דילוג לתוכן

טלפון: 1800-202-502 · שדי חמד 21, מודיעין עילית

האזור האישי

הצטרפו לתפוצה מבית ארגון איילת השחר

הלימוד היומי ב' אדר א'

המחוייבים במתנות

ספר מצות הארץ סימן ג-ד

גודל הטקסט

לימוד מהספר

סימן ג – הַמְחוּיָּיבִים בַּמַּתָּנוֹת

סעיף א

יֵשׁ מִינִים הַחַיָּיבִים בִּתְרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת מִן הַתּוֹרָה, וְיֵשׁ מִינִים הַחַיָּיבִים מִדְּרַבָּנָן. דִּין תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת שָׁווֶה בָּזֶה וּבָזֶה.

חֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן, וְהֵם חִטִּים, שְׂעוֹרִים, כּוּסְּמִין, שִׁיפוֹן, שִׁבּוֹלֶת שׁוּעָל, חַיָּיבִים מִן הַתּוֹרָה. וְכֵן זֵיתִים וַעֲנָבִים חַיָּיבִים מִן הַתּוֹרָה. וְחַיָּיבִים בֵּין אִם עָשָׂה מֵהֶם שֶׁמֶן וְיַיִן בֵּין שֶׁאוֹכְלָם כְּמוֹת שֶׁהֵם אוֹ שֶׁכּוֹבְשָׁם וְעוֹשֶׂה מֵהֶם צִמּוּקִים.

אֲבָל שְׁאָר פֵּירוֹת הָאִילָן, מִינֵי קִטְנִיּוֹת (וְהֵם פְּרִי הָאֲדָמָה שֶׁזְּרָעָם נֶאֱכָל) וִירָקוֹת אֵינָם חַיָּיבִים אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכָּל פְּרִי הָאִילָן וְהַקִּטְנִיּוֹת חַיָּיבִים מִן הַתּוֹרָה. וּלְעִנְיַן הֲלָכָה נוֹקְטִים אָנוּ כַּדֵּעָה הָרִאשׁוֹנָה.

מדרבנן – חיוב שקבעו חכמים, ולא חיוב שנאמר בתורה עצמה.

חמשת מיני דגן – חמשת סוגי התבואה שנמנו כאן, שמהם אופים לחם.

שכובשם – כובש: משמר את הפירות במלח או בחומץ, כמו זיתים כבושים.

צמוקים – ענבים מיובשים.

נוקטים אנו כדעה הראשונה – למעשה הולכים לפי הדעה הראשונה, שפירות האילן, הקטניות והירקות חייבים רק מדרבנן.

סעיף ב

גַּם הַמִּינִים הַחַיָּיבִים בְּמַתָּנוֹת מִן הַתּוֹרָה יֵשׁ שֶׁאֵין חַיָּיבִים לְהַפְרִישׁ מֵהֶם אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן. כְּגוֹן: תְּבוּאָה זֵיתִים וַעֲנָבִים שֶׁהִגִּיעוּ לִשְׁלִישׁ גִּידּוּל שֶׁלָּהֶם בְּעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב חִיּוּבָם בִּתְרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת מִדְּרַבָּנָן. וְכָךְ אִם גָּדְלוּ בַּשָּׂדֶה, אֶלָּא שֶׁבַּעַל הַשָּׂדֶה גָּמַר מְלַאכְתָּם בְּמַחְשָׁבָה לִמְכּוֹר אוֹתָם חִיּוּבָם בִּתְרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת מִדְּרַבָּנָן. אֲבָל אִם גָּמַר בַּעַל הַשָּׂדֶה מְלַאכְתָּם עַל מְנָת לֶאֱכוֹל אוֹתָם, וְנִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ וְחָשַׁב לְמָכְרָם, חַיָּיבִים בִּתְרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת מִן הַתּוֹרָה.

מתנות – החלקים שמפרישים מהפירות: תרומות ומעשרות.

שליש גידול – שלב שבו הפרי הגיע לשליש מהגידול המלא שלו.

עציץ שאינו נקוב – כלי שאין בתחתיתו חור, כך שהצמח שבו אינו מחובר לאדמה.

