מבחן ו טבת – יב טבת (סימן לו סעיף יא – סימן מ סעיף יג, סימן קכא סעיפים א-ה – הלכות תענית)

באיזה כלי מותר להניח בשר שלא נמלח עדיין?

בכלי שאין בו חורים, אף שהדם אינו יכול לזוב
בכלי שמניחים בו לעיתים מלח
בכלי שמניחים בו לעיתים פירות או ירקות
בכל אלו אסור להניחו

איך מכשירים כבד לאכילה?

כמו בשר רגיל, השרייה, מליחה, והדחה
צריך לפני ההשרייה לחתוך בו כמה חתכים, כדי שכל הדם יצא ממנו
אי אפשר להכשירו לבישול על ידי מליחה, אלא צריך דוקא לצלותו, ואחר כך להדיחו היטב, ואסור לבשל כבד
צריך דוקא לצלותו, אבל אחרי הצלייה וההדחה ניתן לבשלו

בשר ששהה שלושה ימים אחרי השחיטה ועדיין לא נמלח, מה דינו?

קשה יותר להוציא את הדם, ולכן צריך להשרותו במים שלוש שעות לפני המליחה, ואין די בחצי שעה
צריך למלחו ולהדיחו שלוש פעמים
אין דרך להוציא את הדם על ידי מליחה, וצריך דוקא לצלותו, ואחר כך ניתן לבשלו
אין דרך להוציא את הדם על ידי מליחה, וגם הצלייה אינה מוציאה את כל הדם, ומותר לאכלו רק צלוי אבל אסור לבשלו גם לאחר הצלייה

היכן מטבילים כלים חדשים שהיו בבעלות של גוי?

רק במקוה כלים שעומד תחת פיקוח רבני
כל מקום שנשים בעקרון יכולות לטבול בו, כגון מעיינות, ים, או מקוה [כלים/נשים]
גם בנהרות שאין לנשים לטבול בהם, ניתן להקל לעניין טבילת כלים
כלי מתכות מטבילים רק במקום שנשים יכולות לטבול שם, אבל כלי זכוכית אפשר להטביל גם בנהרות

אדם הקונה מגוי כלי משומש, מתי מטבילו?

אין צריך להטביל אלא כלים חדשים
מטבילו מיד אחרי הקנייה, ואחר כך מגעילו
צריך להגעיל קודם, ורק אחר כך מטבילים
צריך להטביל ולהגעיל, והסדר לא חשוב

אלו כלים צריכים טבילה?

כלי מתכת או זכוכית, שמשמשים לצורך אכילה בסעודה
כלי מתכת או זכוכית, שבאים במגע עם מאכלים בשלב כלשהו של ההכנה לאכילה
כלי מתכת או זכוכית, שבאים במגע עם מאכלים, בשלב שהם ראויים כבר לאכילה
כל מתכת שבאים במגע עם מאכלים בשלב כלשהו של ההכנה לאכילה, וכלי זכוכית המשמשים לאכילה בסעודה

כיצד מטבילים כלים?

צריכים בתוך המים לעזוב את הכלי לרגע, כדי שהמים יוכלו להקיף את כל הכלי בבת אחת
אין צריך לעזוב את הכלי, אבל צריך להיזהר שלא להפעיל לחץ חזק במקום האחיזה
צריך להרטיב את היד במי מקוה, ואז גם אם מחזיק את הכלי בלחץ – הטבילה כשרה
צריך גם להרטיב את היד במי מקוה, וגם להיזהר שלא להפעיל לחץ חזק במקום האחיזה

האם מותר לאכול לחם של גוים כאשר אין בו חשש של כשרות?

יש מנהגים שונים בקשר ללחם של בעל הבית, אבל לחם של מאפייה מותר לכל הדעות
יש מנהגים שונים בקשר ללחם של מאפייה, אבל לחם של בעל הבית אסור תמיד לכל הדעות
יש מקומות שנוהגים בנסיבות מסויימות להקל גם בלחם של בעל הבית, ובלחם של מאפייה יש יותר מקום להקל
כל חילוקי המנהגים נאמרו רק במקרה שהיהודי זרק לכל הפחות חתיכת עץ אחת לתוך התנור, אבל לחם שהיהודי לא היה שותף כלל באפייתו אסור בכל מקרה

מתי מותר לאכול בישולים של גוים שאין בהם חשש של תערובת מאכלות אסורות?

כאשר מדובר במאכל שאפשר לאכלו גם חי
כאשר מדובר במאכל שאינו חשוב ואינו עולה על שולחן מלכים
כאשר היהודי הדליק את האש מתחת לתבשיל, או הניח את התבשיל על האש
כל התשובות נכונות

חולה שאין בו סכנה, שזקוק לאוכל חם בשבת, וגוי בישל עבורו, מה דין המאכל?

