מבחן כז טבת – ד שבט (סימן מו סעיף מא – סימן נ סעיף י)

חתך פרי או צנון, ונחתכה גם התולעת שהיתה בתוכו, מה דין הסכין?

צריכה הגעלה
צריך לקנח את הסכין
אם חתך פרי די בקינוח, אבל צנון הוא חריף ולכן הסכין צריכה הגעלה
אם הפרי התליע בתלוש, מספיק לקנח את הסכין, ואם הוא התליע במחובר צריך הגעלה

האם מותר לשאול את אותה השאלה כמה רבנים?

אפשר לשאול כמה רבנים, עד שתתקבל התשובה שרוצים לשמוע
אחרי שרב ענה שאסור, אסור לשאול רב נוסף בשום אופן
אפשר להגיד לרב שכבר רב אחר ענה שהדבר אסור, ואז מותר לשאול גם אותו מה הוא אומר
בשאלה שנוגעת לאיסור דאורייתא אסור, בשאלה שנוגעת לאיסור דרבנן מותר

תבשיל שמעורב בו יין, האם יש בו איסור של 'יין של גוים'.

רק אם היין בטל בשישים חלקים של התבשיל, אין התבשיל נאסר במגע של גוי
התבשיל שמעורב בו יין כשר, אינו נאסר במגע הגוי, אבל אם שמו בתבשיל יין שנגע בו הגוי נאסר התבשיל
לא גזרו על יין של גוי אלא כל עוד שהוא בעינו וראוי לשתייה וגורם קירוב לבבות, אבל מותר לכתחילה לקחת יין שנאסר במגע הגוי ולערבבו בתבשילים
אסור לכתחילה לערבב יין שנגע בו גוי בתבשיל, אבל בדיעבד התבשיל מותר באכילה

כוסות [מזכוכית, עץ, או כסף] שגוי רגיל לשתות בהם יין, איך מכשירים אותם לשימוש של יהודים?

שוטפים אותם היטב שלוש פעמים
זכוכית אפשר לשטוף, כוסות כסף צריכים הגעלה, כוסות עץ לא מועיל להם הגעלה
זכוכית אפשר לשטוף, כסף או עץ צריך הגעלה
כסף או עץ צריכים הגעלה, לכוסות זכוכית אין תקנה

מהו 'הכשר על ידי עירוי' שנאמר בהקשר לכלים שרגילים לשמור בהם יין לטווח ארוך?

שופכים מים רותחים מהקומקום על הכלים, ואין צריך להכניס אותם לתוך מים רותחים
ממלאים את הכלים במים רותחים, ואחרי שהם התקררו שופכים אותם, וממלאים אותם במים רותחים חדשים, ואחרי שגם מים אלו התקררו ממלאים אותם בפעם השלישית במים רותחים
ממלאים את הכלים במים קרים, ומחליפים את המים פעמיים תוך עשרים וארבע שעות
ממלאים את הכלים במים, ומחליפים את המים פעמיים, וכל פעם המים צריכים להיות בתוך הכלי לכל הפחות עשרים וארבע שעות

מי שאוכל שיעור קביעות סעודה מפת הבאה בכיסנין, האם צריך לברך המוציא וברכת המזון?

צריך לברך המוציא, אבל לא ברכת המזון, שברכת על המחיה כוללת בתוכה את שלושת הברכות של ברכת המזון
מאחר ויש לנו ספק מה הוא פת הבאה בכיסנין, הלכה זו מצויה רק כשאכל דבר שהוא פת הבאה בכיסנין לכל הדעות
כשאוכל פת הבאה בכיסנין שהוא ספק, מברך ברכת המזון שהוא דאורייתא, אבל לא המוציא, ואם אכל ודאי פת הבאה בכיסנין, מברך גם המוציא
כן, כל מי שאוכל שיעור קביעות סעודה מכל סוג של פת הבאה בכיסנין, מברך המוציא וברכת המזון

במקרים שבהם צריך לברך המוציא וברכת המזון, מה הדין במי שהתחיל לאכול ולא תכנן לאכול כמות של קביעות סעודה, ותוך כדי האכילה התחרט, והוא רוצה לאכול כמות גדולה כדי שיעור קביעות סעודה?

