הלימוד היומי ד' אדר א'
כמה פרטים בקשר להפרשה
ספר מצות הארץ סימן ח-י
לימוד מהספר
סימן ח – כַּמָּה פְּרָטִים בְּקֶשֶׁר לַהַפְרָשָׁה
סעיף א
אֵין מַפְרִישִׁין מִפֵּירוֹת שָׁנָה זוֹ עַל פֵּירוֹת שָׁנָה שֶׁעָבְרָה, וְלֹא מִפֵּירוֹת שָׁנָה שֶׁעָבְרָה עַל פֵּירוֹת שָׁנָה זוֹ. וְזֶה קְרָאוּהוּ חֲזַ"ל חָדָשׁ וְיָשָׁן, שֶׁאֵין מַפְרִישִׁין מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן וְלֹא מִן הַיָּשָׁן עַל הֶחָדָשׁ.
מפרישין – מוציאים מן הפירות את החלקים שהתורה ציוותה לתת (תרומות ומעשרות), ורק אחר כך מותר לאכול את השאר.
שנה שעברה – פירות שגדלו בשנה הקודמת. אי אפשר להפריש מהם עבור פירות השנה הזו, וגם לא להפך.
חז"ל – ראשי תיבות של "חכמינו זכרונם לברכה".
חדש וישן – השם שנתנו חכמים לדין הזה: "חדש" הם פירות השנה, ו"ישן" הם פירות השנה שעברה.
סעיף ב
אֵין מַפְרִישִׁין מִמִּין אֶחָד עַל חֲבֵירוֹ, אֶלָּא כָּל הַמַּתָּנוֹת צָרִיךְ לִיתֵּן מִמִּין עַל מִינוֹ. עָבַר וְתָרַם מִמִּין עַל חֲבֵירוֹ, כְּגוֹן שֶׁהָיוּ לוֹ ד' תַּפּוּזִים וְתַפּוּחַ אֶחָד וְעָשָׂה אֶת הַתַּפּוּחַ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה עַל הַתַּפּוּזִים לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם, וְרַשַּׁאי לְהַפְרִישׁ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת מִן הַתַּפּוּחַ וּלְאָכְלוֹ.
המתנות – החלקים שמפרישים מן הפירות: תרומה ומעשרות.
ממין על מינו – מפרישים מפרי מסוג מסוים רק עבור פירות מאותו סוג.
תרומה גדולה – החלק הראשון שמפרישים מן הפירות, והוא שייך לכהן.
לא עשה ולא כלום – ההפרשה לא חלה בכלל, כאילו לא נעשתה.
סעיף ג
אֶתְרוֹג, לִימוֹן תַּפּוּז וְאֶשְׁכּוֹלִיּוֹת יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק בָּהֶם אִם הֵם מִין אֶחָד אוֹ שְׁנֵי מִינִים, וְאֵין מַפְרִישִׁים מִזֶּה עַל זֶה. עָבַר וְהִפְרִישׁ מִמִּין פְּרִי הָדָר עַל פְּרִי הָדָר חֲבֵירוֹ אָסוּר לֶאֱכוֹל אֶת מַה שֶּׁהִפְרִישׁ לִתְרוּמוֹת, דְּאֶפְשָׁר שֶׁהֵם מִין אֶחָד וְחָלוּ עָלָיו אִיסּוּרֵי תְּרוּמָה. וְכֵן אָסוּר לֶאֱכוֹל אֶת מַה שֶּׁהִפְרִישׁ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֶלָּא אִם כֵּן יִפְדֵּהוּ מִסָּפֵק. וְכָל הַפֵּירוֹת [מִלְּבַד מַה שֶּׁהִפְרִישׁ לִתְרוּמוֹת שֶׁחָלוּ עֲלֵיהֶם אִיסּוּרֵי תְּרוּמָה כָּאָמוּר] צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְהַפְרִישׁ עוֹד פַּעַם כָּל מִין עַל מִינוֹ, שֶׁמָּא שְׁנֵי מִינִים הֵם וְהַפֵּירוֹת עֲדַיִן בְּטִבְלָם.
להסתפק – לא ברור, יש ספק.
פרי הדר – שם כולל לאתרוג, לימון, תפוז ואשכולית, שעליהם יש ספק אם הם מין אחד.
