המבחן השבועי

מבחן ז כסלו - יג כסלו (סימן כג סעיף טז - סימן כו סעיף כא)

20 שאלות · בוחרים תשובה אחת בכל שאלה, ובסוף שולחים.

הפרטים שלכם

השם שלך

מייל

טלפון

א. האם אפשר להעלות לתורה עיוור? כן, כי הוא יכול לקרוא יחד עם הקורא את מה שהוא שומע כן, כי בזמננו בעל הקורא הוא זה שקורא בתורה, ורק למצוה מן המובחר העולה קורא יחד איתו רק אם הוא תלמיד חכם, שיודע את הפסוקים בעל פה בלי להזדקק לעזרת הקורא לא, כי אסור להגיד פסוקים בעל פה

ב. כמה פסוקים צריך לקרוא לכל הפחות בקריאת התורה של שני וחמישי ושבת במנחה? בסך הכל עשרה פסוקים, לא משנה כמה לכל עולה בסך הכל תשעה פסוקים, שלושה לכל עולה בסך הכל עשרה פסוקים, שמתוכם לכל הפחות שלושה לכל עולה כל התשובות שגויות

ג. אם בטעות קראו ללוי רק שני פסוקים, והישראל שעלה אחריו כבר התחיל לברך, מה עושים? הישראל מוסיף את הפסוק שהלוי לא קרא, וקורא ארבעה פסוקים הישראל קורא את מספר הפסוקים החסרים, כדי שבסך הכל יקראו עשרה פסוקים, ולכן מספר הפסוקים שהוא קורא תלוי בכמה פסוקים הכהן קרא הישראל קורא שלושה פסוקים מהמקום שהלוי הפסיק, ומעלים אחריו עוד ישראל הישראל חוזר על פסוקי הלוי ומוסיף לכל הפחות פסוק אחד, ולאחריו מעלים עוד ישראל

ד. מתי אומרים חצי קדיש לאחר קריאת התורה? תמיד כשקוראים בתורה רק כשקוראים בתורה בשחרית, אבל לא כשקוראים במנחה רק בימים שאין מתפללים מוסף, כי בימים שמתפללים מוסף סומכים על הקדיש שלפני מוסף רק בימים שמעלים שלושה קרואים, אבל לא בראש חודש וחול המועד, ובוודאי לא בשבתות וימים טובים

ה. כשמתקיים מניין מאולתר של מאחרי קום בשבת בבוקר בחצר של בית, ואין להם ספר תורה, מה עושים? שולחים שלושה אנשים להביא להם ספר תורה מבית הכנסת הסמוך, אחרי שסיימו שם לקרוא בתורה צריכים קודם ללכת לשמוע קריאת התורה בבית הכנסת, ואחר כך יכולים להתפלל את כל התפילה לפי הסדר, ואם לא עשו זאת, אסור להם לעשות מניין כשמגיעים לקריאת התורה, הולכים כל משתתפי המניין לבית הכנסת כדי לקרוא שם בתורה, ואז יכולים לחזור לחצר ולסיים את התפילה, או שישמעו קריאת התורה בבית הכנסת לפני התפילה שלהם אסור לעשות מניין בשבת בבוקר במקום שאין ספר תורה

ו. מה מוגדר כטעות גמורה, שבגללה מוציאים ספר תורה אחר באמצע קריאת התורה? טעות שמשנה את צורת הקריאה של המילה טעות שמשנה את המשמעות של המילה, אפילו אם צורת הקריאה אינה משתנה כל אות שחסרה או יתירה מהוות סיבה להחליף ספר תורה, מאחר והספר תורה פסול שתי התשובות הראשונות נכונות

ז. אם נמצא בשעת קריאת התורה שבמילה 'לבהמתך' הרגל השמאלית של האות תי"ו דבוקה לרגל של הכ"ף הסופית, מה עושים? מאחר וכל האותיות קיימות, אין צריך להוציא ספר תורה אחר, אבל לא יוציאו אותו שוב כדי לקרוא בו עד שיתוקן ביום חול אפשר לגרד את הדיו שמחבר ביניהם, ולהמשיך לקרוא, בשבת צריך להוציא ספר תורה אחר גם ביום חול הספר תורה פסול, עד שימחקו את כל הכ"ף הסופית, ויכתבוה מחדש, ולכן צריך להוציא ספר תורה אחר ביום חול, מאחר ואפשר לתקן אסור להמשיך לקרוא בו, ואם אין אפשרות לתקנו עכשיו צריך להוציא ספר תורה אחר, אבל בשבת שאי אפשר לתקן יש להקל לסיים את קריאת התורה בספר תורה זה

