הַֹשֵנָה הַמְמֻצַּעַת טוֹבָה לִבְרִיאוּת הַגּוּף, לְפִי שֶׁיִתְעַכֵּל מְזוֹנוֹ וְיָנוּחוּ הַחוּשִׁים. וְאִם יִקְרֶה לוֹ מֵחֲמַת חֹלִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִישֹׁן, צָרִיךְ שֶׁיֹּאכַל דְּבָרִים הַמְּבִיאִים אֶת הַשׁנָה. אֲבָל רִבּוּי הַשֵׁנָה, מַזֶּקֶת, לְפִי שֶׁיִתְמַלֵּא הָרֹאשׁ מֵהָאֵדִים, כִּי יִרְבֶּה הֶעָשָׁן הָעוֹלֶה מִן הַבֶּטֶן אֶל הַמֹּחַ, וִימַלֵּא הָרֹאשׁ עָשָׁן וְיַזִּיק לַגּוּף הֶזֵּק גָּדוֹל. כְּמוֹ שֶׁיֵשׁ לוֹ לָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹא יִישַן תֵּכֶף אַחַר הָאֲכִילָה, כֵּן יֵשׁ לוֹ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִישַׁן כְּשֶׁהוּא רָעֵב. כִּי כְּשֶׁאֵין מָזוֹן בַּגּוּף, יִפְעַל הַחֲמִימוּת בַּמּוֹתָרוֹת וְיִתְיַלֵּד מִמֶּנּוּ עָשָׁן נִפְסָד וְיַעֲלֶה לַמֹּחַ. כְּשֶׁיִישַׁן, יִהְיוּ מְרַאֲשׁוֹתָיו גְּבוֹהִים, לְפִי שֶׁיַעֲזוֹר שֶׁיֵרֵד הַמַּאֲכָל מִפִּי הָאִצְטוֹמְכָא ויִתְמַעֲטוּ הָעֲשָׁנִים הָעוֹלִים לַמֹּח. הַשֵׁנָה הַטִּבְעִית הִיא בַּלָּיְלָה. וּשְׁנַת הַיוֹם מַזֶּקֶת, וְאֵינָהּ טוֹבָה אֶלָּא לְאוֹתָן שֶׁהֻרְגְּלוּ בָּהּ (עַיֵן עוֹד בְּסֵדֶר הַשֵּנָה בְּסִימָן עא).
הממוצעת – באורך בינוני.
יתעכל מזונו – עיקר תהליך העיכול נעשה אמנם בשעות שהאדם ער, ולכן לא בריא לאכול סמוך לשינה, אבל סיום התהליך, כמו תהליכים נוספים הקשורים למערכת החיסונית של הגוף והילחמה במחלות, נעשות דוקא בשעות שינה, כאשר הגוף יכול לרכז את משאבי האנרגיה לכך.
ינוחו החושים – כל מערכות הגוף שהם בשימוש במהלך שעות הערות, זקוקים למנוחה בלילה על מנת להתחדש ולפעול היטב לאורך זמן.
שיאכל דברים המביאים את השינה – אף שמאכלים כבדים שמעייפים את האדם אינם בריאים, אבל לא לישון מספיק בריא עוד פחות, ובפרט בזמן מחלה.
יפעל החמימות במותרות – האנרגיה וחום הגוף פועל שוב על התוצרת שהגוף כבר הפריש לצורך סילוקו, וחלקים רעילים שהיו אמורים להיות מופרשים חוזרים למחזור הדם.
מראשותיו – מקום הנחת הראש.
פי האצטומכא – פתח הקיבה.
בלילה – בשעות החושך, ויש לתכנן את תחילת השינה באופן שסיום שעות השינה המומלצות (7-8 שעות) יהיו לפני אור היום.
שנת היום מזקת – ואמרו חכמים שלא לישון במשך היום יותר מכדי 'שינת הסוס', זאת אומרת נמנום קל של עד כחצי שעה, וגם זה רק כאשר מרגישים עייפות וצורך להתרענן במהלך היום, ולא כדי להתפנק, כמבואר בסימן לא סעיף ד.
