הלימוד היומי ל' אדר א'

לימוד מהספר

נז דִּינֵי פּוּרִים דְּמֻקָּפוֹת

סעיף א

בִּזְמַן מָרְדְּכַי בְּעֵת הַנֵּס נִלְחֲמוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל מָקוֹם בְּיוֹם י"ג בַּאֲדָר וְנָחוּ בְּיוֹם י"ד בּוֹ, וְעָשׂוּ אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּבְשׁוּשַׁן הַבִּירָה נִתַּן לַיְּהוּדִים לְהִלָּחֵם עִם אוֹיְבֵיהֶם גַּם בְּיוֹם י"ד, וְלֹא עָשׂוּ יוֹם טוֹב עַד ט"ו בַּאֲדָר. וְכֵיוָן שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן נֶחְלְקוּ לִשְׁנֵי יָמִים, לָכֵן כְּשֶׁקָּבְעוּ מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּהַסְכָּמַת אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה פּוּרִים לְדוֹרוֹת, קָבְעוּ אוֹתוֹ גַּם כֵּן בִּשְׁנֵי יָמִים. וְהָיָה רָאוּי לְתַקֵּן, שֶׁכָּל עִיר הַמֻּקֶּפֶת חוֹמָה בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, כְּמוֹ שׁוּשַׁן, תָּחֹג אֶת פּוּרִים יַחַד עִם שׁוּשַׁן בְּיוֹם ט"ו בַּאֲדָר. אַךְ כֵּיוָן שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיְתָה בִּזְמַן הַהוּא בְּחֻרְבָּנָהּ, וְלֹא הָיוּ בָּהּ עָרִים מֻקָּפוֹת חוֹמָה, וְיִהְיוּ לְפִי זֶה הֶעָרִים הַמֻּקָּפוֹת חוֹמָה בְּחוּץ לָאָרֶץ חֲשׁוּבוֹת מֵעָרֵי אר"י, עַל כֵּן תִּקְּנוּ לִכְבוֹד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אַף לָהּ זִכָּרוֹן בְּנֵס זֶה, שֶׁכָּל עִיר הַמֻּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, גַּם בָּהּ יָחוּל פּוּרִים בט"ו בַּאֲדָר, כְּמוֹ בְּשׁוּשַׁן.

אנשי כנסת הגדולה – בית הדין הגדול של חכמי ישראל באותו דור, שהסכים לקביעת פורים לדורות.

המקפת חומה – עיר שיש סביבה חומה מכל הצדדים.

בחרבנה – בזמן שהייתה הרוסה ועזובה, ורוב העם עוד היה בגלות.

אר"י – ראשי תיבות של ארץ ישראל.

יחול – יחול פורים, כלומר ייחוג בו פורים.

סעיף ב

יְרוּשָׁלַיִם יָדוּעַ שֶׁהִיא מֻקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, וְלָכֵן נוֹהֲגִים בָּהּ כָּל דִּינֵי פּוּרִים בְּיוֹם ט"ו בַּאֲדָר. וְגַם כָּל שְׁכוּנָה שֶׁנִּתְוַסְּפָה חוּץ לַחוֹמָה, כָּל שֶׁאֵין בָּתֶּיהָ הַקְּרוֹבִים בְּיוֹתֵר לַחוֹמָה מְרֻחָקִים מִמֶּנָּה יוֹתֵר מִמִּיל, הֲרֵי נוֹהֲגִים בְּכָל הַשְּׁכוּנָה דִּינֵי פּוּרִים בְּיוֹם ט"ו בַּאֲדָר.

דיני פורים – כל מצוות היום: קריאת המגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות וסעודת פורים.

שכונה שנתוספה חוץ לחומה – שכונה שנבנתה מאוחר יותר מחוץ לחומת העיר העתיקה.

מיל – מידת מרחק של אלפיים אמה, בערך קילומטר אחד.

סעיף ג

ט"ו אֲדָר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת קוֹרְאִים אַף בִּירוּשָׁלַיִם אֶת הַמְּגִלָּה בְּיוֹם י"ד בַּאֲדָר, וְאֵין קוֹרְאִים אוֹתָהּ בְּשַׁבָּת, גְּזֵרָה, שֶׁמָּא יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם לִלְמֹד כֵּיצַד לִקְרֹא וְיַעֲבִירֶנָּה אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וְגוֹבִים מָעוֹת לַעֲנִיִּים בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּמְחַלְּקִים בּוֹ בַּיּוֹם, וְכֵן מְקַיְּמִים בּוֹ בַּיּוֹם מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת. וְאֵין אוֹמְרִים בּוֹ "עַל הַנִּסִּים". וְאוֹמְרִים "עַל הַנִּסִּים" בְּשַׁבָּת ט"ו בַּאֲדָר, וּבְשַׁבָּת זוֹ מוֹצִיאִים שְׁנֵי סִפְרֵי תּוֹרָה וְקוֹרְאִים בַּשֵּׁנִי לְמַפְטִיר "וַיָּבוֹא עֲמָלֵק" וּמַפְטִירִים בַּנָּבִיא "וּפָקַדְתִּי", הַפְטָרָה שֶׁקָּרְאוּ אוֹתָהּ גַּם בְּשַׁבָּת פָּרָשַׁת "זָכוֹר". וּבְיוֹם רִאשׁוֹן ט"ז בַּאֲדָר עוֹרְכִים סְעוּדַת פּוּרִים.