גמר מלאכתם – השלב האחרון בהכנת הפירות, שמוסבר בסעיף הבא.

ונמלך בדעתו – שינה את דעתו.

סעיף ג

וּמַהוּ גְּמַר מְלַאכְתָּם? בִּתְבוּאָה - מֵירוּחַ הַכְּרִי. זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁדָּשׁ וְזָרָה הַגַּרְעִינִים הֶעֱמִיד מֵהֶם כְּרִי וְהֶחֱלִיק פְּנֵי הַכְּרִי, כְּסִימָן לְסִיּוּם הַמְּלָאכָה. בְּזֵיתִים וַעֲנָבִים הַמְּיוּעָדִים לְשֶׁמֶן וּלְיַיִן גְּמַר מְלַאכְתָּם הוּא עֲשִׂיָּיתָם שֶׁמֶן וְיַיִן. בְּזֵיתִים וַעֲנָבִים הַמְּיוּעָלִים לַאֲכִילָה גְּמַר מְלַאכְתָּם הוּא שֶׁהִכְנִיסָם לִכְלִי, אוֹ אָרַז אוֹתָם, אוֹ אֲגָדָם - לִמְכִירָה אוֹ לְתַשְׁמִישׁ בֵּיתוֹ. בַּעֲנָבִים הַמְּיוּעָדִים לַעֲשׂוֹת מֵהֶם צִימּוּקִים גְּמַר מְלַאכְתָּם הוּא עֲשִׂיָּיתָם צִימּוּקִים. וְכֵן בְּכָל מִין וּמִין יֵשׁ בּוֹ גְּמַר מְלָאכָה מֵעֵין זֶה, לְרוֹב הוּא הַכְנָסָתָם לַכְּלִי, אֲרִיזָתָם אוֹ אִיגּוּדָם - לִמְכִירָה אוֹ לְתַשְׁמִישׁ בֵּיתוֹ.

מירוח הכרי – החלקת פני ערמת הגרעינים, כסימן שהעבודה בתבואה הסתיימה.

כרי – ערמה של גרעיני תבואה.

שדש וזרה – דש: הפריד את הגרעינים מהשיבולים. זרה: זרק אותם לרוח כדי להפריד מהם את המוץ.

אגדם – קשר אותם יחד לאגודה (צרור).

לתשמיש ביתו – לשימוש של בני ביתו.

סעיף ד

בַּזְּמַן הַזֶּה חִיּוּב תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, אַף שֶׁל דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר הוּא מִדְּרַבָּנָן. וְאַף לְדַעַת הָאוֹמְרִים שֶׁקְּדוּשַּׁת עֶזְרָא קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא, וְהָאָרֶץ קְדוֹשָׁה מִן הַתּוֹרָה אַף בַּזְּמַן הַזֶּה לְמִצְווֹתֶיהָ הַתְּלוּיוֹת בָּהּ, תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת אֵינָן אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן. שֶׁאֵין חִיּוּב, תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא בִּזְמַן "בִּיאַת כּוּלָּם" לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דְּהַיְינוּ שֶׁיִּהְיוּ רוֹב יִשְׂרָאֵל עָלֶיהָ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים כְּפִי שֶׁבֵּיאַרְנוּ לְעֵיל, שֶׁמִּשֶּׁחָרַב הַבַּיִת הַשֵּׁנִי בָּטְלָה קְדוּשַּׁת עֶזְרָא וְכָל הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בִּקְדוּשַּׁת הָאָרֶץ וּבִכְלָלָן חִיּוּב תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת אֵינָן אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאַף בִּזְמַן חָזֶה חִיּוּב תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת הוּא מִן הַתּוֹרָה.

בזמן הזה – בימינו, אחרי חורבן בית המקדש.

דגן תירוש ויצהר – תבואה, יין ושמן.

קדושת עזרא – הקדושה שחלה על הארץ כשעזרא העלה את ישראל מגלות בבל, בימי הבית השני.

קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא – קידשה את הארץ לזמנה וגם לתמיד, כך שהקדושה לא בטלה בחורבן.

