מבחן כה תמוז – ב אב (סימן קפב סעיף יב – סימן קצא, סימן קכב סעיפים א-ו)

מי שהגיע הביתה מאירוע, וגילה שלקח בטעות מעיל שאינו שלו, האם יכול להשתמש במעיל שלקח?

יכול להשתמש, שמן הסתם הסכימו הבעלים החוקיים להחלפה
יכול להשתמש בינתיים, כל שאין ידוע היכן שלו, ואם יתברר היכן המעיל שלו, יתחלפו בחזרה
אסור להשתמש במעיל של אחר, אפילו אם לעולם לא יתברר היכן המעיל שלו
אם עבר הרבה זמן, ויש להניח שהבעלים החוקיים התייאשו, אפשר להשתמש, ואם יתכן שהבעלים עדיין לא גילו את ההחלפה, אינו יכול להשתמש

האם מותר לאכול מפירות שנפלו מעץ שענפיו נוטות מעל המרחב הציבורי?

כל מה שמעל המרחב הציבורי הוא הפקר, ומותר אפילו לקטוף משם פירות ולאכלם
לקטוף אסור, אבל מותר לאכול פירות שנפלו, מאחר ועכשיו הם בשטח ציבורי
רק במקרה שהבעלים ככל הנראה התייאשו מראש מהפירות שייפלו, מותר לאכלם
אם היה אפשר להיות בטוחים שהפירות נפלו מהעץ היה מותר לאכלם, אבל למעשה אסור, כיוון שיתכן שהפירות נפלו מעוברי דרכים

האם מותר לגנוב או להזיק לחברו, על מנת לשלם לו באופן מיידי?

אסור
מותר
לגנוב אסור להזיק מותר
לגנוב מותר להזיק אסור

האם מותר לקצר את הדרך ולעבור בתוך שדה של אדם אחר?

אסור בכל מקרה, וצריך לבקש רשות
מותר בשלב שבין הקציר לחריש
מותר כל עוד לא מבצבצים הצמחים
התשובה השנייה נכונה אם עובר שם לצורך מצוה, אבל לא סתם כדי לקצר את הדרך

באיזה מקרה מותר להכות יהודי?

רק לשליח בית דין מותר להכותו, במקרה שהתחייב מלקות בבית הדין
מותר גם להכותו כדי להינצל ממכות שחברו מנסה לתת לו
מותר גם להכותו אחרי שקיבל ממנו מכות, כדי שלא יהיה רגיל לעשות כן
מותר גם להכות את משרתיו שמקבלים משכורת על עבודתם ואינם מבצעים אותה כראוי

האם מותר להכות את בניו הקטנים, או יתום קטן שהוא מגדל בתוך ביתו?

מותר, כדי להדריכם בדרך ישרה
את ילדיו מותר, יתום אסור
גם את בניו מותר להכות רק כדי למנעם מלעשות איסור באותו רגע
בזמן הזה אסור להכות את בניו כלל, ובוודאי שלא יתומים, כי דינא דמלכותא דינא

מי שרואה אדם אחר בסכנת חיים, ויכול להצילו, אבל הדבר יעלה לו הרבה כסף, האם חייב להצילו?

חייב
אם יש לצפות שיוכל לקבל את הוצאותיו בחזרה, חייב להצילו, ואם לא, מידת חסידות להצילו על חשבונו, אבל אינו חייב בכך
אם יש לניצול את היכולות הכלכליות, צריך להצילו רק אם הוא מתחייב מראש לשלם, ואם אין לו יכולת, חייב להצילו על חשבונו
אין אדם חייב לסכן או להפסיד את רכושו בשביל להציל את חברו, אבל מידת חסידות להצילו בכל מקרה

אשה בחדר לידה, שהגיעה למצב שבה אי אפשר להציל את חייה וגם את חיי התינוק, מה עושים?

הורגים את העובר כדי להציל את חיי האם
מצילים את העובר גם אם האם תמות
לא מתערבים, ונותנים ללידה להתקדם בדרך הטבע, ומי שיחיה יחיה ומי שימות ימות
אם העובר כבר הוציא את הראש, התשובה האחרונה נכונה, ואם לא, התשובה הראשונה נכונה

השוכר רכב לפי שעות, או לפי ימים, האם צריך להקפיד לשלם את דמי השכירות באותו יום?

ההלכה לשלם באותו יום נאמרה בשכירות פועלים, ולא בשכירות חפצים
ההלכה לשלם באותו יום נאמרה בשוכר לפי שעות, אבל לא בשוכר לפי ימים
ההלכה לשלם באותו יום נאמרה בשוכר לפי ימים, אבל לא בשוכר לפי שעות
ההלכה לשלם באותו יום נאמרה בשכירות פועלים ובשכירות חפצים, בשוכר לפי שעות ובשוכר לפי ימים

מי שאין לו כסף כרגע לשלם לפועל, איך יכול לשכור פועל לעבודה בלי לעבור על איסור?

מעיקר הדין אם אין לו כסף לשלם אינו עובר על איסור
צריך לסכם איתו במפורש שאין לו כרגע כסף והוא יתן לו כשיהיה לו
צריך לסכם איתו שתאריך הפרעון הוא בסוף החודש
אין פתרון, וחייב ללוות כסף כדי לשלם לו באותו יום

מה מתוך הרשימה מותר לעשות?

