הקדמה: ישנים מושגים הלכתיים שנוגעות להלכות שונות, ומחבר הספר קיצור שולחן ערוך החליט להקדים לספרו רשימה של ביאורי מושגים כלליים. משום מה בחלק מהדפוסים כללים אלו מופיעים בסוף הספר במקום בתחילתו, וכן הוא במהדורה שלנו.
עַל אֵיזֶה דְבָרִים שֶׁיָּבוֹאוּ כַּמָּה פְּעָמִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה שֶׁלֹּא אֶצְטָרֵךְ לְפַרְשָׁם בְּכֹל מָקוֹם.
איזה דברים – כמה מושגים.
שלא אצטרך לפרשם – ואנחנו לרוב פירשנו אותם במקום שהם הופיעו. ולעיתים ציינתי למה שכבר התבאר בכללים.
אֲגוּדָל[1].
הַיְנוּ שֶׁמּוֹדְדִים בְּאֶצְבַּע אֲגוּדָל (הוּא הָאֶצְבַּע הָעָב) בַּמָּקוֹם הָרָחָב שֶׁהוּא בִּמְקוֹם הַקֶּשֶׁר שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַפְּרָקִים (וְעַיֵּן סִימָּן ט' סְעִיף ג'). וּמוֹדְדִים בְּאֶצְבַּע שֶׁל אָדָם בֵּינוֹנִי, וְהוּא כְּמוֹ שִׁבְעָה גַרְעִינֵי שְׂעוֹרָה מֻנָּחִים זֶה אֵצֶל זֶה בְּרָחְבָּן. וְכֵן בְּמָקוֹם שֶׁנִּזְכָּר סְתָם אֶצְבַּע - הַכַּוָּנָה הִיא לְרוֹחַב אֶצְבַּע אֲגוּדָל.
אגודל – רוחב האגודל. מופיע בסימן ט, סעיפים ג, ד, ה, יג, ובסימן קי סעיף יב.
הקשר שבין שני הפרקים – המפרק שבין שתי פרקי האגודל.
ועיין סימן ט' סעיף ג' – ששם יש חריגה מכלל זה, ויש פוסקים שסוברים שיש להחמיר למדוד שם במקום הצר של האגודל.
באצבע – באגודל.
אדם בינוני – שאצבעותיו לא רחבות במיוחד ולא צרות במיוחד.
במקום שנזכר סתם אצבע – בסימן קי סעיפים ב, ז, סימן קצה סעיפים י-יא, וסימן קצט סעיף ג.
הערות:
- בעקרון על פי ההלכה לא בהכרח מדובר במידה אחידה, ויתכן שהיא תיקבע במקומות שונים או בדורות שונים בגדלים שונים. עם זאת, במאה שנים האחרונות, נעשו נסיונות לתרגם את המידות הללו לשיטה המטרית, ונעשו מדידות שונות, ונוצרו מחלוקות גדולות בין הפוסקים מהו הרוחב של האגודל הבינוני. המידות שניתנו על ידי הפוסקים נעים בין מעט פחות מ1.9 ס"מ לבין קרוב ל2.5 ס"מ, ובדברים שהם מן התורה יש להחמיר לשני הכיוונים, בעוד שבדברים שהם מדרבנן יש לנהוג כפי מנהג העדה. מידת האגודל אמנם כמעט ולא באה לידי ביטוי בהלכה, אבל היא העומדת בבסיס מערכת המידות ההלכתיות כטפח ואמה, וגם של מידות הנפח ההלכתיות, כמו שיתבאר.
טֶפַח[2].
טפח – מופיע במקומות רבים בהקשרים שונים, בסימנים ה, יא, יח, כח, מה, פ, פא, פב, פג, פז, צג, צד, צה, קלא, קלד, קלו, קלט, קנ, קסא, קסח, קעג, קפג, קצ, קצה, קצו, קצט, רב.
ארבעה אגודלים – 7.5-10 ס"מ.
אַמָּה[3].
