הלימוד היומי כא אדר א

לימוד מהספר:

לז הַשְׁקָאָה

א. הַשָּׂדֶה שֶׁרְגִילִים לְהַשְׁקוֹתָהּ, וְאִם יִמְנַע מִמֶּנָּה הַהַשְׁקָאָה תַּפְסִיד פֵּרוֹתֶיהָ אוֹ תְּבוּאָתָהּ, נִקְרֵאת בְּפִי חֲזַ"ל בֵּית הַשְּׁלָחִין, וּמַשְׁקִין בֵּית הַשְּׁלָחִין הַזּוֹ בַּשְּׁבִיעִית כְּפִי שֶׁיְּבֹאַר. וּפַרְדֵּסִים שֶׁל פְּרִי הָדָר דִּינָם כְּבֵית הַשְּׁלָחִין. אָמְנָם בֵּית הַבַּעַל, וְהִיא שָׂדֶה שֶׁאֵין רְגִלִים לְהַשְׁקוֹתָהּ, מִפְּנֵי שְׁדַי לָהּ בִּמְטַר הַשָּׁמַיִם, אֵין מַשְׁקִים אוֹתָהּ בִּשְׁבִיעִית. אָכֵן אִם הִיא זְקוּקָה מְאוֹד לְמַיִם מַרְבִּיצִים לָהּ מַיִם, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁמְּרַסְּסִים לָהּ רְסִיסֵי מַיִם, וּבִזְמַן חֲזַ"ל נָהֲגוּ לְהַזּוֹת דֶּרֶךְ סַלִּים.

 

ב. מַה שֶּׁאָמַרְנוּ, שֶׁמַּשְׁקִים כָּל בֵּית הַשְּׁלָחִין, הוּא רַק בְּשָׂדֶה תְּבוּאָה וִירָקוֹת, אֲבָל בֵּית הַשְּׁלָחִין שֶׁל אִילָן אֵין מַשְׁקִים כֻּלָּהּ. אֶלָּא אִם כֵּן הָעֵצִים צְפוּפִים אֶחָד לְיַד חֲבֵרוֹ בְּשִׁעוּר שֶׁל עֲשָׂרָה עֵצִים לְבֵית סְאָה. וּפַרְדֵּסֵי פְּרִי הָדָר צְפוּפִים בְּשִׁעוּר זֶה. וְאִם אֵין עֶשֶׂר נְטִיעוֹת בְּשֶׁטַח זֶה, אֵין מַשְׁקִים כָּל הַשָּׂדֶה כֻּלָּהּ, אֶלָּא מוֹשְׁכִים הַמַּיִם מֵעֵץ לָעֵץ, וְלִשְׁאָר הַשֶּׁטַח שֶׁבֵּינֵיהֶם מַרְבִּיצִים. וְאִם הַטֹּרַח גָּדוֹל לִמְשֹׁךְ מֵעֵץ לָעֵץ, וְהַהוֹצָאָה בָּזֶה מְרֻבָּה, אוֹ שֶׁאֵין הַהַמְשָׁכָה וְהַהַרְבָּצָה מְסַפְּקוֹת, מֻתָּר לְהַשְׁקוֹת כָּל הַשָּׂדֶה, אַף בְּאֵין עֲשָׂרָה אִילָנוֹת לְבֵית סְאָה.

 

ג. מָה שֶׁהִתִּירוּ חֲזַ"ל לְהַשְׁקוֹת, לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא בְּאִילָנוֹת, מִשּׁוּם שֶׁפֵּרוֹתֵיהֶם מֻתָּרִים, וְכֵן בִּזְרָעִים הַמֻּתָּרִים מִשּׁוּם סְפִיחִים (שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ל"א), אִם עַל יְדֵי מְנִיעַת הַמַּיִם יִפָּסְדוּ כָּל הַפֵּרוֹת, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁיִּהְיֶה הֶזֵּק נִכָּר בְּכַמּוּת וּבְאֵיכוּת הַפֵּרוֹת. וְכֵן מֻתָּר לְהַשְׁקוֹת, אִם יֵשׁ לָחוּשׁ לְקִלְקוּל הַשָּׂדֶה, אוֹ לְהֶפְסֵד הָאִילָן, שֶׁתֵּעָשֶׂה הָאָרֶץ מְלִיחָה וְיָמוּת בָּהּ הָעֵץ, אוֹ שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ לְהַשְׁקוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְקַלְקֵל הַשָּׂדֶה וּתְהֵא רְאוּיָה לְהוֹצִיא יְרָקוֹת בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. אַךְ מֻתָּר לְהַשְׁקוֹת רַק הַהֶכְרֵחִי בְּיוֹתֵר וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סִימָן כ"ה סְעִיף ב'.

 

וְסָפֵק שֶׁיְּאַבֵּד הוּא כְּדָבָר הָאָבוּד וַדַּאי, כִּוֵּן שֶׁשָּׁקְדָה הַתּוֹרָה לָחוּס עַל מָמוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. 