ביאת כולם – הזמן שבו רוב עם ישראל יושב בארץ ישראל.

סעיף ה

אֵין חִיּוּב הַפְרָשַׁת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת אֶלָּא בְּאוֹכֶל אָדָם.

אוֹכֶל בְּהֵמָה שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילַת אָדָם (אַף אִם נִזְרַע לְאָדָם) פָּטוּר מִתְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת. דָּבָר שֶׁעִיקָּרוֹ לִבְהֵמָה, אַךְ נֶאֱכָל לְאָדָם בִּשְׁנַת רְעָבוֹן, חִיְּיבוּהוּ חֲכָמִים בִּתְרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת. אַךְ בִּזְרָעוֹ לִבְהֵמוֹת אוֹ לְעוֹפוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְלַךְ וְחָשַׁב עָלָיו לְאָדָם אַחַר שֶׁנִּשְׁרְשׁוּ הֲרֵי הוּא פָּטוּר. אוֹכֶל אָדָם גָּמוּר אַף אִם נִזְרַע לִבְהֵמָה חַיָּיב בְּמַעֲשֵׂר - וְאֵין הַדָּבָר מוּכְרָע

אוכל אדם – מזון שבני אדם אוכלים.

שנת רעבון – שנת רעב, כשאין מספיק מזון.

בזרעו – כשזרע אותו.

שנשרשו – אחרי שהצמחים כבר הכו שורש באדמה.

ואין הדבר מוכרע – השאלה נשארה בספק, ולא נפסק בה דין ברור.

סעיף ו

תַּבְלִין שֶׁנּוֹתְנִין לִקְדֵרָה כְּגוֹן פִּלְפְּלִין וְכַיּוֹצֵא בּוֹ (שֶׁאֵינָם אֶלָּא לְטַעַם) וְאֵינָם רְאוּיִים לַאֲכִילָה בִּפְנֵי עַצְמָם, פְּטוּרִים מִתְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת. אֲבָל מִינֵי תַּבְלִין שֶׁאוֹכְלִים אוֹתָם גַּם בִּפְנֵי עַצְמָם, אוֹ שֶׁמְּעָרְבִים אוֹתָם בְּמַשְׁקִים וּמַטְבִּילִים בָּהֶם אֶת הַפַּת וְאוֹכְלִים מַמָּשָׁם, חַיָּיבִים.

תבלין – צמח שמוסיפים לאוכל כדי לתת בו טעם.

לקדרה – לסיר הבישול.

בפני עצמם – לבד, בלי מאכל אחר.

ממשם – את התבלין עצמו, ולא רק את הטעם שלו.

סימן ד – הַמַּתָּנוֹת וְיִיעוּדָן

סעיף א

הַמַּתָּנוֹת שֶׁחַיָּיבִים לְהַפְרִישׁ הֵן: תְּרוּמָה גְּדוֹלָה מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אוֹ עָנִי. מֵהַמַּעֲשֵׂר רִאשׁוֹן חַיָּיבִים לְהַפְרִישׁ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר.

תרומה גדולה – החלק הראשון שמפרישים מהפירות, והוא ניתן לכהן.

מעשר ראשון – עשירית מהפירות, שניתנת ללוי.

תרומת מעשר – חלק שמפרישים מתוך המעשר הראשון, והוא ניתן לכהן.

מעשר שני או עני – עשירית נוספת: בחלק מהשנים מעשר שני ובחלק מעשר עני, כמו שמוסבר בסעיף הבא.

סעיף ב

מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּמַעְשַׂר עָנִי אֵינָם נוֹהֲגִים יַחַד, אֶלָּא יֵשׁ שָׁנָה שֶׁמַּפְרִישִׁים מִפֵּירוֹתֶיהָ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְיֵשׁ שָׁנָה שֶׁמַּפְרִישִׁים מִפֵּירוֹתֶיהָ מַעְשַׂר עָנִי. מִפְּרִי הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה הַשְּׁנִיָּה הָרְבִיעִית וְהַחֲמִישִׁית לִשְׁמִיטָּה מַפְרִישִׁים מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וּמִפְּרִי הַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית וְהַשִּׁשִּׁית מַפְרִישִׁים מַעְשַׂר עָנִי. פְּרִי הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית, שְׁנַת הַשְּׁמִיטָּה, הָנוּ הֶפְקֵר וְאֵין בָּהּ לֹא תְּרוּמָה וְלֹא מַעַשְׂרוֹת כְּלָל.

