָלֶיהָ תְּבוּאָה שֶׁאֵינָהּ שָׁוָה פְּרוּטָה. וְכֵן אִם פָּדָה בָּהּ יָרָק שֶׁהוּא סָפֵק טֶבֶל אֵינוֹ יָכוֹל לִפְדּוֹת בָּהּ יָרָק שֶׁהוּא וַדַּאי טֶבֶל, שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה.
בשוויו – לפי ערכו האמיתי, כלומר על חלק מפרוטה.
מטבע שכולו חולין – מטבע שעדיין לא נתפסה בו שום קדושה.
דגן תירוש ויצהר – תבואה, יין ושמן זית.
נגמרה מלאכתו – העבודה בפירות הסתיימה והם מוכנים לאכילה או למכירה, ואז חל עליהם חיוב מעשר.
חד דרבנן – דין שהוא מדרבנן מצד אחד בלבד; "תרי דרבנן" הוא מדרבנן משני צדדים, וככל שיש יותר "דרבנן" הדין קל יותר.
סעיף ה
הַפּוֹדֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מוֹסִיף עָלָיו חוֹמֶשׁ, אִם הָיָה שָׁוֶה אַרְבָּעָה נוֹתֵן חֲמִשָּׁה. וּבַזְּמַן הַזֶּה שֶׁפּוֹדֵהוּ בִּפְרוּטָה כְּשֶׁפּוֹדֵהוּ צָרִיךְ לִפְדּוֹת גַּם חוּמְשׁוֹ, עַל כֵּן יֹאמַר בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹדֶה: "הַמַּעֲשֵׂר הַשֵּׁנִי הוּא וְחוּמְשׁוֹ יִהְיֶה מְחוּלָּל עַל פְּרוּטָה בְּמַטְבֵּעַ שֶׁיִּחַדְתִּיהָ לְחִילּוּל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי". גַּם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵין בּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה חַיָּיב לְהוֹסִיף חוֹמֶשׁ בְּפִדְיוֹנוֹ. עַל כֵּן יֹאמַר כְּשֶׁפּוֹדֵהוּ "הַמַּעֲשֵׂר הַשֵּׁנִי הוּא וְחוּמְשׁוֹ יְהֵא מְחוּלָּל בְּשָׁוְויוֹ בְּמַטְבֵּעַ שֶׁיִּחַדְתִּיהָ לְחִילּוּל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי".
חומש – תוספת של רבע על השווי, שהיא חמישית מן הסכום הכולל (ארבעה ועוד אחד = חמישה).
מחולל – פדוי; קדושתו עברה אל המטבע.
שיחדתיה – שקבעתי אותה במיוחד לשם כך.
סעיף ו
גַּם הַפּוֹדֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁהוּא סָפֵק טֶבֶל צָרִיךְ לְהוֹסִיף חוּמְשׁוֹ, וְלֹא הֵקֵילּוּ חֲכָמִים אֶלָּא בִּדְמַאי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ חוֹמֶשׁ. וּלְפִי הָאָמוּר לְעֵיל הַלָּקוּחַ מִן הַשּׁוּק יֵשׁ לוֹ דִּין סָפֵק טֶבֶל וְאֵין לוֹ דִּין דְּמַאי, כֵּיוָן שֶׁאֵין לָנוּ רוֹב עַמֵּי הָאָרֶץ מְעַשְּׂרִין, וְעַל כֵּן אֵין בָּזֶה קוּלּוֹת דְּמַאי
ספק טבל – פירות שלא ידוע אם הפרישו מהם תרומות ומעשרות.
דמאי – פירות שנקנו מעם הארץ, שחכמים הקלו בהם משום שרוב עמי הארץ היו מעשרים.
עמי הארץ – אנשים שאינם מקפידים על דקדוקי המצוות.
הלקוח מן השוק – פירות שנקנו בשוק או בחנות.