גזרה – תקנה של חכמים שנועדה להרחיק את האדם מאיסור.

ארבע אמות ברשות הרבים – העברת חפץ מרחק של כשני מטרים במקום ציבורי פתוח, דבר שאסור בשבת.

מעות – כסף.

על הנסים – תוספת בתפילה ובברכת המזון שבה מודים על נס פורים.

למפטיר – לעולה האחרון לתורה, שקורא אחר כך את ההפטרה מספר הנביאים.

סעיף ד

וְיֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵן סָפֵק מֻקָּפוֹת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, וֶהֱיוֹת וְיוֹם י"ד בַּאֲדָר הוּא יוֹם קְרִיאָה לְכָל, לָכֵן נוֹהֲגִים בְּעָרִים אֵלֶּה כָּל דִּינֵי פּוּרִים בי"ד בַּאֲדָר. וְנוֹהֲגִים לִקְרֹא בָּהֶן אֶת הַמְּגִלָּה אַף בט"ו בַּאֲדָר, וְאֵין מְבָרְכִים עַל קְרִיאָה זוֹ.

ספק מקפות – ערים שלא ידוע בוודאות אם הייתה להן חומה כבר בימי יהושע בן נון.

יום קריאה לכל – היום שבו קוראים את המגילה ברוב המקומות.

אין מברכים – קוראים את המגילה בלי הברכות שלפניה ואחריה, מפני שהחיוב בספק.

נח. הָעוֹבֵר מֵעִיר פְּרוּזָה לְעִיר מֻקֶּפֶת חוֹמָה וּמִמֻּקֶּפֶת לִפְרוּזָה

סעיף א

תּוֹשַׁב עִיר פְּרוּזָה שֶׁבָּא לְעִיר מֻקֶּפֶת חוֹמָה, אִם בִּכְנִיסַת לֵיל י"ד בַּאֲדָר הָיָה בְּדַעְתּוֹ לָשׁוּב לָעִיר הַפְּרוּזָה קֹדֶם הֵאִיר יוֹם ט"ו בַּאֲדָר, הֲרֵי הוּא נִתְחַיֵּב לִקְרֹא אֶת הַמְּגִלָּה בי"ד.

וְאִם בִּכְנִיסַת לֵיל י"ד הָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהִתְעַכֵּב בְּמֻקֶּפֶת עַד הֵאִיר יוֹם ט"ו, נִפְטַר מִקְּרִיאַת מְגִלָּה בְּיוֹם י"ד. וְאַף אִם חָזַר לָעִיר הַפְּרוּזָה קֹדֶם שֶׁהֵאִיר יוֹם י"ד, אֵינוֹ קוֹרֵא בּוֹ. וְחַיָּב לַחֲזֹר לְמֻקֶּפֶת וְלִקְרֹא בָּהּ בט"ו וְאִם נִשְׁאַר בְּלֵיל ט"ו בִּפְרוּזָה וְהָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהִשָּׁאֵר בָּהּ עַד הֵאִיר יוֹם ט"ו, נִפְטַר אַף מִקְּרִיאַת ט"ו. וְאִם בִּהְיוֹתוֹ בְּלֵיל ט"ו בִּפְרוּזָה הָיָה בְּדַעְתּוֹ לַחֲזֹר לְמֻקֶּפֶת לִפְנֵי הֵאִיר יוֹם ט"ו, נִתְחַיֵּב בִּקְרִיאַת מְגִלָּה בְּלֵיל ט"ו וּבְיוֹם ט"ו, בֵּין שֶׁחָזַר לְמֻקֶּפֶת, בֵּין שֶׁלֹּא חָזַר לְמֻקֶּפֶת.

עיר פרוזה – עיר פתוחה בלי חומה, שקוראים בה את המגילה בי"ד באדר.

בכניסת ליל – בתחילת הלילה, כשמתחיל היום החדש.

בדעתו – בתוכניתו, מה שהתכוון לעשות.

קדם האיר – לפני שעלה השחר של אותו יום.

נפטר – אינו חייב.