אינם נוהגים יחד – אין שנה שבה מפרישים את שניהם.

לשמיטה – לפי מחזור של שבע שנים, שהשנה השביעית בו היא שנת השמיטה.

הנו הפקר – הוא שייך לכולם ואין לו בעלים.

סעיף ג

כָּל עוֹד לֹא הִפְרִישׁ מֵהַטֶּבֶל אֶת כָּל מַתְּנוֹתָיו (וְהֵן תְּרוּמָה גְּדוֹלָה, מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אוֹ מַעְשַׂר עָנִי) חָלִים עַל הַפֵּירוֹת כָּל אִיסּוּרֵי טֶבֶל, וְכֵן כָּל עוֹד לֹא הִפְרִישׁ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר מֵהַמַּעֲשֵׂר רִאשׁוֹן חָלִים עָלָיו כָּל אִיסּוּרֵי טֶבֶל.

טבל – פירות שעדיין לא הפרישו מהם תרומות ומעשרות.

איסורי טבל – האיסורים שחלים על פירות שהם טבל, ובראשם האיסור לאכול מהם.

חלים – נוהגים, נמצאים בתוקף.

סעיף ד

תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר מְיוּעָדוֹת לַכֹּהֵן, מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן מְיוּעָד לַלֵּוִי. מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מְיוּעָד לַאֲכִילָה בִּירוּשָׁלַיִם. וּמַעְשַׂר עָנִי צָרִיךְ לִיתְּנוֹ לְעָנִי - כְּפִי שֶׁיְּבוֹאַר לְהַלָּן. אַף כֹּהֲנִים לְוִויִּים וַעֲנִיִּים חַיָּיבִים לְהַפְרִישׁ כָּל הַמַּתָּנוֹת מִן הַטֶּבֶל, וְכָל אִיסּוּרֵי טֶבֶל חָלִים עֲלֵיהֶם.

מיועדות – נועדו, צריך לתת אותן.

לכהן – צאצא של אהרן הכהן.

ללוי – בן שבט לוי.

כפי שיבואר להלן – כמו שיוסבר בהמשך הספר.

שאלות לחזרה

1. לפי הדעה שנוקטים להלכה, אילו מינים חייבים בתרומות ומעשרות מן התורה? א. כל פירות האילן והקטניות ב. ירקות וקטניות בלבד ג. חמשת מיני דגן, זיתים וענבים ד. כל מה שגדל בעציץ 2. מה דין תבואה שהגיעה לשליש גידולה בעציץ שאינו נקוב? א. חייבת בתרומות ומעשרות מדרבנן ב. פטורה לגמרי ג. חייבת מן התורה ד. חייבת רק במעשר עני 3. מהו גמר המלאכה בתבואה? א. קצירת השיבולים ב. מירוח הכרי, כלומר החלקת פני ערמת הגרעינים ג. טחינת הגרעינים לקמח ד. אפיית הלחם 4. מה דין תבלין כמו פלפלין, שנותנים לקדרה רק לטעם ואינו ראוי לאכילה בפני עצמו? א. חייב מן התורה ב. חייב רק אם נזרע לאדם ג. חייב רק בשנת רעבון ד. פטור מתרומות ומעשרות 5. באילו שנים במחזור השמיטה מפרישים מעשר עני? א. בשנה הראשונה והשנייה ב. בשנה הרביעית והחמישית ג. בשנה השלישית והשישית ד. בשנה השביעית התשובות הנכונות: ג (סעיף א, סימן ג) א (סעיף ב, סימן ג) ב (סעיף ג, סימן ג) ד (סעיף ו, סימן ג) ג (סעיף ב, סימן ד)