סעיף ז
יָכוֹל לִפְדּוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלּוֹ עַל מַטְבֵּעַ שֶׁל חֲבֵירוֹ, אִם חֲבֵירוֹ נָתַן לוֹ רְשׁוּת לָזֶה. וְכֵן יָכוֹל לִפְדּוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל חֲבֵירוֹ עַל מָעוֹת שֶׁלּוֹ אִם קִיבֵּל רְשׁוּת.
רשות – הסכמה של בעל המטבע או של בעל המעשר.
מעות – כסף, מטבעות.
סעיף ח
וְכָל מַעֲשֵׂר שֶׁאֵינוֹ הוּא וּפִדְיוֹנוֹ מִשֶּׁלּוֹ אֵינוֹ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. וְצָרִיךְ לוֹמַר אָז לְפִי הָעִנְיָן: "הַמַּעֲשֵׂר הַשֵּׁנִי יְהֵא מְחוּלָּל עַל פְּרוּטָה (אוֹ: "בְּשָׁוְיוֹ") בְּמַטְבֵּעַ שֶׁיִּחֵד פְּלוֹנִי לְחִילּוּל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי". אוֹ: "הַמַּעֲשֵׂר הַשֵּׁנִי שֶׁל פְּלוֹנִי יְהֵא מְחוּלָּל עַל פְּרוּטָה (אוֹ: "בְּשָׁוְיוֹ") עַל מַטְבֵּעַ שֶׁיִּחַדְתִּי לְחִילּוּל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי".
הוא ופדיונו משלו – גם הפירות וגם המטבע שפודים בו שייכים לאותו אדם.
לפי הענין – לפי המקרה: אם המטבע של חברו, או אם המעשר של חברו.
פלוני – כאן אומרים את שמו של האדם.
סעיף ט
שָׁלִיחַ הַפּוֹדֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּמְעוֹת שׁוֹלְחוֹ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ.
שליח – מי שעושה פעולה בשביל אדם אחר ובשמו.
שולחו – מי ששלח אותו.
שלוחו של אדם כמותו – מה שהשליח עושה נחשב כאילו עשה זאת המשלח בעצמו.
סעיף י
אִשָּׁה פְּנוּיָה הַפּוֹדֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלָּהּ אֵינָהּ מוֹסִיפָה חוֹמֶשׁ.
אשה פנויה – אשה שאינה נשואה.
מוסיפה חומש – מוסיפה רבע על השווי בשעת הפדיון, כמבואר בסעיף ה.
יג (ב) חִילּוּל מַטְבֵּעַ שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי
סעיף א
כְּשֶׁנִּתְמַלְּאָה הַמַּטְבֵּעַ שֶׁהִקְצִיב לְפִדְיוֹן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְנִתְפְּסָה כּוּלָּהּ בִּקְדוּשַּׁת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אִם הִיא שֶׁל כֶּסֶף יְחַלְּלֶנָּה כּוּלָּהּ חוּץ מִפְּרוּטָה חֲמוּרָה שֶׁבָּהּ עַל מַטְבֵּעַ שֶׁל נְחוֹשֶׁת שֶׁשָּׁוְיָהּ לֹא פָּחוֹת מִפְּרוּטָה, וְיֹאמַר :"פְּרוּטָה חֲמוּרָה שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁבְּמַטְבֵּעַ זוֹ תִּישָּׁאֵר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְהַמּוֹתָר יְהֵא מְחוּלָּל הוּא וְחוּמְשׁוֹ עַל מַטְבֵּעַ זוֹ" וְאָז יוּכַל לִפְדּוֹת עַל מַטְבֵּעַ הַכֶּסֶף הַזּוֹ שֶׁבְּיָדוֹ אַף פָּחוֹת מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה, וּכְפִי שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל.
נתמלאה המטבע – כל הפרוטות שבמטבע כבר נתפסו בקדושת מעשר שני.
פרוטה חמורה – הפרוטה שנפדה עליה המעשר החמור ביותר, לפי הדרגות שבסעיף ד.