איסורי תרומה – הדינים של תרומה, שאסור למי שאינו כהן לאכול אותה.
יפדהו מספק – יפדה את פירות המעשר שני בגלל הספק, ואז מותר לאכול אותם.
בטבלם – במצב של טבל: פירות שעוד לא הופרשו מהם תרומות ומעשרות ואסור לאכול אותם.
סעיף ד
אֵין צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ הַפֵּירוֹת כֻּלָּם מִשָּׂדֶה אַחַת וְיָכוֹל לְהַפְרִישׁ מֵחִיטָּה שֶׁנִּקְצְרָה מִשָּׂדֶה אַחַת עַל חִיטָּה שֶׁקָּצְרָה מִשָּׂדֶה אַחֶרֶת, וַאֲפִילּוּ יֵשׁ לוֹ שָׂדֶה אַחַת בִּיהוּדָה וְשָׂדֶה אַחַת בַּגָּלִיל מַכְנִיס פֵּירוֹתֵיהֶן וּמַפְרִישׁ מִזֶּה עַל זֶה. וַאֲפִילּוּ לָקַח מִשְּׁנֵי בְּנֵי אָדָם פֵּירוֹת וַודַּאי טֶבֶל מַפְרִישׁ מֵאֶחָד עַל הַכֹּל.
משדה אחת – הפירות לא חייבים לגדול באותה שדה. אפשר להפריש מפירות של שדה אחת על פירות של שדה אחרת.
מכניס פירותיהן – אוסף את הפירות משתי השדות, הרחוקות זו מזו, ומפריש מאלה על אלה.
וודאי טבל – פירות שבוודאות לא הופרשו מהם תרומות ומעשרות.
סעיף ה
אֲבָל אֵין מַפְרִישִׁין מִסְּפֵק טֶבֶל עַל וַודַּאי טֶבֶל וְלֹא מִוַּודַּאי טֶבֶל עַל סְפֵק טֶבֶל. וְכֵן אֵין מַפְרִישִׁין מִסְּפֵק טֶבֶל אֶחָד עַל סְפֵק טֶבֶל אַחֵר. עַל כֵּן אִם קָנָה פֵּירוֹת אֵצֶל שְׁנֵי אֲנָשִׁים, אַף שֶׁהֵם מִמִּין אֶחָד, לֹא יַפְרִישׁ מִפֵּירוֹת שֶׁקָּנָה אֵצֶל אֶחָד עַל פֵּירוֹת שֶׁקָּנָה אֵצֶל שֵׁנִי; וְכָךְ אִם קָנָה אֵצֶל אֶחָד שְׁתֵּי פְּעָמִים לֹא יַפְרִישׁ מֵאֵלּוּ עַל אֵלּוּ. אֶלָּא אִם כֵּן שְׁנֵיהֶם וַודַּאי טֶבֶל.
ספק טבל – פירות שלא ידוע אם הופרשו מהם תרומות ומעשרות.
שתי פעמים – גם כשקנה מאותו מוכר בשתי קניות נפרדות, כל קנייה היא ספק בפני עצמו, ולכן לא מפרישים מאחת על השנייה.
שניהם וודאי טבל – אם ידוע בבירור שמשתי הקבוצות לא הופרש דבר, מותר להפריש מאחת על השנייה.
סעיף ו
וְיָכוֹל לְהַפְרִישׁ מִוַּודַּאי טֶבֶל עַל וַודַּאי טֶבֶל רַק אִם שְׁנֵיהֶם נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן בְּמַחְשָׁבָה אַחַת, כְּלוֹמַר שֶׁשְּׁנֵיהֶם נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן לַאֲכִילָה, אוֹ שֶׁשְּׁנֵיהֶם לִמְכִירָה – כִּי אִם אֶחָד נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לַאֲכִילָה וְהַשֵּׁנִי לִמְכִירָה, הֲרֵי לְפִי הָאָמוּר לְעֵיל דָּבָר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לִמְכִירָה יֵשׁ בּוֹ חַד דְּרַבָּנָן יוֹתֵר מִדָּבָר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לַאֲכִילָה.
נגמרה מלאכתן – העבודה בפירות הסתיימה, ומרגע זה הם חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות.
במחשבה אחת – לאותה מטרה: שתי הקבוצות נועדו לאכילה בבית, או ששתיהן נועדו למכירה.