אסור באכילה, שלא התירו לחולה שאין בו סכנה אלא לעשות מלאכה על ידי גוי, אבל לא לאכול מאכלות אסורות
מותר באכילה רק לחולה
מותר באכילה רק לחולה, וגם לחולה עצמו רק בשבת, ולא במוצאי שבת ברגע שאפשר לבשל לו שוב על ידי יהודי
מותר באכילה רק לחולה ורק בשבת, ואחרי שבת צריך להגעיל אפילו את הכלים שהמאכל בושל בהם

מה דין חלב של גוי, גבינה של גוי, וחמאה של גוי?

חלב מותר אם היה השגחה על כל תהליך החליבה, גבינה אסור גם עם השגחה, חמאה תלויה במנהג המקום
חלב וגבינה מותרים אם היה השגחה על כל התהליך, חמאה מותרת
חלב מותר אם היה השגחה על כל תהליך החליבה, גבינה וחמאה תלוים במנהג המקום
חלב מותר אם היה השגחה על כל תהליך החליבה, גבינה תלויה במנהג המקום, חמאה מותרת

מי שאכל פירות לפני הסעודה, ואינו אוכל פירות בתוך הסעודה, האם צריך לברך ברכה אחרונה?

לא, הם נפטרים בברכת המזון
יש לברך לכתחילה ברכה אחרונה לפני הסעודה, ואם לא בירך, הם נפטרים בדיעבד בברכת המזון
בדיעבד הם נפטרים בברכת המזון, אבל לכתחילה אם נזכר לפני ברכת המזון יש לברך עליהם ברכה אחרונה בנפרד
אפילו אם כבר בירך ברכת המזון, צריך לברך עליהם ברכה אחרונה בנפרד

מה העיקר בתענית ציבור?

להצטער בצער הגלות של עם ישראל
להצטער על גלות השכינה
לחזור בתשובה
לקיים את דברי הנביאים שתיקנו את הצומות

מי היה גדליה בן אחיקם?

הרוצח של יכניה מלך יהודה
השליט ששלט ביהודה אחרי חורבן בית המקדש מטעם נבוכדנאצר
שר בממלכת יהודה שרצה להשלים עם הבבליים, והם בגדו בו והרגו אותו
שם נוסף לירמיהו הנביא, שנהרג קצת אחרי חורבן בית המקדש

מי שרוצה לשתות יין לפני הסעודה, בדרך שלא יסתבך עם ספק האם לברך ברכה אחרונה או לא, כיצד יעשה?

ישתה כוס יין נוסף אחרי ברכת המזון, ויברך עליו ברכה אחרונה, ויפטור את היין שלפני הסעודה
ישתה כוס יין נוסף בתוך הסעודה, ואז ברכת המזון יפטור את היין שלפני הסעודה
בכל מקרה ברכת המזון פוטר את היין שלפני הסעודה
אין פתרון שפותר את הבעיה לכל הדעות

כלי שיש לו פייה שדרכה המים נשפכים, והפייה גבוהה יותר משפת הכלי, האם הוא כשר לנטילת ידים?

כשר
כשר, בתנאי שנוטל דרך הפייה ולא דרך שפת הכלי
כשר, בתנאי שנוטל דרך שפת הכלי ולא דרך הפייה
פסול

את איזה חלק של היד צריך להרטיב בנטילת ידים?

כל היד עד מפרק כף היד, שלא יהיה שום מקום בלי מים
רוב השטח שעד מפרק כף היד
מצוה מן המובחר עד מפרק כף היד, אבל מעיקר הדין די ליטול רק את האצבעות
העיקר שהאצבעות יירטבו מכל הכיוונים

באיזה מקרה צריך לנגב את הידים וליטול שוב?

אם נגע עם היד הלא נטולה ביד הנטולה הרטובה
אם אדם אחר נגע בידו הנטולה הרטובה
שתי התשובות נכונות
שתי התשובות שגויות

מי שנגע בידיו הלא נטולות במים שבכלי, האם נפסלו לנטילת ידים?

לכתחילה לא יגע, ובדיעבד לא נפסלו
אם נגע באצבע קטנה לא נפסלו, ואם בכל היד נפסלו
לא נפסלו אלא אם כן נגע במים לצורך ניקוי הידים
אפילו אם נגע באצבע קטנה נפסלו

מי שיש לו פצע ביד, והוא חבוש בפלסטר, כיצד יעשה?

מאחר והוא לצורך רפואה אינו חוצץ
אם יכול להוריד בקלות, יוריד, ואם אם אפשר להוריד בלי צער, אין צריך להוריד ואינו חוצץ
פלסטר חוצץ, ואם אינו יכול להורידו צריך לעטוף את ידיו בכפפות ולאכול
אם יש רופא בתוך מרחק של עד מיל אחד, צריך ללכת אליו שיוריד את הפלסטר ואחר כך יחבוש שוב, ואם אין רופא נגיש במרחק זה, אוכל בלי נטילת ידים