סעיף ב

תּוֹשַׁב פְּרוּזָה שֶׁנִּכְנַס לְמֻקֶּפֶת בְּיוֹם י"ד עַל מְנָת לִהְיוֹת שָׁם עַד הֵאִיר יוֹם ט"ו נַעֲשָׂה מֻקָּף בֶּן יוֹמוֹ וְקוֹרֵא בט"ו לָיְלָה וְיוֹם וְאִם הָיְתָה דַּעְתּוֹ לַחֲזֹר קֹדֶם שֶׁיָּאִיר יוֹם ט"ו אֵינוֹ חַיָּב בט"ו. וְכֵן, אִם נִכְנַס לְאַחַר כְּנִיסַת לֵיל ט"ו לְמֻקֶּפֶת, אֵינוֹ חַיָּב בט"ו. וְכָל זֶה, אִם עָקַר דִּירָתוֹ. אַךְ אִם בָּא לְמֻקֶּפֶת בי"ד עַל מְנָת לַחֲזֹר לְעִירוֹ, אֶלָּא שֶׁדַּעְתּוֹ לְהִשְׁתַּהוֹת בְּמֻקֶּפֶת עַד שֶׁיָּאִיר יוֹם ט"ו יִקְרָא בט"ו בְּלִי בְּרָכָה.

מקף בן יומו – מי שנעשה לאותו יום כאחד מבני העיר המוקפת, ולכן קורא כמותם בט"ו.

עקר דירתו – העביר את מקום מגוריו לשם, ולא בא רק לביקור.

להשתהות – להתעכב ולהישאר שם זמן מה.

בלי ברכה – קורא את המגילה בלי הברכות שלפניה ואחריה.

סעיף ג

תּוֹשַׁב עִיר מֻקֶּפֶת שֶׁבָּא לְעִיר פְּרוּזָה, אִם הָיָה בְּדַעְתּוֹ בִּכְנִיסַת לֵיל י"ד לָצֵאת לְמֻקֶּפֶת קֹדֶם שֶׁהֵאִיר יוֹם י"ד קוֹרֵא בְּיוֹם ט"ו, וְאַף אִם נִתְעַכֵּב בִּפְרוּזָה בְּיוֹם י"ד, כֵּיוָן שֶׁבִּכְנִיסַת לֵיל י"ד הָיָה בְּדַעְתּוֹ לַחֲזֹר כַּנַ"ל, קוֹרֵא בט"ו.

וְאִם הָיָה בְּדַעְתּוֹ בִּכְנִיסַת לֵיל י"ד לִהְיוֹת בִּפְרוּזָה עַד שֶׁיָּאִיר יוֹם י"ד קוֹרֵא בי"ד, וְאַף אִם נִמְלַךְ לַחֲזֹר לְמֻקֶּפֶת קֹדֶם שֶׁהֵאִיר יוֹם י"ד. שֶׁבְּכָל אֵלּוּ אָנוּ הוֹלְכִים אַחַר דַּעְתּוֹ בִּכְנִיסַת לֵיל י"ד.

וּבֶן מֻקֶּפֶת זֶה שֶׁנִּתְחַיֵּב לִקְרֹא בי"ד, אִם חָזַר לְמֻקֶּפֶת קֹדֶם כְּנִיסַת לֵיל ט"ו, חַיָּב לִקְרֹא גַּם בט"ו, בֵּין בַּלַּיְלָה, בֵּין בַּיּוֹם. וְאַף אִם בִּכְנִיסַת לֵיל ט"ו הָיָה בְּדַעְתּוֹ לָצֵאת מֵהַמֻּקֶּפֶת שׁוּב קֹדֶם הֵאִיר יוֹם ט"ו וְאַף יָצָא מִשָּׁם. וְכֵן אִם נִשְׁאַר בִּפְרוּזָה בְּלֵיל ט"ו, וּבְדַעְתּוֹ לְהִכָּנֵס לְמֻקֶּפֶת קֹדֶם שֶׁיָּאִיר יוֹם ט"ו חַיָּב לִקְרֹא גַּם בט"ו.

נתעכב – נשאר שם יותר זמן ממה שתכנן.

כנ"ל – כנזכר למעלה, כמו שנאמר קודם.

נמלך – שינה את דעתו והחליט אחרת.

בן מקפת – תושב של עיר מוקפת חומה.

סעיף ד

בֶּן מֻקֶּפֶת שֶׁיָּצָא לִפְרוּזָה קֹדֶם כְּנִיסַת לֵיל ט"ו עַל מְנָת שֶׁלֹּא לָשׁוּב לְמֻקֶּפֶת עַד שֶׁיָּאִיר יוֹם ט"ו נִפְטַר מִקְּרִיאָה בט"ו וְאִם דַּעְתּוֹ לַחֲזֹר קֹדֶם שֶׁיָּאִיר הַיּוֹם, חַיָּב בִּקְרִיאָה בט"ו לַיְלָה וְיוֹם. וְכֵן אִם יָצָא מֵהַמֻּקֶּפֶת אַחַר כְּנִיסַת לֵיל ט"ו נִתְחַיֵּב בִּקְרִיאָה בט"ו לַיְלָה וְיוֹם.

על מנת – מתוך כוונה ותוכנית מראש.

קדם שיאיר היום – לפני עלות השחר של יום ט"ו.

לילה ויום – קריאת המגילה פעמיים: בלילה ושוב ביום.