ח. אם נמצא שי"ן שאחד הראשים אינו מחובר לגוף האות, אבל רואים זאת רק מקרוב ממש, האם הספר תורה פסול? מראים את האות לילד שאינו חכם ולא טיפש, ואם הוא קורא אותו כשי"ן הספר תורה כשר גם אם ילד קוראו כשי"ן הספר תורה פסול מאחר ובראייה שטחית אין הניתוק נראה לעין, הספר תורה כשר, ולא צריך להראות לילד הספר תורה פסול, ואסור לקרוא בו לכתחילה, אבל אם ילד קורא אותו כשי"ן, אין צריך להוציא ספר תורה אחר באמצע הקריאה

ט. אם בשבת נמצאה טעות גמורה בספר תורה, בין קריאת הרביעי לקריאת החמישי, ומוציאים ספר תורה אחר, מה צריך לקרוא בספר התורה השני? קוראים בספר התורה השני מקריאת החמישי והלאה, כרגיל כל מה שנקרא בספר התורה הראשון אינו נחשב, וצריך להתחיל את הקריאה מהתחלה אם אפשר, מפצלים את מה שנשאר מהפרשה לשבעה עולים, ואם אי אפשר, מתחילים שוב מתחילת הפרשה אם אפשר, מפצלים את מה שנשאר מהפרשה לשבעה עולים, ואם אי אפשר, ממשיכים לקרוא מקריאת החמישי כרגיל

י. אם נמצא טעות בספר תורה באמצע קריאת התורה, ואין ספר תורה אחר שהוא כשר, מה עושים? ממשיכים לקרוא מתוך הספר תורה הפסול, בלי ברכות מפסיקים את קריאת התורה, ומשלימים בשבוע הבא, אחרי שהספר תורה יתוקן מפסיקים את קריאת התורה, ואין צריך להשלים את הקריאה בשבוע הבא ממשיכים לקרוא מתוך הספר תורה הפסול, ומאחר ומדובר בשעת הדחק, מותר גם לברך, אבל אין להוסיף קרואים נוספים

יא. אם נמצאה טעות בקריאת השביעי של שבת פרשת ויקהל-פקודי, ואין ספר תורה אחר שהוא כשר, האם מותר לקרוא באותו ספר תורה את קריאת המפטיר שהיא 'פרשת פרה', ואת קריאת התורה של מנחה באותה שבת? מותר לקרוא את 'פרשת פרה' עם ברכות, מאחר ופרשת פרה היא בספר במדבר, והטעות היא בספר שמות, ומאותה סיבה מותר לקרוא בו גם במנחה, כאשר כבר קוראים בספר ויקרא מותר במקרה כזה לקרוא את 'פרשת פרה' עם ברכות, אבל בשבת במנחה אסור לקרוא בו בכלל, ויש לדלג על קריאת התורה מותר לקרוא בו את 'פרשת פרה', אבל רק בלי ברכות, וכך יש לנהוג בשבת במנחה קוראים את 'פרשת פרה' בלי ברכות, ובשבת במנחה לא קוראים בכלל

יב. באיזה פסוק חשוב לכוון היטב במזמור 'תהלה לדוד' שבסוף התפילה? בכל המזמור, ובפסוק 'פותח את ידך' צריך לכוון במיוחד רק בפסוק 'פותח את ידך' חשוב לכוון היטב בפסוקים 'עיני כל אליך ישברו...', 'פותח את ידך...', 'תהלת ה' ידבר פי...' רק כשאומרים את המזמור בפסוקי דזמרה חשוב לכוון היטב, ולא כשאומרים אותו בסוף, אלא אם כן שכח לכוון היטב בפסוקי דזמרה

יג. מי שואחז בתפילתו לפני אשרי [השני], והציבור הגיעו לקדושתו ובא לציון, כיצד ינהג? אם כבר ענה על הקדושה בחזרת התפילה, מתפלל לפי הסדר, ואם לא, עונה עם הציבור ואחר כך משלים מה שדילג אם כבר ענה על הקדושה בחזרת התפילה, או שאמר את הקדושה שבברכות קריאת שמע עם הציבור, מתפלל לפי הסדר, ואם לא, עונה עם הציבור ואחר כך משלים מה שדילג עונה עם הציבור ואחר כך משלים מה שדילג מתפלל לפי הסדר, ואינו מתייחס לציבור