הִיא שִׁשָּׁה טְפָחִים, (וְהִיא לְעֶרֶךְ אַמָּה בֶּעמִישׁ שֶׁהִיא שְׁלשָׁה רִבְעֵי אַמָּה וִוינֶער הַנְּהוּגָה בִּמְדִינָתֵנוּ) לִפְעָמִים מְשַׁעֲרִים אֶת הָאַמָּה בְּשִׁשָּׁה טְפָחִים דְּחוּקִים זֶה לָזֶה וְנִקְרֵאת אַמָּה עֲצֵבָה וְלִפְעָמִים מְשַׁעֲרִים הָאַמָּה בְּשִׁשָּׁה טְפָחִים רְוָוחִים וְנִקְרֵאת אַמָּה שׂוֹחֶקֶת. זֶה וְזֶה לְהַחֲמִיר (רַמְבַּ"ם סוֹף פֶּרֶק יז מֵהִלְכוֹת שַׁבָּת).
אמה – מופיעה במקומות רבים בהקשרים שונים, בסימנים ב, ג, ד, ה, יב, יח, יט, כ, כא, ט, מא, מו, ע, עד, סח, פא, פב, פג, פו, צ, צה, קכו, קלד, קלט, קנב, קסז, קצח, קצט, רב, ריא.
ששה טפחים – 45-60 ס"מ.
אמה בעמיש שהיא שלושה רביעי אמה ווינער הנהוגה במדינתנו - בזמן הקיצור שולחן ערוך עדיין היו מודדים גם במסחר הכללי באמות, אבל כל מדינה היה לה את האמה שלה, והיו מדינות שלכל עיר ועיר היה לה אמה משלה. ובמקומו של הקיצור שולחן ערוך היתה נהוגה "אמה ווינער" שהיתה בת 79 ס"מ, ונמצא שלדעתו אמה אחת היא קרוב ל60 ס"מ.
לפעמים משערים... – אין מידה קבועה לאמה, אלא הדבר תלוי ברמת הדוחק שבה מצמידים את האצבעות זו לזו, וההפרש יכול להגיע עד כחצי אצבע לאמה (קרוב ל2%), ויש ספק איזו מידה הנכונה, והחכמים קבעו שיש להחמיר בצורת המדידה לכל כיוון.
מִיל[4].
מיל – מופיע בסימן יב סעיפים ה, ח, סימן מ סעיף יד, סימן סח סעיף א.
אלפיים אמה – במרחק הליכה, לא בקו אווירי.
פַּרְסָה[5].
פרסה – מופיעה בסימן יב סעיף ג, סימן לח סעיף א, סימן סח סעיפים ב, יא, סימן קלא סעיף ה, סימן קפט סעיף ב, סימן רד סעיף ו.
בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.
הוּא שְׁלשָׁה עָשָׂר מִינוּטִין וָחֵצִי קוֹדֶם צֵאת הַכּוֹכָבִים.
בין השמשות – זמן שהוא ספק מן היום ספק מן הלילה, מופיע בסימן פח, פט, צ, צד, צה, צו, קב, קט, קכ, קכג, קכה, קלא, קלג, קלד, קנט, קס, קסג.
מינוטין – דקות.
קודם צאת הכוכבים – בזמן הקיצור שולחן ערוך, היה נהוג באירופה לקבוע את זמן צאת הכוכבים לפי ראות העיניים, כאשר רואים שלושה כוכבים בינוניים, ותחילת בין השמשות שלוש עשרה וחצי דקות קודם לכן, ולפני זה הוא ודאי יום. ובזמננו התקבלו דעות הפוסקים שסוברים שבין השמשות מתחיל מרגע שקיעת החמה, ונמשך כשלוש עשרה וחצי דקות, ואולי מעט יותר, תלוי בעונות השנה ובמיקום על פני כדור הארץ [והכוכבים אמורים להיראות אז, אלא שקשה לראותם כאשר התנאים אינם אופטימליים]. ויש רבים שמחמירים כשתי הדעות, שבין השמשות מתחיל עם שקיעת החמה, ואינו מסתיים עד שרואים בעין רגילה שלושה כוכבים בינוניים.
