מבחן ה שבט – יא שבט (סימן נ סעיף יא – סימן נד סעיף ג)

מי שהגישו לו אגוז ותפוח, והוא רוצה להשאיר את התפוח לסוף, כי טעם התפוח חביב עליו יותר, האם יכול לברך בורא פרי העץ על האגוז?

אם עכשיו יש לו סיבה להקדים את האגוז, יכול להקדים אותו ולברך עליו
חייבים לברך על התפוח, שהוא חביב עליו יותר, אבל בדיעבד אם בירך על האגוז, אין צריך לברך שוב על התפוח
אם בירך על האגוז והתכוון בפירוש לפטור את התפוח, אין צריך לברך עליו שוב, אבל אסור לעשות כך לכתחילה, ואם לא התכוון לפטור את התפוח, צריך לברך עליו שוב
אפילו בדיעבד, אין ברכת בורא פרי העץ שעל האגוז יכולה לפטור את התפוח

אדם שהכין לעצמו כוס קפה, ובאמצע קראו לו להשלים מניין לתפילה בחצר, והוא יצא לשם עם הקפה שלו, האם צריך לברך שוב, ומה הדין אם אחרי התפילה רוצה להמשיך לשתות בבית?

הוא צריך לברך שוב על השתייה בחצר, ופעם נוספת על השתייה בבית אחר כך
הוא צריך לברך שוב על השתייה בחצר, אבל השתייה בבית נפטרת בברכה שבירך לפני שיצא
אינו צריך לברך שוב, לא על השתייה בחצר, ולא על השתייה בבית
אם תכנן מראש באמצע השתייה לצאת לחצר, אינו צריך לברך שוב, ואם זה לא היה מתוכנן, צריך לברך שוב

כמה משקים צריך לשתות, כדי להתחייב לברך ברכה אחרונה?

רביעית
כמלא לוגמיו
כזית
מחלוקת אם רביעית או כזית, ולכן לא נכון לשתות כמות שהיא יותר מכזית ופחות מרביעית

לדעת הקיצור שולחן ערוך, מי שאכל כחצי זית לחם וכחצי זית עגבניה, מה הוא מברך אחרי האכילה?

ברכת המזון
בורא נפשות
אינו מברך כלל
ספק מה יברך, ולכן יאכל עוד כחצי זית לחם ויברך ברכת המזון, או שיאכל עוד כחצי זית ממאכל שברכתו האחרונה היא בורא נפשות, ויברך בורא נפשות

עוגה שעשויה מקמח כוסמין, האם מברך אחריה ברכה מעין שלוש, או בורא נפשות?

ברכה מעין שלוש, כיון שהכוסמין הם בכלל שבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל בפסוק 'ארץ חטה...'
ברכה מעין שלוש, אף שהכוסמין אינן משבעת המינים, כיון שהם בכלל 'מחיה' ו'כלכלה'
בורא נפשות
מחלוקת, ועדיף שלא לאכול עוגות מקמח כוסמין אלא בתוך הסעודה

מי שאכל עוגה, ענבים, ויין [מתוצרת חו"ל], איך מברך ברכה אחרונה?

מברך ברכה נפרדת על העוגה [על המחיה], וברכה נפרדת על היין [על הגפן], ובברכה שעל היין הוא פוטר גם את הענבים, והוא חותם בה 'על הארץ ועל הפירות' או 'על הארץ ועל פרי הגפן'
מברך ברכה אחת, וכולל בה 'על המחיה ועל הכלכלה ועל העץ ועל פרי העץ', ובחתימה אומר 'על הארץ ועל המחיה ועל הפירות', ובכך פוטר גם את היין שהוא פרי העץ
מברך ברכה אחת, וכולל בה 'על המחיה ועל הכלכלה ועל הגפן ועל פרי הגפן', וחותם 'על הארץ ועל המחיה ועל פרי הגפן', ובכך פוטר גם את הענבים שהם פרי הגפן
מברך ברכה אחת, וכולל בה 'על המחיה ועל הכלכלה ועל הגפן ועל פרי הגפן ועל העץ ועל פרי העץ, וחותם 'על הארץ ועל המחיה ועל פרי הגפן ועל הפירות'.

מה פירוש המילה 'וחסרונן', שבברכת 'בורא נפשות רבות וחסרונן'?

שהוא ברא את הנפשות עם חסרונות, שאותם מתקנים על ידי שמברכים על האוכל
שהוא ברא את הנפשות עם חסרים, שאותם צריך למלא באוכל
שהוא ברא את הנפשות ואת כל המאכלים שהם כדי להשלים את מחסורם
שהוא ברא את הנפשות, ואת הדברים שיכולים להיות חסרים לנפש ואינם אלא לפינוק

מי שאכל פירות שונים, שחלקם משבעת המינים וחלקם לא, האם מברך גם ברכה מעין שלוש וגם בורא נפשות?

כן
לא, ברכת בורא נפשות כוללת הכל, ואין צריך לברך גם ברכה מעין שלוש
לא, ברכת מעין שלוש כוללת את כל פירות העץ, ואין צריך לברך גם בורא נפשות
עדיף לברך בורא נפשות קודם על שאר הפירות, ואחר כך ברכה מעין שלוש על הפירות משבעת המינים, ואם בירך קודם את ברכת מעין שלוש, שוב אינו מברך בורא נפשות

מה ההגדרה של עץ לעניין ברכת בורא פרי העץ?