יד. האם מותר לרוץ כשיוצאים מבית הכנסת? מותר אסור תלוי לאן הוא הולך אם אין דרכו לרוץ אף פעם, ובאופן חד-פעמי יש אילוץ למהר מאד, מותר לרוץ, כי כולם מבינים שיש לו צורך מיוחד

טו. אם יש בבית הכנסת אבל בתוך שבעת ימי האבל על אביו, שהוא אורח בעיר, ויש תושב העיר שהוא בתוך השלושים למיתת אביו, מי מהם אומר קדיש [במקומות שנהגו שאין אומרים כמה אבלים קדיש ביחד]? בן השלושים קודם, מפני שהוא תושב העיר, והאורח אומר קדיש אחד בלבד האורח קודם, מפני שהוא בן שבעה, ובן השלושים אומר קדיש אחד בלבד אם בן השבעה הוא גדול, הוא קודם לבן השלושים, ואם הוא קטן, בן השלושים קודם לו בכל מקרה בן השבעה אומר את כל הקדישים, ולבן השלושים אין שום זכות, אפילו לקדיש אחד

טז. אם יש בבית הכנסת אבל בתוך שלושים למיתת אביו, וכמה אנשים שיש להם יאהרצייט [מי שבאותו יום חל יום השנה למיתת אביו], מי אומר קדיש [במקומות שנהגו שאין אומרים כמה אבלים קדיש ביחד]? בן השלושים אומר את מחצית הקדישים, ובני היאהרצייט מתחלקים בקדישים הנותרים בן השלושים אומר את כל הקדישים, מלבד קדיש אחד, שעליו בני היאהרצייט מטילים גורל בן השלושים אומר קדיש אחד, ובני היאהרצייט מתחלקים בקדישים הנותרים, ואם כולם אמרו כל אחד קדיש, ונותרו קדישים, הם שייכים לבן השלושים בני היאהרצייט אומרים כל אחד קדיש אחד, ואם נותרו קדישים לבן השלושים, הוא אומר את הקדישים הנותרים, ואם לא נותרו, הוא מפסיד את זכותו

יז. מי מוגדר כתושב לדיני חלוקת הקדישים? מי ששכר או קנה בית בעיר וגר שם באופן קבוע מי שאביו או אמו קבורים בבית הקברות של אותה העיר מי שרשום בעירייה כתושב העיר ומשלם בה מיסים מי שאינו נשוי – רק אם הוריו גרים בעיר, ומי שהוא נשוי – רק אם אשתו גרה בעיר

יח. מה מועיל יותר לנשמת ההורים, להיות שליח ציבור, או לומר קדיש? לומר קדיש להיות שליח ציבור שניהם מועילים אותו דבר בתוך שבעת ימי האבל הקדיש מועיל יותר, ואחר כך להיות שליח ציבור מועיל יותר

יט. למה נהגו בהרבה מקומות, כשיש הרבה אבלים, לומר קדיש כמה אבלים ביחד? כדי שלא יצטרכו לשנן את כל ההלכות הללו כדי שלא יתפתחו מריבות על רקע הזכות לומר קדיש כדי שחס ושלום לא יקרה מצב שאבל לא יוכל לומר קדיש בכל אחת מהתפילות כדי שלא יקרה מצב, שאבל לא יוכל לומר קדיש במשך יום שלם, או לעיתים אפילו במשך כמה ימים

כ. האם בנות יכולות לומר קדיש? בשום אופן לא אם הציבור מסכים, ואין לה אחים שאומרים קדיש היא יכולה להגיד מעזרת הנשים, אם יש גם גברים שאומרים קדיש באותו זמן, וקולה אינו נשמע יש אומרים שבמנין פרטי שבבית שלה היא יכולה לומר קדיש, אבל לא בבית הכנסת

רוצים לשמור את הציון ולראות אותו גם בפעם הבאה? כניסה לאזור האישי (לא חובה).

המבחן השבועי

בודקים מה נשאר מהלימוד של השבוע, בשאלות אמריקאיות קצרות.

למבחן

הלימוד של מחר — במייל

מצטרפים לרשימת התפוצה ומקבלים את הסעיף כל בוקר.

הצטרפות לתפוצה

חברותא טלפונית

לומדים קיצור שולחן ערוך בטלפון עם חברותא קבועה, בזמן שנוח לכם.