נחושת – מתכת זולה, שממנה עשויים מטבעות קטנים.
המותר – שאר הקדושה שבמטבע, חוץ מן הפרוטה החמורה.
סעיף ב
אִם הוּא מְחַלֵּל מַעֲשֵׂר עַל מַטְבֵּעַ שֶׁל שְׁאָר מִינֵי מַתֶּכֶת כָּאָמוּר לְעֵיל סִי' י''ג - סְעִיף ג' יָכוֹל לְחַלֵּל אֶת הַמַּטְבֵּעַ שֶׁהִקְצִיב לְפִדְיוֹן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִשֶּׁנִּתְמַלְּאָה אַף אִם הִיא שֶׁל מַתֶּכֶת בִּפְרוּטָה בְּמַטְבֵּעַ שֶׁל מַתֶּכֶת אַחֶרֶת
שאר מיני מתכת – מתכות שאינן כסף, כשאין במדינה מטבע כסף בשימוש.
משנתמלאה – מרגע שכל הפרוטות שבה נתפסו בקדושה.
סעיף ג
אֶת הַמַּטְבֵּעַ שֶׁחִילֵּל בָּהּ מַטְבֵּעַ שֶׁיִּיחֵד לְפִדְיוֹן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי צָרִיךְ לְאַבֵּד, וְיִשְׁחַק אוֹתָהּ וְיִזְרַח לָרוּחַ אוֹ יַטִּיל לַיָּם הַגָּדוֹל
לאבד – להשמיד, כדי שלא ישתמשו בה בטעות.
ישחק – ישחוק, יכתוש ויפורר אותה לאבקה.
יזרח לרוח – יפזר את האבקה ברוח.
לים הגדול – לים התיכון.
סעיף ד
בִּגְבוּלוֹתֶיהָ הָעַתִּיקִים שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם אָסוּר לְחַלֵּל אֶת הַמַּטְבֵּעַ עַל מַטְבֵּעַ אַחֶרֶת
גבולותיה העתיקים – שטח העיר שבתוך החומות כפי שהיו בזמן בית המקדש.
לחלל את המטבע – להעביר את קדושת המעשר שבמטבע אל מטבע אחר.
שאלות לחזרה
1. בזמן הזה, על איזה סכום פודים לכתחילה מעשר שני ששווה מנה? א. על מלוא שוויו ב. על פרוטה ג. על חצי משוויו ד. אין פודים אותו כלל 2. מה יעשה מי שפירותיו בטבלם נמצאים בתוך גבולותיה העתיקים של ירושלים, והוא רוצה לפדות מהם מעשר שני? א. יפדה אותם במקומם כרגיל ב. ישאיר את המעשר השני בלי פדיון ג. יוציא אותם חוץ לעיר, יפריש שם מעשר שני ויפדה אותו ד. יאכל את המעשר השני בירושלים 3. כיצד פודים מעשר שני שאינו שווה פרוטה? א. על מטבע שכולו חולין ב. על פרוטה שלמה במטבע חדש ג. אי אפשר לפדות אותו כלל ד. בשוויו, על מטבע שיש בה פרוטה שנתפסה כבר במעשר שני שאינו קל ממנו 4. מה דינו של הפודה מעשר שני שהוא ספק טבל, כמו פירות הלקוחים מן השוק? א. צריך להוסיף חומש ב. פטור מחומש כמו דמאי ג. מוסיף חומש רק אם שווה יותר מפרוטה ד. אינו צריך לפדות כלל 5. מי מהבאים אינו מוסיף חומש? א. אשה פנויה הפודה מעשר שני שלה ב. שליח הפודה מעשר שני במעות שולחו ג. אדם הפודה מעשר שני שלו במעות שלו ד. הפודה מעשר שני שאינו שווה פרוטה התשובות הנכונות: ב (סעיף א) ג (סעיף ב) ד (סעיף ד) א (סעיף ו) א (סעיף י)היכנסו לחשבון כדי שהימים יישמרו גם במכשירים אחרים.