למכירה – פירות שנועדו להימכר, ולא לאכילה של בעל הפירות.
סעיף ז
נֶטַע רְבָעִי נֶחְשָׁב כְּאַחַת הַמַּתָּנוֹת וְאֵין מַפְרִישִׁין מִמֶּנּוּ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת.
נטע רבעי – פירות של עץ בשנה הרביעית לנטיעתו, שיש בהם קדושה מיוחדת.
כאחת המתנות – נחשב כמו תרומה או מעשר, ולכן לא מפרישים ממנו תרומות ומעשרות נוספות.
סעיף ח
פֵּירוֹת הָאָרֶץ הַמְּיוּעָדִים לְמִשְׁלוֹחַ לְחוּץ לָאָרֶץ חַיָּבִים אַף הֵם בְּהַפְרָשַׁת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת אִם נִגְמְרָה מְלַאכְתָּם בָּאָרֶץ. עַל כֵּן חַיָּב לְהַפְרִישׁ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת מִפֵּירוֹת הָאָרֶץ הַנִּמְצָאִים בְּחוּץ לָאָרֶץ, אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדֵעַ שֶׁהוּפְרְשׁוּ מֵהֶן הַמַּתָּנוֹת כְּדִין. וְאַף אִם מִסְתַּפֵּק בְּפֵירוֹת אֵלֶּה שֶׁמָּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּם בְּיַד גּוֹי חַיָּב לְהַפְרִישׁ מֵהֶם הַמַּתָּנוֹת.
פירות הארץ – פירות שגדלו בארץ ישראל.
למשלוח לחוץ לארץ – פירות שנשלחים לארצות אחרות, כמו פירות ליצוא.
ביד גוי – אם יש ספק שמא גוי סיים את העבודה בפירות, עדיין חייבים להפריש מהם.
סימן ט – פֵּירוֹת שֶׁל נָכְרִי
סעיף א
פֵּירוֹת שֶׁגָּדְלוּ בִּרְשׁוּת נָכְרִי וְנִגְמְרָה מְלַאכְתָּם עַל יְדֵי נָכְרִי פְּטוּרִים מִתְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת.
ברשות נכרי – בשדה שבבעלות מי שאינו יהודי.
פטורים – אין חובה להפריש מהם תרומות ומעשרות.
סעיף ב
פֵּירוֹת שֶׁל נָכְרִי שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּם אֵצֶל יִשְׂרָאֵל חַיָּבִים בְּהַפְרָשַׁת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת.
נגמרה מלאכתם – העבודה בפירות הסתיימה, וזה השלב שבו הם נעשים חייבים בתרומות ומעשרות.
אצל ישראל – אצל יהודי. אם יהודי סיים את העבודה בפירות של הנכרי, הם חייבים בהפרשה.
סעיף ג
בַּעֲנָבִים שֶׁלָּנוּ יֵשׁ סָפֵק אִם עוֹמְדִים רוּבָּם לַאֲכִילָה אוֹ לִשְׁתִיָּה.
וּכְבָר בֵּיאַרְנוּ (לְעֵיל סִי' ג' סְעִיף ג') שֶׁבַּזֵּיתִים וַעֲנָבִים הָעוֹמְדִים לַאֲכִילָה גְּמַר מְלַאכְתָּם הוּא כְּמוֹ בִּשְׁאָר פֵּירוֹת. וּבְעוֹמְדִים לְשֶׁמֶן וְיַיִן גְּמַר מְלַאכְתָּם הוּא עֲשִׂיָּיתָם שֶׁמֶן וְיַיִן. עַל כֵּן אִם לָקַח עֲנָבִים מֵהַנָּכְרִי בֵּין לְקָחָם לַאֲכִילָה, בֵּין לְמִיץ בֵּין לְיַיִן, חַיָּב לְעַשְּׂרָם. וְאִם נַעֲשָׂה כָּל הַבָּצִיר ע"י גּוֹי יַפְרִישׁ בְּלִי בְּרָכָה (אִם לֹא בְּמָקוֹם שֶׁמִּנְהָג לְבָרֵךְ).