כל שיח שהוא בגובה של שלושה טפחים לפחות הוא עץ, פחות מזה אינו נחשב כעץ
כל שיש לו גזע קשיח נחשב כעץ, וכל שיש לו גזע רך וגמיש אינו נחשב כעץ
כל שהגזע נשאר גם בקיץ וגם בחורף נחשב כעץ, ואם רק השורשים נשארים אינו נחשב עץ
כל שיש לו גזע, וממנו יוצאים ענפים, ועל הענפים צומחים פירות, הוא עץ, וכל שהפירות מחוברים ישירות לגזע אינו נחשב כעץ

מתי מברכים על פירות שהכל נהיה בדברו כשאוכלים אותם חיים ולא מבושלים?

כשמדובר בפרי שאינו טעים למאכל כשהוא חי
כשמדובר בפרי שלא מקובל באותו מקום ובאותו זמן לאכלו חי
כשמתקיימים שני התנאים שהזכרנו
כשמתקיים אחד התנאים שהזכרנו

מהי ברכתם של שיני שום שהתבשלו עם בשר, כשאוכלם בפני עצמם?

ברכתם בורא פרי האדמה, שהרי השום טעים יותר כשהוא מבושל עם בשר מאשר כשהוא חי
ברכתם בורא פרי האדמה, מאחר והדרך לאכלם מבושלים
ברכתם שהכל נהיה בדברו, מפני שאפשר לאכול שום חי
ברכתם שהכל נהיה בדברו, מפני שטעם הבשר הבלוע בהם הוא העיקר, והטעם העצמי של השום התפוגג ברובו עם הבישול

אגוזי פקאן, שגדלים מעצמם בחורשות של הפקר, מה ברכתם?

פירות שצומחים מעצמם בלי מעורבות של בני אדם, ברכתם בורא פרי האדמה
פירות שצומחים מעצמם ברכתם שהכל נהיה בדברו
מאחר ומדובר בפירות חשובים, ברכתם בורא פרי העץ, אף שהם גדלים מעצמם
אין הבדל בין מה שגדל מעצמו לבין מה שגודל בידי אדם, בלי קשר לחשיבות הדבר הצומח, ולכן ברכם בורא פרי העץ

האוכל גרעיני תפוח, או גרעיני דלעת [של דלעת שגידלו אותה לצורך אכילה, ולא לצורך הגרעינים], מה הוא מברך לדעת הקיצור שולחן ערוך?

גרעיני תפוח בורא פרי העץ, גרעיני דלעת בורא פרי האדמה
גרעיני תפוח בורא פרי האדמה, גרעיני דלעת שהכל נהיה בדברו
שניהם בורא פרי האדמה
שניהם שהכל נהיה בדברו

מה מברכים על לחם מעופש?

אם הוא עדיין ראוי לאכילה מברכים עליו שהכל, ואם אינו ראוי לאכילה אין מברכים עליו כלל
אם הוא עדיין ראוי לאכילה מברכים עליו המוציא, ואם לא, מברכים עליו שהכל
אם הוא עדיין ראוי לאכילה מברכים עליו בורא מיני מזונות, שהרי סוף סוף הוא מזין, ואם לא, אין מברכים עליו
בכל מקרה מברכים עליו שהכל

איזו ברכה מברכים על פירות העץ שהם מרוסקים לגמרי, עד כדי שאינם ניכרים, ואין עיקר גידול הפרי על דעת לאכלו מרוסק?

בורא פרי העץ
בורא פרי האדמה
שהכל נהיה בדברו
לכתחילה שהכל, ואם בירך בורא פרי העץ יצא

האם יש מקרה, שמברכים על משקה שנסחט מפרי 'בורא פרי העץ'?

כן, על שמן זית מברכים בורא פרי העץ, אם אוכלים אותו בצורה שנהנים ממנו והוא עיקר המאכל
כן, על יין שהוא חזק מדי בשביל לשתותו ללא תוספת מים, מברכים בורא פרי העץ אם שותים אותו כמו שהוא
כן, על מיץ תפוזים מברכים בורא פרי העץ, מאחר ואת רוב התפוזים מגדלים היום לצורך סחיטתם, וכן על דבש תמרים, מאחר והוא מוזכר בפירוש בתורה
לא, מברכים עליהם שהכל, חוץ מיין, שברכתו בורא פרי הגפן

באיזה מקרה מברכים על מים שבישלו בהם ירקות בורא פרי האדמה?

אם בישל ירקות כדי לאכלם, ולשתות גם את המים
רק אם בישל ירקות כדי לאכלם יחד עם המים
אם בישל ירקות כדי לשתות את המים עם טעם הירקות
אם בישל ירקות כדי לאכול את הירקות, ולא לשתות את המים

מה מברכים אם רוצים לשתות מיץ מלפפון חמוץ?

בורא פרי האדמה
שהכל נהיה בדברו
אם בירך בורא פרי האדמה על המלפפונים, גם המיץ נפטר מברכה
יש אומרים שהכל ויש אומרים שהם נפטרים בברכת המלפפונים, ולכן אין לשתות את המיץ אחרי שבירך על המלפפונים

מי שאוכל מאכל חריף, וכדי להפיג את החריפות הוא רוצה לאכול מעט לחם או עוגה [ותכנן זאת מראש], האם הוא צריך לברך עליהם או לא?

על לחם כן, על עוגה לא
על שניהם לא, ואפילו נטילת ידים אינו צריך
על שניהם לא, אבל צריך ליטול ידים אם אוכל לחם
על שניהם צריך לברך

מי שרוצה לשתות כוס יין, ואוכל לפני כן פרוסת עוגה או פרי כדי שלא לשתות אלכהול על קיבה ריקה, איך הוא מברך?

מברך על היין, ובכך פוטר גם את המאכל שאכל לפני כן, שהוא טפל ליין
מברך על העוגה או על הפרי את ברכתם הראויה, ואחר כך מברך גם על היין
מברך שהכל על העוגה ואחר כך מברך על היין
מחלוקת