מותר לפועל לעבוד בעבודה נוספת בשעות הערב, כדי להגדיל את ההכנסה, אף שהוא יהיה קצת עייף בשעות העבודה העיקרית
מותר לפועל לקבל על עצמו תעניות לצורך תשובה, אף שהדבר פוגע מעט ביכולות שלו לבצע את העבודה כראוי
מותר למלמד ללמוד לעצמו לתוך הלילה, אף שיהיה מעט עייף בזמן שמלמד את הילדים
כל התשובות שגויות

מי שמוצא אבדה שיש בה סימן במקום שרוב העוברים והשבים שם הם גוים, מה הדין?

צריך לברר של מי האבדה. אם האבדה של יהודי צריך להחזיר, ואם היא של גוי אין צריך להחזיר, ואם אינו יודע אינו חייב להחזיר
אין צריך להחזיר, אלא אם כן מדובר בחפץ שבבירור שייך ליהודי
מן הדין אין צריך להחזיר אפילו ליהודי, ולכן אין טעם לברר של מי האבדה, ולפנים משורת הדין, אם התברר שהיא של יהודי, מן הראוי שיחזיר
מן הדין אין צריך להחזיר אפילו ליהודי, אבל אם התברר שהיא של יהודי, חייב לנהוג לפנים משורת הדין ולהחזירה לו, אלא אם כן הוא עני והמאבד הוא עשיר

מי שחברו ביקש ממנו לשמור עבורו על חפץ מסויים, איך צריך לשמרו?

כמו שהוא שומר את הרכוש של עצמו
בצורה הטובה ביותר שמתאימה לסוג חפץ כזה, אפילו אם אינו נוהג כך בייחס לרכוש של עצמו
תלוי אם הוא שומר בחינם או בעד תשלום
יכול לשמור איך שהוא רוצה, אלא שצריך לקחת בחשבון שאם לא שמר היטב, והחפץ ייגנב או ייאבד, הוא יצטרך לשלם עליו

מי שלווה כסף מחברו, או לקח ממנו חפץ בהשאלה, האם צריך להחזירו דוקא למלווה או למשאיל, או שיכול להחזירו לאחד מבני המשפחה? [במקרה שדעת המלווה והמשאיל אינה ידועה]

צריך להחזיר דוקא לו בעצמו
יכול להחזיר לאשה, אבל לא לשאר בני משפחה
יכול להחזיר לכל בן משפחה שהגיע לגיל מצוות
אם לווה כסף צריך להחזיר לו בעצמו, ואם שאל חפץ יכול להחזיר לאחד מבני המשפחה

חמור הרובץ תחת משאו, וצריך לעזור לפרוק את המשא, ולהטעינו שוב, האם יכול לקחת כסף על העבודה?

לא נוטלים שכר על קיום מצוות
על הפריקה אינו יכול לקחת שכר, על הטעינה יכול
יכול לקחת פיצוי על הפסד זמן עבודה, אבל לא שכר
על הפריקה אינו יכול לקחת שום שכר, על הטעינה יכול לקחת פיצוי על הפסד זמן עבודה

האם קיימים יהודים שמותר לשנוא?

לא, כתוב ואהבת לרעך כמוך, וזה כלל גדול בתורה
מותר לשנוא יהודי שאינו מאמין בה' וכופר בעיקרי הדת
מותר לשנוא כל יהודי שעבר עבירה במזיד ולא חזר עליה בתשובה
מותר לשנוא גם יהודי שמתחרה בו בעסקים שלא כדין, אף אם אינו יודע אם הוא מודע לאיסור שבדבר

מי שיש לו סולם רעוע, או בור ללא גדר או כיסוי, בחצרו, האם הוא עובר באיסור?

עובר על "לא תשים דמים בביתך"
עובר על "לא תשים דמים בביתך" וגם על "ועשית מעקה לגגך"
בסולם עובר רק על "לא תשים דמים בביתך", בבור עובר גם על "ועשית מעקה לגגך"
אם החצר פרטית שלו, אינו עובר באיסור אלא על הבור, אבל לא על הסולם

האם מותר לסרס בעלי חיים, או בני אדם?

אדם אסור, בעלי חיים מותר
גם אדם מותר לסרס בהסכמתו, אם הוא מרגיש שאינו מצליח לשלוט ביצרו והוא פוגע בזולת
גם בעלי חיים מותר לסרס רק במקום שבני אדם מפקים תועלת מהסירוס, למשל כשריבוי החתולים פוגעים באיכות תושבי העיר
אסור לסרס, לא בני אדם ולא בעלי חיים, אפילו במקרים שהוזכרו

האם מותר להשתדך [מה שנקרא היום להתארס] בתקופת בין המצרים?

מותר למי שעדיין לא קיים מצוות פריה ורביה
מותר בלי לעשות סעודה לרגל האירוע
עד ראש חדש מותר, ואחר כך מותר רק למי שלא קיים פריה ורביה
עד ראש חדש מותר אפילו עם סעודה, ואחר כך מותר רק בלי סעודה

אילו הפטרות קוראים בבית הכנסת בשבתות שבין המצרים?

נבואות על חטאי עם ישראל ועל החורבן מתוך ירמיהו
נבואות על חטאי עם ישראל ועל החורבן מתוך ישעיהו
נבואות על חטאי עם ישראל ועל החורבן, חלקם מישעיהו וחלקם מירמיהו
את סיפורי החורבן שבסוף ספר מלכים ובסוף ספר ירמיהו