כְּדֵי דִּבּוּר.
הַיְינוּ שִׁעוּר שֶׁיְּכוֹלִין לוֹמַר שָׁלֹשׁ תֵּבוֹת אֵלּוּ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי. וְתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר פֵּרוּשׁוֹ שֶׁלֹּא שָׁהָה כָּל כָּךְ.
כדי דיבור – מופיע בסימן נ סעיף ה, סימן נו סעיפים ג, ו, ז, סימן ס סעיף ב, סימן עו סעיפים ב, כג, סימן צו סעיף יא, סימן קכט סעיפים ג, ד.
שיעור – זמן.
שיכולין לומר שלוש תבות אלו – כשנייה אחת.
תוך כדי דיבור - דברים הנאמרים תוך זמן זה נחשבים כחלק בלתי נפרד מהדיבור הקודם, וניתן לתקן בו טעויות.
כל כך – זמן שניתן לומר בו "שלום עליך רבי".
בֵּיצָה[6].
הִיא שֶׁל תַּרְנְגֹלֶת עִם קְלִפָּתָהּ, לֹא גְּדוֹלָה וְלֹא קְטַנָּה אֶלָּא בֵּינוֹנִית.
ביצה – שיעור נפח, מופיע בסימן לה סעיף ב, סימן מ סעיף א, סימן מא סעיף ד, סימן מב סעיף ב, סימן עז ספיעים טו, טז, סימן צד סעיף ח, סימן קב סעיף ב, סימן קיט סעיף ז, סימן קלג סעיף טו, סימן קלה סעיפים ג, ז.
לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית – בעקרון על פי ההלכה לא בהכרח מדובר במידה אחידה, ויתכן שהיא תיקבע במקומות שונים או בדורות שונים בגדלים שונים, וגם אם יתברר שבזמן המשנה הביצים היו בגודל אחר ממה שהם היום, ההלכה הקובעת הם הביצים בני ימינו. ביצה ממוצעת היום מכילה כ-50 סמ"ק. [דעת הקיצור שולחן ערוך שיש מקום להתחשב במידות של פעם גם בבדברים ששיעורם כביצה]
אך מאחר והביצה היא גם הבסיס לכל המערכת ההלכתית של מידות נפח, לכן בשיעורים שהם מכפלות של ביצים, יתכן שצריך לחשב לפי ביצים שהיו קיימים בזמן שמידות אלו שימשו בפועל את העם, גם אם ביצי זמנינו שונים מהם בגודלם. ואם כי ברור שאין צריך שכל המודד בביצים יחשוש שמא הביצים שלנו אינם תואמות את הביצים שלהם, אך אם יתברר הדבר, יצטרכו לקחת אותו בחשבון.
וכמה פוסקים הגיעו למסקנה שהביצים בזמן המשנה היו גדולים יותר משלנו, והכילו קרוב ל100 סמ"ק, כמו שכתב הקיצור שולחן ערוך בהמשך, בערך 'פרס', דבר שמשפיע על שיעור חלה ועל שיעור מקווה שהם מבוססים על ביצים, וכן על שיעור רביעית שהיא ביצה ומחצה, ולדעת הקיצור שולחן ערוך גם על שיעור כביצה ועל שיעור כזית.
הערות:
- בשיעור 'כביצה' דעת רוב הפוסקים אינה כדעת הקיצור שולחן ערוך, אלא דעתם שאין השינוי בגודל הביצים משפיע, מאחר והחכמים קבעו שהוא נמדד בביצים שבכל דור ודור, ובוודאי שאין השינוי בגודל הביצים אמור להשפיע על שיעור כזית מעיקר הדין, שהרי אין בידינו שום הוכחה לכך שהזיתים בעבר היו גדולים יותר מהזיתים בני זמננו.
כַּזַּיִת[7].
