הלימוד היומי יא אדר א

לימוד מהספר:

כב. כַּמָּה צָרִיךְ לְהַרְחִיק בֵּין מִין לַמִּין 

א. אִסּוּר זְרִיעַת כִּלְאַיִם כּוֹלֵל גַּם אֶת הָאִסּוּר לִזְרֹעַ שְׁנֵי מִינִים זֶה עַל יַד זֶה, וְצָרִיךְ לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶם, אוֹ עַל יְדֵי הַרְחָקָה, אוֹ עַל יְדֵי הֶכֵּר אַחַר שֶׁיְּבֹאַר. וְיֵשׁ הֶבְדֵּלֵי דִּינִים בְּעִנְיַן הַהַרְחָקָה, בֵּין בְּנוֹגֵעַ לְסוּגֵי הַמִּינִים הַשּׁוֹנִים, וּבֵין בְּנוֹגֵעַ לְגֹדֶל הַשְּׁטָחִים שֶׁנִּזְרְעוּ, וּנְבָאֲרֵם בָּזֶה.

ב. תְּבוּאָה הִיא חֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן: חִטָּה, שְׂעוֹרָה, כֻּסְּמִין, שִׁיפוֹן וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל.

קִטְנִיּוֹת הֵם כָּל דָּבָר אֲשֶׁר זַרְעָם נֶאֱכָל, כְּלוֹמַר, שֶׁעִקַּר אֲכִילָתָם הוּא הַזֶּרַע, [כְּגוֹן אָפוּנָה, אָפוּנָה יְרֻקָּה, שְׁעוּעִית, פּוֹל, אֹרֶז, דֹּחַן, שֻׁמְשֻׁמִּים, פְּרָגִים, תִּירָס, עֲדָשִׁים]

יָרָק הוּא דָּבָר שֶׁיְּרָקוֹ נֶאֱכָל. בְּגֶדֶר יָרָק נִכְנָסִים כָּל הַמִּינִים, אֲשֶׁר מִלְּבַד הַנֶּאֱכָל בָּהֶם יֵשׁ לָהֶם זֶרַע שֶׁאֵינוֹ מְיֹעָד לַאֲכִילָה. וְהָנוּ מְיֻחָד לִזְרִיעַת הַמִּין [יֵשׁ שֶׁהַנִּזְרָע טָמוּן בְּתוֹךְ הַפְּרִי וְגָדֵל עִמּוֹ, וְיֵשׁ שֶׁהַזֶּרַע גָּדֵל אַחַר שֶׁנִּשְׁתַּהָה הַפְּרִי זְמַן רַב אַחַר בִּשּׁוּלוֹ. בִּכְלַל יָרָק גַּם תַּפּוּחֵי אֲדָמָה]

לַתְּבוּאָה וּלְקִטְנִית יֵשׁ דִּין אֶחָד. תְּבוּאָה אוֹ קִטְנִית, שֶׁזְּרָעָהּ לְיָרָק ]כְּגוֹן תְּבוּאָה שֶׁנִּזְרְעָה לְשַׁחַת, אוֹ תִּירָס שֶׁנִּזְרַע לְעׇלׇיו לְמַאֲכַל בְּהֵמָה] 

יֵשׁ לָהֶם דִּין קִטְנִית; וְכֵן לְיָרָק אֲשֶׁר מַנִּיחוֹ לְהִתְקַשּׁוֹת לְזֶרַע יֵשׁ דִּין קִטְנִית.

 

ג. מִן הַתּוֹרָה, כָּל שֶׁהִרְחִיק בִּתְבוּאָה וְקִטְנִית שִׁשָּׁה טְפָחִים, בֵּין מִין אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, מֻתָּר לִזְרֹעַ. וּבַיְּרָקוֹת, כָּל שֶׁהִרְחִיק בֵּין הַמִּינִים טֶפַח מֻתָּר .אֲבָל בֵּין תְּבוּאָה [אוֹ קִטְנִית] לְיָרָק, סָפֵק אִם צְרִיכִים מִן הַתּוֹרָה שִׁשָּׁה טְפָחִים, אוֹ רַק טֶפַח אֶחָד. וְיֵשׁ לְהַחְמִיר

ד. וַחֲזַ"ל גָּזְרוּ הַרְחָקוֹת נוֹסָפוֹת בְּהֶתְאֵם לְגֹדֶל הַשְּׁטָחִים שֶׁנִּזְרְעוּ. וְחִלְּקוּ בֵּין שָׂדֶה מְרֻבָּע, מֵישַׁר וִיחִידִי

שָׂדֶה הוּא הַזְּרוֹעַ בְּרָחְבּוֹ עָשָׂר אַמּוֹת וְחֹמֶשׁ, וְאָרְכּוֹ יָתֵר עַל רָחְבּוֹ. וּמִשִּׁעוּרִים אֵלֶּה וּלְמַעְלָה. מְרֻבָּע הוּא כָּל הַמְרֻבָּע: וְאִם הוּא גָּדוֹל מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת וְחֹמֶשׁ, הֲרֵי הוּא שָׂדֶה. [וּמִכֵּיוָן שֶׁאַף מְרֻבָּע הַקָּטָן מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת וְחֹמֶשׁ מַחְמִירִים בְּדִינוֹ לְרֹב כְּדִין שָׂדֶה, טוֹב שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ בִּמְרֻבָּע מַמָּשׁ]

מֵישַׁר הוּא הַזְּרוֹעַ בְּרֹחַב שִׁשָּׁה טְפָחִים [וּלְמַעְלָה עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת וְחֹמֶשׁ] וְאָרְכּוֹ יָתֵר עַל רָחְבּוֹ. וְכָל שֶׁאֵין רָחְבּוֹ מַגִּיעַ לְעֶשֶׂר אַמּוֹת וְחֹמֶשׁ אַף אִם אָרְכּוֹ יָתֵר עַל עֶשֶׂר אַמּוֹת וְחֹמֶשׁ, הֲרֵי זֶה מֵישַׁר.

 יְחִידִי הוּא כֹּל שֶׁאֵין רָחְבּוֹ שִׁשָּׁה טְפָחִים [אַף אִם אָרְכּוֹ גָּדוֹל מִזֶּה בְּהַרְבֵּה]

ה. אֵין הַשֶּׁטַח הַזָּרוּעַ נַעֲשָׂה שָׂדֶה, אֶלָּא אִם כֵּן זָרוּעַ כֻּלּוֹ מִין אֶחָד. אֲבָל אִם זָרוּעַ שְׁנֵי מִינִים בְּשִׁעוּר מֶרְחָק הַצָּרִיךְ בֵּין מִין לַמִּין, אֵינָם מִצְטָרְפִים לְשִׁעוּר שָׂדֶה: וְכֵן בְּמֵישַׁר.

תוספת פסקי ספרד:

תוספת פסקי ספרד מתוך ספר קיצור שולחן ערוך בהוצאת הרב אורגאי חורי, באדיבות המחבר

שאלות לחזרה