הערות:
- אם כי ההסבר לנזק מריבוי השינה לא כל כך מובן, אבל גם המחקרים העדכניים מוכיחים ששינה מרובה מדי [יותר מ8 שעות לאדם בוגר] מזיקה לבריאות לא פחות משינה מועטת מדי, וגורמת לכאבי ראש, כאבי גב, קושי לחשוב בצלילות, סיכון לפתח דמנציה בגיל צעיר יותר, סיכון גובר לסוכרת, בעיות לב וכלי דם, ואנגינה, וקיצור תוחלת החיים.
- גם ההסבר לנזק ששינה על בטן ריקה גורמת לבריאות אינו מובן לנו כל כך, אבל הרפואה בהחלט מסכימה לכך שהדבר אינו בריא.
- מאידך, לא מצאתי סימוכין ברפואה לכך שבריא לישון דוקא עם כרית.
דֶּרֶךְ הָרְחִיצָה, שֶׁיִכָּנֵס אָדָם לַמֶּרְחָץ מִשִּבְעָה יָמִים לְשִׁבְעָה יָמִים. לֹא יִכָּנֵס לַמֶּרְחָץ לֹא כְּשֶׁהוּא רָעֵב, וְלֹא כְּשֶׁהוּא שׂבֵעַ, אֶלָּא כְּשֶׁיַתְחִיל הַמָּזוֹן לְהִתְעַכֵּל. וְיִרְחַץ גּוּפוֹ בְּחַמִּין וְאַחַר כָּךְ בְּפוֹשׁרִין וְאַחַר כָּךְ בְּפּוֹשׁרִין מִן הַפּוֹשׁרִין עַד שֶׁיִרְחַץ בְּצוֹנֵן. כְּשֶׁיֵצֵא מִן הַמֶּרְחָץ, יִלְבַּשׁ בְּגָדָיו וִיכַסֶּה רֹאשׁוֹ הֵיטֵב, שֶׁלֹּא תִשְׁלוֹט בּוֹ רוּחַ קָרָה. וַאֲפִלּוּ בִּימוֹת הַחַמָּה צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בָּזֶה. וְיִשְׁהֶה לְאַחַר שֶׁיֵצֵא עַד שֶׁתִּתיַשֵׁב נַפְשׁוֹ וְיָנוּחַ גּופוֹ וְתָסוּר הַחֲמִימוּת, וְאַחַר כָּךְ יֹאכַל. וְאִם יִישַׁן מְעַט כְּשֶׁיֵצֵא מִן הַמֶּרְחָץ קֹדֶם אֲכִילָה, הֲרֵי זֶה יָפֶה מְאֹד.
דרך הרחיצה – תדירות הרחצה המומלצת.
למרחץ – אבל אפשר לרחוץ איזורים מלוכלכים באופן ספציפי בתדירות גבוהה יותר.
משבעה ימים לשבעה ימים – פעם בשבוע, ועדיף שהדבר יהיה לקראת שבת.
כשיתחיל המזון להתעכל – כשעתיים אחרי האוכל.
פושרין מן הפושרין – מים יותר קרירים ממים פושרים.
בימות החמה – בקיץ.
ישהה – ימתין, לפני שמתחיל לאכול.
ינוח גופו – יירגע הגוף מן המאמץ של הרחיצה.
תסור החמימות – סביבת הרחצה אמורה להיות חמה, כדי שהגוף לא יתקרר גם מן המים הקרים שבסוף הרחצה.
יפה – בריא. אפילו בשעות היום.
הערות:
- אמנם הרגלי ההגיינה שלנו דורשות רחצה על בסיס יומי, אבל עד לא מזמן היה מקובל שרחצה בתדירות גבוהה אינה בריאה, והרופאים גם היום מסכימים לזה. הגוף מייצר שכבת הגנה שומנית שמגנה על העור מחדירת חיידקים ופטריות, ורחצה תדירה, ובפרט עם סבון, ממיסה את שכבת השומן, וחושפת את הגוף ליותר מחלות. תגובת הגוף לכך היא הפרשה מוגברת של שומנים, ובסופו של דבר נוצרת תלות בסבון שמתגברת כמה שמתרחצים יותר. כמובן צריך גם לדאוג לסביבה, ובדורינו שרבים הם הסולדים מריחות טבעיים של הגוף, צריך להתרחץ בתדירות שאינה גורמת מיאוס לסביבה.
