הלימוד היומי ד אדר א

ח כמה פרטים בקשר להפרשה

א. אין מפרישין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה, ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו. וזה קראוהו חז״ל חדש וישן, שאין- מפרישין מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש

ב. אין מפרישין ממין אחד על חבירו, אלא כל המתנות צריך ליתן ממין על מינו. עבר ותרם ממין על חבירו, כגון שהיו לו ד' תפוזים ותפוח אחד ועשה את התפוח תרומה גדולה על התפוזים לא עשה ולא כלום, ורשאי להפריש תרומות ומעשרות מן התפוח ולאכלו.

ג. אתרוג, לימון תפוז ואשכוליות יש להסתפק בהם אם הם מין אחד או שני מינים, ואין מפרישים מזה על זה. עבר והפריש ממין פרי הדר על פרי הדר חבירו אסור לאכול את מה שהפריש לתרומות, דאפשר שהם מין אחד וחלו עליו איסורי תרומה. וכן אסור לאכול את מה שהפריש למעשר שני אלא אם כן יפדהו מספק. וכל הפירות [מלבד מה שהפריש לתרומות שחלו עליהם איסורי תרומה כאמור] צריך לחזור ולהפריש עוד פעם כל מין על מינו, שמא שני מינים הם והפירות עדיין בטבלם.

ד. אין צריך שיהיו הפירות כלם משדה אחת ויכול להפריש מחיטה שנקצרה משדה אחת על חיטה שקצרה משדה אחרת, ואפילו יש לו שדה אחת ביהודה ושדה אחת בגליל מכניס פירותיהן ומפריש מזה על זה. ואפילו לקח משני בני אדם פירות וודאי טבל מפריש מאחד על הכל.

 ה. אבל אין מפרישין מספק טבל על וודאי טבל ולא מוודאי טבל על ספק טבל. וכן אין מפרישין מספק טבל אחד על ספק טבל אחר. על כן אם קנה פירות אצל שני אנשים, אף שהם ממין אחד, לא יפריש מפירות שקנה אצל אחד על פירות שקנה אצל שני; וכך אם קנה אצל אחד שתי פעמים לא יפריש מאלו על אלו. אלא אם כן שניהם וודאי טבל.

ו. ויכול להפריש מוודאי טבל על וודאי טבל רק אם שניהם נגמרה מלאכתן במחשבה אחת, כלומר ששניהם נגמרה מלאכתן לאכילה, או ששניהם למכירה ־ כי אם אחד נגמרה מלאכתו לאכילה והשני למכירה, הרי לפי האמור לעיל דבר שנגמרה מלאכתו למכירה יש בו חד דרבנן יותר מדבר שנגמרה מלאכתו לאכילה.

ז. נטע רבעי נחשב כאחת המתנות ואין מפרישין ממנו תרומות ומעשרות.

 ח. פירות הארץ המיועדים למשלוח לחוץ לארץ חייבים אף הם בהפרשת תרומות ומעשרות אם נגמרה מלאכתם בארץ. על כן חייב להפריש תרומות ומעשרות מפירות הארץ הנמצאים בחוץ לארץ, אלא אם כן יודע שהופרשו מהן המתנות כדין. ואף אם מסתפק בפירות אלה שמא נגמרה מלאכתם ביד גוי חייב להפריש מהם המתנות

ט פירות של נכרי

א. פירות שגדלו ברשות נכרי ונגמרה מלאכתם על ידי נכרי פטורים מתרומות ומעשרות.  

ב. פירות של נכרי שנגמרה מלאכתם אצל ישראל חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות.

ג. בענבים שלנו יש ספק אם עומדים רובם לאכילה או לשתיה.
וכבר ביארנו (לעיל סי׳ ג׳ סעיף ג') שבזיתים וענבים העומדים לאכילה גמר מלאכתם הוא כמו בשאר פירות. ובעומדים לשמן ויין גמר מלאכתם הוא עשייתם שמן ויין. על כן אם לקח ענבים מהנכרי בין לקחם לאכילה, ביו למיץ בין ליין, חייב לעשרם. ואם נעשה כל הבציר ע״י גוי יפריש בלי ברכה (אם לא במקום שמנהג לברך)

צמוקים של נכרי שברור שצמקם נכרי פטורים מתרומות ומעשרות. ואם עושה מהם יין יפריש בלי ברכה אחר שעשאם יין.

זיתים מאותו מין העומד לאכילה ולכבישה, ולא לעשות שמן, שקנו אותם מנכרי אחרי שהנכרי גמר מלאכתם לאכילה, פטורים מהפרשת  תרומות ומעשרות

ד.  פירות של נכרי בשנת השמיטה אף הם קדושים קדושת שביעית אך אם היה גמר מלאכתם ביד ישראל חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות ויפריש בלי ברכה,  ומפרישים מעשר עני.

י מכירת טבל

א. אסור למכור טבל לנכרי אפילו קודם גמר מלאכה אבל במחובר מותך למכור לו פירות אף שמפקיען ע״י זה מן המעשרות. אמנם מותר למכור לו רק על מנת שיקוץ מיד, ואסור למכור לו על מנת שישהה ויעשה שבח.

ב. אסור למכור טבל לישראל, אפילו לחבר ואפילו קודם גמר מלאכה. ולחשוד על המעשרות אסור למכור אף במחובר ואף קודם שהגיע לעונת המעשרות.

ג. מותר למכור טבל לחבר לצורך, וצריך להודיעו שלא הפריש המתנות. ולצורך הוא כגון שיש לחבר טבל שהתערב במיעוט חולין וצריך לעשר עליו ממקום אחר. וכן דבר שאין דרך למוכרו חסר, או כשיודע שהחבר לא יסמוך על המוכר ויעשר בעצמו מותר למכור לו טבל, ויודיעו שלא הפריש המתנות

 ד. כל הדינים האלה הם גם בנותן פירות לחבירו במתנה

ה גם בזמן הזה שאין לנו חברים במסורת אבותינו המנהג שאלו הידועים לנו ומוחזקים שמעשרים, ואין בהם פחיתויות עם הארץ, מאמינים זה לזה. ומנהג ישראל תורה