צִמּוּקִים שֶׁל נָכְרִי שֶׁבָּרוּר שֶׁצִּמְּקָם נָכְרִי פְּטוּרִים מִתְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת. וְאִם עוֹשֶׂה מֵהֶם יַיִן יַפְרִישׁ בְּלִי בְּרָכָה אַחַר שֶׁעֲשָׂאָם יַיִן.
זֵיתִים מֵאוֹתוֹ מִין הָעוֹמֵד לַאֲכִילָה וְלִכְבִישָׁה, וְלֹא לַעֲשׂוֹת שֶׁמֶן, שֶׁקָּנוּ אוֹתָם מִנָּכְרִי אַחֲרֵי שֶׁהַנָּכְרִי גָּמַר מְלַאכְתָּם לַאֲכִילָה, פְּטוּרִים מֵהַפְרָשַׁת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת.
לשתיה – לסחיטה ולשתייה, כמו מיץ ויין.
לשמן ויין – זיתים שנועדו לשמן וענבים שנועדו ליין: העבודה בהם נגמרת רק כשהם נעשים שמן או יין.
הבציר – קטיף הענבים.
שצמקם – שייבש אותם. צימוקים הם ענבים מיובשים.
לכבישה – להכנת זיתים כבושים לאכילה.
סעיף ד
פֵּירוֹת שֶׁל נָכְרִי בִּשְׁנַת הַשְּׁמִיטָּה אַף הֵם קְדוֹשִׁים קְדוּשַּׁת שְׁבִיעִית אַךְ אִם הָיָה גְּמַר מְלַאכְתָּם בְּיַד יִשְׂרָאֵל חַיָּבִים בְּהַפְרָשַׁת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת וְיַפְרִישׁ בְּלִי בְּרָכָה, וּמַפְרִישִׁים מַעְשַׂר עָנִי.
קדושת שביעית – הקדושה המיוחדת של פירות שנת השמיטה, שמחייבת לנהוג בהם בזהירות ובכבוד.
בלי ברכה – מפרישים, אבל לא אומרים ברכה על ההפרשה.
מעשר עני – מעשר שנותנים לעניים.
סימן י – מְכִירַת טֶבֶל
סעיף א
אָסוּר לִמְכּוֹר טֶבֶל לְנָכְרִי אֲפִילּוּ קוֹדֶם גְּמַר מְלָאכָה אֲבָל בִּמְחוּבָּר מוּתָּר לִמְכּוֹר לוֹ פֵּירוֹת אַף שֶׁמַּפְקִיעָן ע"י זֶה מִן הַמַּעַשְׂרוֹת. אָמְנָם מוּתָּר לִמְכּוֹר לוֹ רַק עַל מְנָת שֶׁיָּקוֹץ מִיָּד, וְאָסוּר לִמְכּוֹר לוֹ עַל מְנָת שֶׁיִּשְׁהֶה וְיַעֲשֶׂה שֶׁבַח.
במחובר – כשהפירות עדיין מחוברים לעץ או לקרקע.
שמפקיען – שבמכירה הזו הוא מוציא את הפירות מחיוב המעשרות, כי העבודה בהם תיגמר אצל הנכרי.
שיקוץ – שיקטוף.
ויעשה שבח – שהפירות ימשיכו לגדול ולהשביח כשהם כבר ברשות הנכרי.
סעיף ב
אָסוּר לִמְכּוֹר טֶבֶל לְיִשְׂרָאֵל, אֲפִילּוּ לְחָבֵר וַאֲפִילּוּ קוֹדֶם גְּמַר מְלָאכָה. וְלֶחָשׁוּד עַל הַמַּעַשְׂרוֹת אָסוּר לִמְכּוֹר אַף בִּמְחוּבָּר וְאַף קוֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת.
לחבר – לאדם שמקפיד להפריש תרומות ומעשרות ונאמן בזה.
לחשוד על המעשרות – למי שיש חשש שאינו מפריש תרומות ומעשרות.
לעונת המעשרות – השלב בגידול הפירות שבו הם כבר ראויים לחיוב מעשר.