- מצד שני, הרחצה היום הרבה פחות מעייפת ומתישה את הגוף מבזמנם, כמו שביארתי בסעיף ו.
לְעוֹלָם יִשְׁתַּדֵּל אָדָם לָדוּר בְּמָקוֹם שֶׁהָאֲוִיר זַךְ וְנָקִי, בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ וּבְבִּנְיָן רָחָב. וְאִם אֶפְשַׁר, לֹא יָדוּר בַּקַיִץ בְּמָקוֹם פָּתוּחַ לְצַד צָפוֹן, וְלֹא לְצַד מִזְרָח, וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם שׁוּם דָּבָר מְעֻפָּשׁ. וְטוֹב מְאֹד לְנַקּוֹת אֲוִיר הַבַּיִת תָּדִיר בְּרֵיחוֹת טוֹבִים וּבַעֲשָׁנִים מוֹעִילִים.
במקום גבוה – כפי הנראה כוונתו במקום שפתוח לכיווני אויר, ולא בעמק שחסום לאויר, ולא במקום שחסום על ידי בתים אחרים, כמו שיתבאר בסעיף כז.
בניין רחב – דירה מרווחת.
דבר מעופש – בתהליכי ריקבון.
עשנים מועילים – יש צמחים שבנתינתם על אש הם מפיצים ריחות טובים, שעשוי להיות להם גם השפעות רפואיות ו/או מרגיעות את הנפש.
הערות:
- המבואר בסעיף זה נוגע לבריאות הגוף, אבל לבריאות הנשמה אמרו חכמים להתרחק משכנים רעים, וממקומות שבהם המוסכמות הציבוריות הם רעים, כמבואר בסימן כט סעיף י. וזה קודם לבריאות הגוף. ועוד אמרו 'לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים, ואל ידור בחו"ל אפילו בעיר שרובה ישראל'. ועוד אמרו 'כל עיר שאין בה עשרה דברים האלו אין תלמיד חכם רשאי לדור בתוכה, ואלו הן: רופא, ואומן, ובית המרחץ, ובית הכסא, ומים מצויין כגון נהר ומעין, ובית הכנסת, ומלמד תינוקות, ולבלר, וגבאי צדקה, ובית דין מכים וחובשים'. כמו כן אין אדם יכול להכריח את אשתו לעבור מעיר לכפר או להיפך. גם יש לקחת בחשבון לפעמים שיש לגור בסמיכות להורים שזקוקים לעזרת הילדים, ולזוג צעיר דוקא להתרחק מן ההורים כדי שיוכלו לבנות חיים משל עצמם, ובפרט כאשר יש נטייה להורים להתערב להם בחיים.
- לא מצאתי לעת עתה לא בספרות היהודית ולא ברפואית סיבה להימנע בקיץ מלהיחשף לרוח צפונית או מזרחית.
הָאֲוִיר הַטּוֹב לִבְרִיאוּת הַגוּף הוּא, שֶׁיְהֵא מְמֻזָּג שָׁוֶה. מְמֻצָּע בֵּין הַקֹר וְהַחֹם. וְלָכֵן יִזָּהֵר כָּל אָדָם, שֶׁלֹּא יְחַמֵּם אֶת בֵּיתוֹ הַרְבֵּה בִּימוֹת הַחִרֶף כְּדֶרֶךְ אֲנָשִׁים בְּלִי דַעַת, כִּי עַל יְדֵי רֹב הַחֲמִימוּת, הַרְבֵּה חֳלָאִים בָּאִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן, אֶלָּא יְחַמְּמוֹ בְּאֹפֶן אֲשֶׁר לֹא יַרְגִּישׁ שׁוּם קְרִירוּת, וְלֹא יֵחַם לוֹ בְּיוֹתֵר.