 

לח זְמִירָה כְּרִיתַת עֲנָפִים וְעֵצִים

א. זְמִירָה הָאֲסוּרָה מִן הַתּוֹרָה הִיא רַק בְּגֶפֶן, אֲבָל בִּשְׁאָר אִילָנוֹת אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן. וּזְמִירָה הִיא כָּל שֶׁמֵּסִיר מִן הָעֵץ עֲנָפִים שְׁלֵמִים, אוֹ חֲלָקִים מֵהֶם, לְתוֹעֶלֶת הָאִילָן. אָמְנָם, אִם אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְתוֹעֶלֶת הָאִילָן, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְעֵצִים, מֻתָּר, אַף אִם יֵשׁ בָּזֶה תּוֹעֶלֶת לָאִילָן, וְנוֹחַ לוֹ הַדָּבָר, כִּוֵּן שֶׁבְּלִבּוֹ הָעִקָּר לְעֵצִים, וְטָפֵל לְתוֹעֶלֶת הָאִילָן. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁאֵינוֹ מְדַקְדֵּק שֶׁתְּהֵא זְמִירָה כְּדַרְכָּהּ בְּדִקְדּוּק, אַךְ אִם יֵשׁ בְּמַעֲשָׂיו דִּקְדּוּק שֶׁל זְמִירָה, אַף אִם מִתְכַּוֵּן לְעֵצִים, אָסוּר.

 

כְּמוֹ כֵן, אָסוּר לְפָרֵק מֵהָאִילָן אֶת הֶעָלִים וְהַבַּדִּים הַיְּבֵשִׁים, אֲבָל מֻתָּר לְהוֹרִיד הֶעָלֶה מֵהָאֶשְׁכּוֹל, שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל הָאֶשְׁכּוֹל.

 

ב. מֻתָּר לְשָׁרֵשׁ, כְּלוֹמַר לְהוֹצִיא עֵצִים עִם הַשֹּׁרֶשׁ, אִם מוֹצִיא אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם. אֲבָל אִם מוֹצִיא שְׁלֹשָׁה אוֹ יוֹתֵר זֶה עַל יַד זֶה, בְּשֶׁלּוֹ אָסוּר, בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ מֻתָּר. וְאִם הוּא כּוֹרֵת בְּשָׁוֶה עִם הָאָרֶץ, זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁמַּשְׁאִיר אֶת הַשָּׁרָשִׁים בָּאָרֶץ, מֻתָּר גַּם שְׁלוֹשָׁה וְיוֹתֵר, אַף בְּשֶׁלּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמּוּכָח שֶׁמִּתְכַּוֵּן לְעֵצִים.

 

ג. הַכּוֹרֵת עֵצִים בְּיַעַר, אַף בְּשֶׁלּוֹ, כְּשֶׁמִּתְכַּוֵּן לְעֵצִים מֻתָּר, אַף שֶׁמַּשְׁבִּיחַ עַל יְדֵי זֶה אֶת הַנִּשְׁאָרִים, שֶׁמְּפַנֶּה בִּשְׁבִילָם מָקוֹם לִגְדוֹל, מִשּׁוּם שֶׁכְּרִיתַת הָעֵצִים בַּיַּעַר מוֹכִיחָה שֶׁלְּעֵצִים מִתְכַּוֵּן. אַךְ אָסוּר לִכְרוֹת בִּכְלִי כָּזֶה, שֶׁיְּכוֹלִים לַחְשֹׁד בּוֹ שֶׁמְּשָׁרֵשׁ, וְלֹא כָל שֶׁכֵּן, שֶׁאָסוּר לְשָׁרֵשׁ.

 

ד. גִּזּוּם בְּאִילָנוֹת הַמְּפֻנָּקִים, שֶׁיֵּשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁבְּהִימָנְעָם יָמוּת כָּל הָעֵץ, אוֹ שֶׁיִּפָּסְדוּ כָּל הַפֵּרוֹת, מֻתָּר. אַךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר לַעֲשׂוֹת רַק הַהֶכְרֵחִי בְּיוֹתֵר כַּמְּבֹאָר בְּסִימָן כ"ה סְעִיף ב'. וְלֹא נֶאֱמַר הֶתֵּר זֶה בִּגְפָנִים, רַק בִּשְׁאָר אִילָנוֹת.

 

ה. אָסוּר לָקוּץ אִילַן מַאֲכָל [אַף אִם אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בַּל תַּשְׁחִית] אִם יֵשׁ בּוֹ פֵּרוֹת, מִשּׁוּם שֶׁגּוֹזֵל עַל יְדֵי זֶה בְּנֵי אָדָם, שהקב"ה נָתַן בְּשָׁנָה הַשְּׁבִיעִית פֵּרוֹתָיו לְכָל בְּנֵי אָדָם, וּמֵאֵימָתַי אָסוּר לָקוּץ? הֶחָרוּבִים מִשֶּׁיְּשַׁלְשְׁלוּ, דְּהַיְנוּ, שֶׁיִּרְאוּ בָּהֶם כְּעֵין שַׁרְשְׁרוֹת שֶׁל חָרוּבִים. וּבַגְּפָנִים, מִשֶּׁיַּעֲשׂוּ גַּרְעִינִים, וְהוּא מִשֶּׁיִּגְדַּל כְּפוֹל הַלָּבָן. וּבְזֵיתִים, מִשֶּׁיִּגְדַּל עֲלֵיהֶם הַנֵּץ. וּבִשְׁאָר אִילָנוֹת, מִשֶּׁיּוֹצִיאוּ פְּרִי. אֲבָל לִפְנֵי פֶּרֶק זֶה מֻתָּר לָקוּץ, שֶׁהֲרֵי אֵין בּוֹ עֲדַיִן פֵּרוֹת, וְכֵן כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַפֵּרוֹת לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, מֻתָּר שׁוּב לָקוּץ אֶת הָעֵץ [אִם אֵין בְּזֶה מִשּׁוּם בַּל תַּשְׁחִית], וְהַפֵּרוֹת נוֹהֵג בָּהֶם קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית.

תוספת פסקי ספרד:

תוספת פסקי ספרד מתוך ספר קיצור שולחן ערוך בהוצאת הרב אורגאי חורי, באדיבות המחבר

שאלות לחזרה