מבחן יג טבת – יט טבת (סימן מ סעיף יד – סימן מד סעיף יג)

1. העושה צרכיו לפני הסעודה, כיצד נכון לנהוג לכתחילה עם ברכת על נטילת ידים לסעודה וברכת אשר יצר?

יטול ידיו ויברך אשר יצר, ואחר כך יטול ידיו שוב ויברך על נטילת ידים
יטול ידיו פעם אחת ויברך על נטילת ידים ואחר כך אשר יצר
יטול ידיו פעם אחת ויברך אשר יצר ואחר כך על נטילת ידים
ישטוף את ידיו סתם, ויברך אשר יצר, ואחר כך יטול ידיו כדין, ויברך על נטילת ידים

מהו אוכל 'שטיבולו במשקה', ומה דין האוכלו?

אוכל שנרטב בעבר, אפילו אם הוא כרגע יבש, מאחר והוא מוכשר לקבל טומאה, האוכלו צריך נטילת ידים
אוכל שמתובל ביין, שמן, או מיצי פירות כגון מיץ לימון, אסור לאוכלו בלי נטילת ידים
אוכל שנשטף במים והוא עדיין לח, או שמתובל בשמן זית, חלב, מיץ ענבים או יין, אסור לאוכלו בלי נטילת ידים
התשובה השלישית נכונה, בתנאי שהרטיבות נמצאת על ההחלק של המאכל שבו הוא נוגע בשעת האכילה

האם מי שאוכל דבר 'שטיבולו במשקה' חייב בנטילת ידים גם כאשר הוא אוכל בסכין ומזלג?

כן
לא
רק אם מקובל בדרך כלל לאכול את המאכל הזה בלי סכין ומזלג
אם הוא מיומן בשימוש בכף ומזלג בצורה שתוכל להבטיח שהוא לא יגע בידיו במאכל, אין צריך נטילת ידים

מתי חותכים ביום חול את הלחם שמברכים עליו ברכת המוציא?

חותכים אותו חלקית לפני ברכת המוציא, ומסיימים את החיתוך אחרי הברכה
מסמנים עם הסכין היכן רוצים לחתוך לפני ברכת המוציא, וחותכים אחרי הברכה
בככר שלם רק מסמנים, אבל אם בכל מקרה הככר אינו שלם חותכים חלקית לפני הברכה
בככר שלם חותכים חלקית לפני הברכה, ומסיימים את החיתוך לאחר הברכה, ובככר שאינו שלם יותר נכון לפרוס מראש את הפרוסה לגמרי, שלא יצטרך להפסיק בין הברכה לאכילה

מה גודל הפרוסה שיש לפרוס להמוציא?

פרוסה ממוצעת בגודלה, שלא ייראה צר עין, ולא רעבתן
כשאוכל עם אנשים נוספים חותכים פרוסה ממוצעת, אבל כשאוכל לבד יכול לחתוך איזה גודל שרוצה
כשאוכל עם אנשים אחרים ומוציא אותם בברכת המוציא, יכול לפרוס פרוסה גדולה שתספיק לכולם, וכשאוכל לבד צריך להקפיד לחתוך פרוסה ממוצעת
כשאוכל עם אחרים צריך להקפיד שלא לפרוס פרוסה קטנה מדי, שלא ייראה צר עין, וכשאוכל לבד צריך להקפיד שלא לפרוס פרוסה גדולה מדי, שלא ייראה כרעבתן

מי שרוצה לאכול פת כוסמין, ולפניו מונח פת כוסמין שלם, ופרוסה של פת חיטים, על איזה מהם מברך ברכת המוציא?

מברך על פת כוסמין, כי מעלת השלם קודם למעלות אחרות
מברך על פת כוסמין, כי זה מה שהוא רוצה לאכול עכשיו
מברך על פת חיטים, מאחר והחיטה חשובה יותר מהכוסמין
אם פת הכוסמין נקייה יותר או גדולה יותר מפת החיטים מברך עליה, ואם היא באותו גודל ואיכות, מברך על פת החיטים

מי שיש לפניו פת גוים ופת ישראל, ורוצה לאכול משניהם, על איזה מהם מברך?