האויר – הטמפרטורה.
ממוזג – מעורב מחום וקור.
חלאים – מחלות.
רחמנא ליצלן – הרחמן יצילנו.
לא ירגיש שום קרירות ולא יחם לו ביותר – כ20 מעלות.
הערות:
- גם בקיץ, כאשר יש מזגן, אין להפעילו ולקרר את החדר הרבה כדרך אנשים בלי דעת, אלא יקרר באופן שלא ירגיש את החום, והטמפרטורה המומלצת היא בסביבות ה25 מעלות.
לִשְׁמוֹר חוּשׁ הָרְאִיָה, יִזָּהֵר מִדְּבָרִים אֵלּוּ, לֹא יָבֹא בְּחִפָּזוֹן בְּפַעַם אַחַת מִמְּקוֹם חֹשֶׁךְ לְאוֹר גָּדוֹל. וְאִם צָרִיךְ לִכָּנֵס מִמְּקוֹם חֹשֶׁךְ לִמְקוֹם אוֹר, יִפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת מְעַט וְיִסְתַּכֵּל בְּאוֹתוֹ אוֹר מֻעַט אֵיזֶה רְגָעִים, וְאַחַר כָּךְ יִפְתַּח יוֹתֵר וְיִסְתַּכֵּל גַּם כֵּן בְּאוֹתוֹ אוֹר אֵיזֶה רְגָעִים, וְאַחַר כָּךְ יִפְתַּח כֻּלָהּ. וְכֵן יַעֲשֶׂה גַּם בְּבוֹאוֹ מִמְּקוֹם אוֹר לִמְקוֹם חֹשֶׁךְ, כִּי הַתְּמוּרָה מֵאוֹר לְחֹשֶׁךְ אוֹ מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר בְּלִי מְמֻצָּע, מַזִּיק לָרְאִיָה. וְלָכֵן, ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, בְּרַחֲמָיו בָּרָא אֶת הָעוֹלָם בְּעִנְיָן זֶה, שֶׁהַשֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת עַל הָאָרֶץ מְעַט מְעַט, וְלֹא בְּפַּעַם אַחַת, וְכֵן שׁוֹקַעַת מְעַט מְעָט. וְעַל זֶה אָנוּ מְבָרְכִין, הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים, שֶׁמֵּאִיר לָנוּ בְּרַחֲמִים מְעַט מְעַט, וְלֹא בְּפַעַם אַחַת פִּתְאוֹם. אוֹר הַחוֹזֵר מִן הַשֶּמֶשׁ, פֵּרוּשׁ שֶׁהַשֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת עַל אֵיזֶה מָקוֹם וּמִשָׁם בָּא הָאוֹר, אוֹר זֶה מַזִּיק לָעֵינָיִם. לָכֵן יִזָהֵר מִלָדוּר בַּבַּיִת אֲשֶׁר כָּל הַחַלוֹנוֹת רַק מִצַּד צָפוֹן, כִּי הַשֶׁמֶשׁ אֵינָהּ בָּאָה לְצַד צָפוֹן, וְכָל הָאוֹר אֲשֶׁר שָׁמָּה הוּא רַק אוֹר הַחוֹזֵר. וְכֵן אֲפִלוּ אִם הַחַלּוֹנוֹת הֵמָּה לְצַד מִזְרָח אוֹ דָרוֹם אוֹ מַעֲרָב, אִם אֵין הַשָׁמַיִם נִרְאִין מִתּוֹךְ הַחַלּוֹנוֹת, כְּגוֹן שֶׁיֵשׁ כְּנֶגְדָּן חוֹמוֹת גְּבוֹהוֹת, הֲרֵי גַם כֵּן הָאוֹר הַבָּא הוּא רַק אוֹר הַחוֹזֵר. יִזָהֵר מִלַּעֲסֹק בִּכְתִיבָה, אוֹ לִקְרוֹת בַּסֵּפֶר, אוֹ לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה דַקָּה בְּאוֹר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. וְכֵן בְּעֶצֶם הַיוֹם