כזית – מידת נפח שאינה חלק אינטגלי של מערכת מידות הנפח שהיו מקובלים בזמן המשנה. מופיע בסימן ה, לה, לט, מא, מב, מד, מה, מח, נא, עז, קב, קיא, קיט, קכט, קלה.
כמו חצי ביצה – כך כתבו הפוסקים שחיו במדינות שבהם לא היו הזיתים מצויים, ונוצר צורך להגדיר את גודלם במידות שהיו מוכרים לאנשים. ומאחר ושיעור זה נפסק בשולחן ערוך, אנחנו מחמירים לפי שיטה זו בדברים שהם מן התורה, כמו חיוב אכילת מצה בליל הסדר. אבל מעיקר הדין, שיעור כזית הוא כגודל זית בינוני בן ימינו.
רְבִיעִית[8].
הִיא כְּמוֹ בֵּיצָה וּמֶחֱצָה. וְהַמְּדִידָה הִיא כָּךְ: מְמַלֵּא כְּלִי בַּמַּיִם וּמְעָרֶה אֶת הַמַּיִם לִכְלִי אַחֵר, וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן לְתוֹךְ כְּלִי זֶה שֶׁעֵרָה מִמֶּנּוּ אֶת הַמַּיִם שָׁלֹשׁ בֵּיצִים וְאַחַר כָּךְ יַחֲזִיר לְתוֹכוֹ אֶת הַמַּיִם, וְהַמַּיִם שֶׁיִוָּתְרוּ, הַחֲצִי מֵהֶם הֵם רְבִיעִית (עַיֵּן טוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ אוֹרַח חַיִּים סִמָּן תנ"ו).
רביעית – הכוונה לרביעית הלוג, והלוג הוא חלק ממערכת מידות הנפח של תקופת המשנה, והוא מכיל שש ביצים. מופיע בסימנים ה, לז, מה, נ, נא, עו, עז, קיח, קיט, קלג.
כמו ביצה ומחצה – לעניין זה יש השפעה לשינוי בגודל הביצים, כמו שביארתי במושג 'ביצה'.
המדידה היא כך – מאחר וקשה עד בלתי אפשרי למדוד נפח של גוף כדורי אליפטי, יש כאן עצה פרקטית לביצוע המדידה.
מערה – שופך.
פְּרָס[9].
הוּא אַרְבַּע בֵּיצִים בֵּינוֹנִיּוֹת, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שָׁלֹשׁ גְּדוֹלוֹת קְצָת.
יֵשׁ אוֹמְרִים: כִּי הַבֵּיצִים אֲשֶׁר בִּזְמַנֵּנוּ נִתְקַטְּנוּ הַרְבֵּה מִן הַבֵּיצִים אֲשֶׁר הָיוּ בִּזְמַן הַגְּמָרָא וְאֵינָהּ הַבֵּיצָה רַק חֲצִי בֵּיצָה שֶׁנִזְכְּרָה בַּגְּמָרָא וּבַפּוֹסְקִים הָרִאשׁוֹנִים - זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה! - וְנִמְצָא לְפִי זֶה, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּזְכָּר "כַּזַּיִת" הוּא כְּמוֹ בֵּיצָה שְׁלֵמָה, "כְּבֵיצָה" הִיא כְּמוֹ שְׁתֵּי בֵּיצִים, וּרְבִיעִית הִיא כְּמוֹ שָׁלֹשׁ בֵּיצִים. וְהַמַּחֲמִיר תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה. (עַיֵּן צְלַ"ח פְּסָחִים דַּף קט"ז וַחֲתַם סוֹפֵר אוֹרַח חַיִּים סִמָּן קכ"ז וְסִמָּן קפ"א וְאִמְרֵי אֵשׁ אוֹרַח חַיִּים סִמָּן ל"ג, ל"ד).
פרס – הוא מידת נפח, אבל בהלכה הוא מופיע כמידת זמן, זאת אומרת הזמן שלוקח לאכול פרס לחם, בסימן ה סעיף ה, סימן נא סעיף ה, סימן קלג סעיף טו.