סעיף ג
מוּתָּר לִמְכּוֹר טֶבֶל לְחָבֵר לְצוֹרֶךְ, וְצָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ שֶׁלֹּא הִפְרִישׁ הַמַּתָּנוֹת. וּלְצוֹרֶךְ הוּא כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ לְחָבֵר טֶבֶל שֶׁהִתְעָרֵב בְּמִיעוּט חוּלִּין וְצָרִיךְ לְעַשֵּׂר עָלָיו מִמָּקוֹם אַחֵר. וְכֵן דָּבָר שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְמוֹכְרוֹ חָסֵר, אוֹ כְּשֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהֶחָבֵר לֹא יִסְמוֹךְ עַל הַמּוֹכֵר וִיעַשֵּׂר בְּעַצְמוֹ מוּתָּר לִמְכּוֹר לוֹ טֶבֶל, וְיוֹדִיעוֹ שֶׁלֹּא הִפְרִישׁ הַמַּתָּנוֹת.
לצורך – כשיש צורך אמיתי, כמו הדוגמאות שבסעיף.
מיעוט חולין – כמות קטנה של פירות שכבר הופרשו מהם המתנות. החבר צריך טבל ממקום אחר כדי להפריש עליהם.
חסר – מוצר שלא נהוג למכור כשחלק ממנו חסר, ולכן המוכר לא יכול להפריש ממנו לפני המכירה.
סעיף ד
כָּל הַדִּינִים הָאֵלֶּה הֵם גַּם בְּנוֹתֵן פֵּירוֹת לַחֲבֵירוֹ בְּמַתָּנָה.
הדינים האלה – כל הדינים של מכירת טבל שנזכרו בסימן הזה.
במתנה – בחינם. גם מי שנותן פירות במתנה צריך לנהוג כמו מי שמוכר.
סעיף ה
גַּם בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֵין לָנוּ חֲבֵרִים בְּמָסוֹרֶת אֲבוֹתֵינוּ הַמִּנְהָג שֶׁאֵלּוּ הַיְּדוּעִים לָנוּ וּמוּחְזָקִים שֶׁמְּעַשְּׂרִים, וְאֵין בָּהֶם פְּחִיתוּיוֹת עַם הָאָרֶץ, מַאֲמִינִים זֶה לָזֶה. וּמִנְהַג יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה.
חברים – בעבר היו "חברים": אנשים שקיבלו על עצמם להקפיד על המעשרות. היום אין מעמד כזה.
מוחזקים שמעשרים – ידוע עליהם שהם מפרישים תרומות ומעשרות.
עם הארץ – אדם שאינו מקפיד על דיני המעשרות.
ומנהג ישראל תורה – מנהג שנהגו בו ישראל יש לו תוקף כמו הלכה.
שאלות לחזרה
1. אדם עשה תפוח אחד תרומה גדולה על ארבעה תפוזים. מה הדין? א. ההפרשה חלה, והתפוזים מותרים באכילה ב. ההפרשה לא חלה כלל, ומותר להפריש מן התפוח ולאכול אותו ג. התפוח נעשה תרומה ואסור באכילה ד. צריך לפדות את התפוח מספק 2. מדוע אין מפרישים מאתרוג על לימון? א. כי האתרוג פטור מתרומות ומעשרות ב. כי הם גדלים בעונות שונות ג. כי יש ספק אם הם מין אחד או שני מינים ד. כי אסור להפריש מפרי הדר בכלל 3. אדם קנה פירות מאותו מין אצל שני מוכרים, ואינו יודע אם הופרשו מהם תרומות ומעשרות. מה הדין? א. מפריש מפירות של מוכר אחד על הכל ב. הפירות פטורים מהפרשה ג. מפריש רק מן הפירות של המוכר הראשון ד. לא יפריש מפירות שקנה אצל אחד על פירות שקנה אצל השני 4. פירות של נכרי שהעבודה בהם נגמרה אצל יהודי. מה דינם? א. חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות ב. פטורים מתרומות ומעשרות ג. חייבים רק בתרומה גדולה ד. אסורים באכילה לגמרי 5. באיזה תנאי מותר למכור לנכרי פירות שעדיין מחוברים לקרקע? א. רק אחרי גמר מלאכה ב. רק אם ישאיר אותם עד שישביחו ג. רק על מנת שיקטוף אותם מיד ד. אין היתר כזה בשום מקרה התשובות הנכונות: ב (סעיף ב בסימן ח) ג (סעיף ג בסימן ח) ד (סעיף ה בסימן ח) א (סעיף ב בסימן ט) ג (סעיף א בסימן י)היכנסו לחשבון כדי שהימים יישמרו גם במכשירים אחרים.