מברך על המחיה על מה שאכל בינתיים, ונוטל ידים ומברך המוציא על המשך הסעודה, ובסוף מברך ברכת המזון
עושים מה שכתוב בתשובה הקודמת רק אם הכמות שרוצה לאכול מעכשיו והלאה יש בו כמות של קביעות סעודה, אבל אם רק שתי האכילות ביחד יש בהם שיעור קביעות סעודה, ממשיך לאכול על סמך ברכת בורא מיני מזונות שבירך בהתחלה, ורק בסוף מברך ברכת המזון
עושים מה שכתוב בתשובה הקודמת אם רק שתי האכילות ביחד יש בהם שיעור קביעות סעודה, אבל אם יש שיעור קביעות סעודה במה שעתיד לאכול מעכשיו, נוטל ידים ומברך המוציא, אבל אינו צריך לברך על המחיה על מה שכבר אכל
מאחר וכבר בירך בורא מיני מזונות, הברכה פוטרת בדיעבד גם כמות של קביעות סעודה, ולכן רק צריך ליטול ידים אם יש כמות של קביעות סעודה במה שעתיד לאכול, ובסוף צריך לברך ברכת המזון, אבל אין צריך לברך ברכת המוציא

מה ברכת ה"בייגל" (כעך), שדרך הכנתו היא שאחרי שמעצבים את הצורה, מכניסים אותו לכמה דקות למים רותחים, ואחר כך אופים אותו בתנור היטב?

המוציא
בורא מיני מזונות
בורא מיני מזונות, אלא אם כן קובע עליו סעודה, שאז ברכתו המוציא
יש ספק מה מברכים עליו, ולכן אין לאוכלו אלא במסגרת סעודת פת

מי ששרה חתיכות לחם בתוך צלחת מרק, האם מברך עליהם המוציא או בורא מיני מזונות

תלוי אם יש בהם כזית או אין בהם כזית
תלוי אם יש להם תואר לחם או אין להם תואר לחם
שתי התשובות נכונות
שתי התשובות נכונות, ובנוסף תלוי גם אם אוכל מהם כשיעור קביעות סעודה או לא

באיזה מקרה כתב הקיצור שולחן ערוך, שהדרך הטובה ביותר היא לברך שהכל על הרוטב ואחר כך בורא מיני מזונות על המאכל שבתוך הרוטב?

במקרה שבישל מרק גריסים
במקרה שבישל פסטה, ורוצה לאכול גם את המים שבהם הפסטה התבשלה
במקרה שבישל מעט גריסים בתוך מים, כדי לשתות מים שיש בהם טעם גריסים, ובסוף רוצה לאכול גם את הגריסים
אין דבר כזה. גם במקרה שבהם צריך לברך את שתי הברכות, צריך להקדים לברך בורא מיני מזונות לפני שמברך שהכל

עוגה שמכינים מביצים מוקצפות עם סוכר, אגוזים או שקדים, ומספר כפות קמח שמטרתן לתת יציבות לעוגה כדי שלא תתפורר, מה ברכתה?

מאחר והעוגה מכילה קמח, מברכים עליה בורא מיני מזונות
אם יש יותר קמח מאגוזים מברך בורא מיני מזונות, ואם יש יותר אגוזים מברך בורא פרי העץ
אם יש יותר קמח מאגוזים מברך בורא מיני מזונות, ואם יש יותר אגוזים מברך שהכל נהיה בדברו
מאחר והביצים והסוכר הם המרכיב העיקרי של העוגה, מברך עליה שהכל נהיה בדברו

איזו ברכה ראשונה ואיזו ברכה אחרונה מברכים על יין מבושל?