פת גוים אסורה באכילה, ואם מברך עליה היא מצוה הבאה בעבירה
מצוה לכתחילה לברך על פת ישראל
אם פת הגוים נקייה יותר מפת הישראל, מברך על פת הגוים.
אם פת ישראל נקייה כמו פת הגוים, מברך על פת ישראל, ואם לא, מברך על מה שהוא רוצה

בכמה לגימות נכון לשתות כוס יין?

תלוי בגודל הכוס
בשתי לגימות, בלי קשר לגודל הכוס
בשתים או בשלוש לגימות
אשה – תלוי בגודל הכוס, איש בשתי לגימות

שלושה אנשים שאוכלים יחד פיצוחים מצלחת מרכזית, ואחד מהם קיבל שיחת טלפון, האם מן הראוי שהאחרים ימתינו לו שיסיים את השיחה, לפני שהם ממשיכים לאכול?

אם השיחה צפוייה להיות ארוכה, אינם צריכים להמתין, ואם מדובר בשיחה קצרה, נכון שימתינו
אם מדובר בשיחה ארוכה אינם חייבים להמתין לו, אבל מידת דרך ארץ היא להמתין בכל זאת
גם אם מדובר בשיחה קצרה, יכולים להמשיך לאכול, ואינם צריכים להתחשב בו בכלל
אם מדובר בשיחה סודית, שהוא חייב להתרחק בשביל לדבר, נכון שימתינו לו אם מדובר בשיחה קצרה, ואם היה יכול לדבר בנוכחותם, והוא בחר להתרחק, אין עניין להמתין לו

האם מותר להשתמש עם חתיכת לחם בתור כף כדי לאכול בו תבשיל?

בלחם אסור להשתמש לשום דבר, מלבד לאוכלו
אפשר לעשות בלחם כל שימוש העולה על דעת האדם
מותר להשתמש בלחם בתנאי שאינו נמאס לאכילה בגלל השימוש, ולכן שימוש זה אסור
זה לא נקרא שהלחם נמאס, שהרי הוא בעצמו יכול עדיין לאכלו, ובאמת צריך לאוכלו בסוף השימוש, ואז מותר

האם מותר לאשה בביתה לשתות יין?

רק בנוכחות בעלה
רק בנוכחות בעלה, אלא אם כן היא רגילה תמיד לשתות יין, שאז יכולה לשתות מעט גם שלא בנוכחות בעלה
בנוכחות בעלה יכולה לשתות הרבה, ושלא בנוכחותו יכולה לשתות מעט
על הבעל ללמד את אשתו שלא נאה לאשה לשתות יין, ולא תשתה אפילו בנוכחותו אלא מעט

האם מותר להתחיל סעודת לחם במקום אחד, ולסיימה במקום אחר?

אם תכנן זאת מהתחלה, לפני ברכת המוציא, מותר, ואם לא אסור
בחדר אחר מותר, בבית אחר אסור אלא אם כן תכנן זאת מראש
אם הוא אוכל לבד, אסור, ואם יש אנשים שאכלו אתו, מותר
אם לוקח איתו לחם, או שהוא בטוח שיהיה לו לחם במקום השני, מותר, ואם לא אסור

מי שנרדם או יצא לשירותים באמצע הסעודה, האם צריך שוב ליטול ידים ולברך המוציא או לא?

מי שנרדם זה נחשב להסיח הדעת, וצריך שוב ליטול ידים ולברך המוציא, אבל מי שיצא לשירותים לא
מי שנרדם צריך נטילת ידים והמוציא, ומי שיצא לשירותים צריך נטילת ידים אבל לא המוציא
שניהם צריכים נטילת ידים בלי ברכת על נטילת ידים, אבל לא המוציא
שניהם צריכים נטילת ידים, מי שנרדם בלי ברכה ומי שיצא לשירותים עם ברכה, וברכת המוציא שניהם לא צריכים

מה הם המאכלים שאין צריך לברך עליהם ברכה ראשונה באמצע הסעודה, בגלל שברכת המוציא פוטרת אותם?