יש אומרים – ביארתי במושג 'ביצה'.
המחמיר תבוא עליו ברכה – אבל מעיקר הדין שיעור כביצה הוא כביצה שלנו, ושיעור כזית הוא כזית שלנו, ולכל היותר חצי ביצה שלנו, ואין להקל שלא לברך ברכת המזון בגלל שלא אכל כשיעור ביצה שלנו, אלא מי שאינו רוצה להחמיר יברך על השיעור הקטן, והרוצה להחמיר ושתבוא עליו הברכה יאכל כשיעור הגדול ויברך, כמו שביארתי בסימן מד סעיף ה.
הערות:
- כבר הזכרתי שדעת רוב הפוסקים שגם המחמיר בשיעור הרביעית ודומיו, אינו צריך להחמיר בהכרח בשיעור הכזית והכביצה.
כִּמְלֹא לוּגְמָיו.
הוּא מַשְׁקֶה שֶׁנּוֹטֵל בְּפִיו וּמְסַלְּקָהּ לְצַד אֶחָד וְנִרְאֶה מָלֵא לוּגְמָיו. וְזֹאת מְשַׁעֲרִין בְּכָל אָדָם לְפִי מַה שֶׁהוּא, הַגָּדוֹל לְפִי גָּדְלוּ וְהַקָּטָן לְפִי קָטְנוֹ, וּבְאָדָם בֵּינוֹנִי הוּא רוֹב רְבִיעִית.
כמלא לוגמיו – מופיע בסימן עו סעיף ח, בסימן עז סעיפים ט, יג, יד, טו, ובסימן קלג סעיף טו.
הוא משקה... – המקסימות שניתן להכניס ללחי אחד.
חֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן.
הֵן חִטָּה וּשְׂעוֹרָה, כֻּסְמִין, שִׁבּוֹלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן.
חמשת מיני דגן – מופיע בסימנים ה, לה, לח, מא, מה, מח, נא, נד, סט, עז, קיז, קלה.
כוסמין – מין דגן, ועושים ממנו קמח בזמננו, ואין זו ה'כוסמת', שאינה נחשבת כדגן בהלכה.
[1] מנהגנו כשיטת הגרא"ח נאה שהוא 2 ס"מ, ולדעת החזו"א 2.4 ס"מ.
[2] מנהגנו כשיטת הגרא"ח נאה שהוא 8 ס"מ ולדעת החזו"א הוא 9.6 ס"מ.
[3] מנהגנו כשיטת הגרא"ח נאה שהיא 48 ס"מ ולדעת החזו"א היא 57.6 ס"מ.
[4] מנהגנו כשיטת הגרא"ח נאה שהוא 960 מטר, ולדעת החזו"א הוא 1152 מטר.
[5] מנהגנו כשיטת הגרא"ח נאה שהיא 3840 מטר,ולדעת החזו"א היא 4608 מטר.
[6] שיעורה לשיטת הגרא"ח נאה 57.6 גרם, ולשיטת החזו"א שיעורה 100 גרם.
[7] יש אומרים ששיעורה כחצי ביצה בלי קליפה, שלגרא"ח נאה (והספרדים)שיעורה 27 גרם ולחזו"א שיעורה כ-50 גרם, ויש אומרים שהיא כשליש ביצה עם קליפה ושיעורה לגרא"ח נאה(והספרדים) כ-18 גרם, ולחזו"א שיעורה כ-30 גרם.
[8] מנהגנו כשיטת הגרא"ח נאה שיעורה 86 גרם, ולדעת החזו"א שיעורה 150 גרם
[9] כדי אכילת פרס לשיטת הגרא"ח נאה הוא זמן של 4 דקות, ולחזו"א הוא 2-4 דקות.
כל הזכויות שמורות למכון תורני איילת השחר | עיצוב: סטודיו MEZUNKA | בניה: מוטי רייך