כַּאֲשֶׁר הַשֶׁמֶשׁ בְּתָקְפָּהּ. וְכֵן לֹא יַרְבֶּה בִּכְתִיבָה אוֹ לִקְרוֹת בַּסֵּפֶר בְּאוֹתְיוֹת קְטַנּוֹת וּבְכָל מְלָאכָה דַקָּה לְאוֹר הַנֵּר בַּלָּיְלָה. הַהִסְתַּכְּלוּת הַרְבֵּה בְּצֶבַע לָבָן גַם כֵּן מַזִּיקָה לָעֵינָיִם. וְלָכֵן מַרְאֵה הַשָׁמַיִם כְּמַרְאֵה הַתְּכֵלֶת, לֹא לָבָן, כְּדֵי שֶׁלֹא יַזִּיק לָעֵינָיִם. וְכֵן הַהִסְתַּכְּלוּת הַרְבֵּה בְּמַרְאֶה אָדוֹם צַח וְכֵן בָּאֵשׁ, מַזִּיקָה גַּם כֵּן. הֶעָשָׁן וְרֵיחַ גָּפְרִית, מַזִּיקִין גַּם כֵּן. וכֵן אָבָק דַּק אוֹ רוּחַ הַבָּא לְנֶגֶד הָעֵינָיִם, וְכֵן הֲלִיכָה מְרֻבָּה וּפְסִיעָה גַּסָה, וּבְכִיָה מְרֻבָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי. וְהַקָּשֶׁה מִכֻּלָן הוּא רֹב הַמִשְׁגָּל. אֲבָל מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם (רמב"ם).
בחפזון – במהירות.
בפעם אחת – בבת אחת.
התמורה – המעבר.
אנו מברכין – בברכת יוצר אור, שלפני קריאת שמע של שחרית.
בא האור – האור חוזר אלינו.
השמש אינה באה לצד צפון – ברובו של חצי כדור הארץ הצפוני.
לצד מזרח... – שבהם השמש נמצאת לפחות חלק מן היום.
כנגדן חומות גבוהות – שחוסמות את האור.
הוא רק אור החוזר – ומזיק לעיניים.
לקרוא בספר – אפילו באותיות גדולות.
דקה – עדינה.
באור בין השמשות – כשיש עדיין אור, אבל הוא קלוש, וצריך לאמץ את העיניים כדי לראות.
כאשר השמש בתקפה – במקום שמואר ישירות על ידי השמש.
לא ירבה – בניגוד לאור בין השמשות או אור שמש חזק, לאור הנר אין בעיה במינון נמוך.
הסתכלות הרבה בצבע לבן – לכן הלומד יש לו להעדיף ספרים המודפסים על נייר צהבהב.
רוח הבא לנגד העיניים – ולכן לא כדאי לישון מול מאוורר המכוון לראש.
פסיעה גסה – גדולה.
כלו בדמעות עיני – איכה ב יא.
משגל – ייחסי אישות.
מצוות ה' ברה מאירת עיניים – תהילים יט ט. לימוד תורה וקיום מצוות מחזקות את אור העיניים.
הערות:
- אור החשמל הלבן גם הוא אינו בריא לעיניים, ויש להעדיף אור צהוב, שמאמץ את העיניים הרבה פחות, ובאור צהוב אם התאורה חזקה דיה שהעיניים אינן מתאמצות יותר מבאור יום, אפשר לעשות גם דברים עדינים בלילה.
- אמנם דמעות פוגעות בעיניים, אבל מדובר על דמעות שמקורם בצער פיזי או נפשי, או שנגרמות מעשן, אבל דמעות שנובעות ממאכלים חריפים כמו בצל, או דמעות של שמחה ושל צחוק, הם דוקא בריאים.
התשובות הנכונות:
כל הזכויות שמורות למכון תורני איילת השחר | עיצוב: סטודיו MEZUNKA | בניה: מוטי רייך