דברים שמובאים כדי לשבוע, כדי להגביר את התיאבון, כדי לעזור לעיכול המזון, או כדי לאכלם יחד עם הלחם
דברים שבתשובה הראשונה, ובתנאי שהיו בתכנון שיתכן שירצה לאוכלם במסגרת הסעודה, אבל לא אם קיבל באמצע הסעודה אוכל משכנים
דברים שמובאים כדי לשבוע, לאכלם יחד עם הלחם, או להגביר את התיאבון, אבל דברים שרק עוזרים לעיכול צריך לברך עליהם
דברים שבתשובה הקודמת, בתנאי שהיו בתכנון, אבל לא אם קיבל אותם רק באמצע הסעודה

באיזה מקרה לכל הדעות אין צריך לברך על פירות שאוכלים במהלך הסעודה?

רק במקרה שאוכל את הפירות אך ורק ביחד עם הלחם
במקרה שבתשובה הקודמת, וגם במקרה שהפירות הם עיקר המאכל בסעודה, והתחיל לאכול את הפירות עם לחם
במקרים שבתשובות הקודמות, וגם במקרה שהפירות באים כתוספת מבושלת למנה העיקרית, ומתחילים ומסיימים לאכול את הפירות עם לחם
במקרים שבתשובות הקודמות, וגם במקרה שאוכל סתם פירות בסעודה, ובתנאי שאוכל אותם בתחילה ובסוף עם לחם

מה הדין באוכל עוגות בסעודה?

אם אוכל אותם כדי לשבוע, מברך עליהם, ואם הם באים לקינוח בלבד, ספק אם צריך לברך עליהם, ועדיף לכוון בברכת המוציא לפטרם
אם אוכל אותם לקינוח, מברך עליהם, ואם אוכלם כדי לשבוע, הם נפטרים בברכת הלחם
אם אוכל אותם כדי לשבוע, הם נפטרים בברכת הלחם, ולכתחילה עדיף לכוון לפוטרם בפירוש כשמברך על הלחם, ואם אוכל אותם לקינוח צריך לברך עליהם
אם אוכל אותם כדי לשבוע, הם נפטרים בברכת הלחם, ואם אוכל אותם לקינוח, ראוי לכוון בפירוש לפטור אותם בברכת הלחם

איזה דין אינו מוזכר בקשר למים אחרונים?

ליטול מכלי
ליטול את שתי הפרקים הראשונים של אצבעותיו
ליטול לתוך כלי
לנגב את הידים

המנהג להסיר את הסכינים מהשולחן בשעת ברכת המזון...

הוא מנהג בטעות, ואין לו מקום אלא בזמן שבית המקדש קיים
הוא מנהג יפה, שהוא מוסיף יראת שמים, ויש להקפיד על כך, ובפרט בשבת ויום טוב
הוא מנהג רק בשבת וביום טוב, אבל לא ביום חול
הוא מנהג רק בימות חול, אבל לא בשבת וביום טוב

מי שעזב את מקום אכילתו בלי ברכת המזון, באיזה מקרה יכול לכתחילה לברך במקום שנזכר, ואינו צריך לחזור למקום אכילתו כדי לברך

אם עד שיחזור למקומו יעבור שיעור עיכול
אם במקום שהוא נזכר יש לחם, שאז יכול לאכול שם מעט לחם ולברך שם
אם עזב את מקומו בטעות, שלא ידע שחייבים לברך במקום שאוכלים
שתי התשובות הראשונות נכונות

מי ששכח בשבת לומר 'רצה' בברכת המזון, וכבר אמר 'ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם' של הברכה הרביעית, מה דינו?

מסיים 'אשר נתן שבתות למנוחה לעמו ישראל לאות ולברית, ברוך אתה ה' מקדש השבת'
חוזר לתחילת ברכת המזון
בשתי הסעודות הראשונות חוזר לתחילת ברכת המזון, בסעודה שלישית ממשיך בברכה רביעית
בשתי הסעודות הראשונות חוזר לתחילת ברכת המזון, בסעודה שלישית ממשיך אשר נתן שבתות...