בורא פרי הגפן, ועל הגפן ועל פרי הגפן
בורא פרי הגפן, ובורא נפשות
שהכל נהיה בדברו ועל הגפן ועל פרי הגפן
אם הוא מבושל באמת, מברכים עליו שהכל נהיה בדברו ובורא נפשות, אבל אם הוא רק מפוסטר, אין דינו כמבושל לעניין ברכה, ומברכים עליו בורא פרי הגפן ועל הגפן ועל פרי הגפן

אדם שאוכל ארוחה ללא לחם, והוא מתכנן לשתות בה יין ושתיה קלה, על איזה מהם הוא מברך ראשון?

ברכת בורא פרי הגפן קודמת לברכת שהכל נהיה בדברו
יש ספק אם יכול לברך על המשקים אחרי שבירך על היין, ולכן יש לברך קודם על השתייה הקלה ואחר כך על היין
מברך רק על היין ופוטר בכך את שאר השתייה
מברך רק שהכל על השתייה הקלה, ופוטר בכך גם את היין

נוהגים לומר לפני ברכת היין 'סברי', אבל בדרך כלל אין זו חובה. מתי צריך לומר 'סברי'?

כל פעם שמברכים על היין בציבור של עשרה אנשים מישראל
לפני ברכת היין של קידוש והבדלה, אפילו בחוג המשפחה
כשמגישים יין באמצע הסעודה, ואחד מברך את ברכת היין עבור כולם
כשמברכים את ברכת היין עבור אחרים שיש חשש שלא יקשיבו לברכה

באיזה מקרה לא מברכים הטוב והמטיב?

כאשר היין השני אינו בהכרח טוב יותר מהיין הראשון
כאשר היין השני אמנם יותר טוב מהראשון, אבל כבר עמד על השולחן בשעת בורא פרי הגפן
כאשר היין השני גרוע יותר מהראשון, אפילו אם הוא בריא יותר
רק כאשר ידוע שהיין השני גרוע יותר מהראשון, וגם לא יותר בריא

באיזה מקרה לא מברכים הטוב והמטיב?

כאשר אדם שותה יין רק עם אשתו או בניו
כאשר היין שייך לבעל הבית בלבד, והאורחים לא שילמו לו עליו
כאשר בעל הבית אינו מניח את הבקבוק על השולחן לשירות עצמי, אלא מחלק יין כפי ראות עיניו לתוך כוסות האורחים
כאשר כבר בירכו הטוב והמטיב, ועכשיו מביאים להם סוג שלישי של יין

מתי צריך לחזור ולברך ברכה על האוכל, אף שכבר בירך עליו

אם החזיקו בשעת הברכה ביד שמאל במקום ביד ימין
אם לא החזיקו בשעת הברכה בידו בכלל, אלא היה מונח לפניו על השולחן
אם בירך על המאכל כשהוא לא היה עדיין לפניו, ובני הבית היו בדרך להביא לו
בדיעבד רק אם בירך על מאכל שלא היה ברור לו אם יביאו לו בכלל, צריך לחזור ולברך

האם עדיף לברך על פרי שלם, או לחתוך אותו לחתיכות לפני הברכה?

עדיף לברך על שלם
עדיף לברך על שלם אלא אם כן יש לחשוש שהוא מתולע
עדיף לברך על שלם אלא אם כן אין לו פרי נוסף ויש לחשוש שפרי זה מתולע
עדיף לחתוך קודם, כדי שלא להפסיק בין הברכה לאכילה בחיתוך הפרי

האם צריך לברך כשטועמים את התבשיל?

אין צריך לברך
אם הוא פולט אין צריך לברך, ואם הוא בולע יש ספק אם לברך
אם הוא בולע צריך לברך, ואם הוא פולט יש ספק אם לברך
אם הוא בולע צריך לברך, ואם הוא פולט אין צריך לברך

מה הדין במי שהכניס משקיה לתוך פיו, ונזכר שלא בירך?

יפלוט את המשקה, ויברך, ואחר כך ישתה עוד
יבלע את המשקה, ואחר כך יברך ברכה ראשונה
יבלע את המשקה, ואחר כך יברך ברכה ראשונה ואחרונה ברצף
כל התשובות נכונות, כל אחת מהם במקרה אחר