הלימוד היומי טו אדר א

לימוד מהספר:

ט. הִדְלָה אֲפִלּוּ גֶּפֶן אַחַת עַל גָּדֵר אוֹ עַל קוֹרָה, אוֹ עַל שְׂבָכָה שֶׁל שְׁתִי וָעֵרֶב, אוֹ עַל אִילָן, מָה שֶׁתַּחַת לַגֶּפֶן הוּא הַנִּקְרָא אַפִּיפְיָרוֹת וְאָסוּר לִזְרֹעַ תַּחְתָּיו. וְאִם זָרַע הֲרֵי זֶה נֶאֱסַר. וּשְׁאָר הַגָּדֵר אוֹ הַקּוֹרָה, אוֹ הַשְּׂבָכָה אוֹ הָאִילָן, נִקְרָא מֻתָּר אַפִּיפְיָרוֹת, וְאָסוּר לִזְרֹעַ תַּחְתָּם. [וְאִם זָרַע אֵינוֹ נֶאֱסָר]. וְיֵשׁ חִלּוּקֵי דִּינִים בְּנוֹגֵעַ לְמוֹתַר אַפִּיפְיָרוֹת שֶׁל הָאִילָן וּצְרִיכִים לִשְׁאוֹל שְׁאֵלַת חָכָם.

מֻתָּר אַפִּיפְיָרוֹת אוֹסֵר רַק עַד ד' אַמּוֹת, וְאִם הוּא אָרֹךְ יוֹתֵר מִד' אַמּוֹת, מָה שֶׁחוּץ לְד' אַמּוֹת מֵהַגֶּפֶן אֵין בּוֹ דִּין מֻתָּר אַפִּיפְיָרוֹת, וְעַד ד' אַמּוֹת אָסוּר לִזְרֹעַ מִדִּין מוֹתַר אַפִּיפְיָרוֹת.

י. הָיָה כֶּרֶם גָּדוֹל, כְּפִי שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סְעִיף ה', וְגָדֵר כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ גְּפָנִים [אוֹ יוֹתֵר], מִן הַכֶּרֶם וְאֵין בֵּין הַגָּדֵר וְהַגְּפָנִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמּוֹת, אָסוּר לִזְרֹעַ בְּכָל הַשֶּׁטַח שֶׁבֵּין הַגָּדֵר וְהַכֶּרֶם, וְזֶה שֶׁקָּרְאוּ חֲזַ"ל מְחוֹל הַכֶּרֶם. אֲבָל שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַגָּדֵר מַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַכֶּרֶם וְזוֹרֵעַ. וְאִם יֵשׁ מִן הַכֶּרֶם עַד הַגָּדֵר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמּוֹת מַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַכֶּרֶם וְזוֹרֵעַ. דִּין גֶּדֶר הַמָּחוֹל כְּדִין גָּדֵר הַמַּפְסִיק שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן כ"ב סְעִיף י"א. וְגַם חָרִיץ עָמֹק עֲשָׂרָה טְפָחִים וְרָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים יֵשׁ לוֹ דִּין גָּדֵר.

יא. אִם אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַרְחִיק שִׁעוּר הַנִּזְכָּר לְעֵיל (סְעִיף א'), יַעֲשֶׂה גָּדֵר בֵּינֵיהֶם, אוֹ צוּרַת הַפֶּתַח. וְדִין הַגָּדֵר וְצוּרַת הַפֶּתַח נִתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן כ"ב סְעִיפִים י"א - י"ד. וּכְשֶׁעוֹשֶׂה צוּרַת הַפֶּתַח נָכוֹן לְהַרְחִיק, בֵּין הַזְּרָעִים לַגְּפָנִים שִׁשָּׁה טְפָחִים.

יב. הָיָה גָּדֵר בֵּין כֶּרֶם לִזְרָעִים וְשָׁרְשֵׁי הַגֶּפֶן יוֹצְאִים מִתַּחַת הַגָּדֵר לְשֶׁטַח הַזְּרָעִים, אִם הַשָּׁרָשִׁים מְגֻלִּים, צָרִיךְ לְהַרְחִיק הַזְּרָעִים מֵהֶם שִׁשָּׁה טְפָחִים, אוֹ שֶׁיְּכַסֶּה אֶת הַשָּׁרָשִׁים בֶּעָפָר. הָיוּ שָׁרְשֵׁי הַזְּרָעִים יוֹצְאִים תַּחַת הַגָּדֵר לְתוֹךְ הַכֶּרֶם, אִם אֵין עַל גַּבָּם עָפָר שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, אָסוּר לִזְרֹעַ שָׁם. וּמִיהוּ מֻתָּר לִזְרֹעַ בְּצִדֵּי הַגָּדֵר וְאֵין חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא הַשָּׁרָשִׁים יוֹצְאִים לַכֶּרֶם וְאֵין עַל גַּבָּם שְׁלֹשָׁה טְפָחִים.

יג. אַף שֶׁיֵּשׁ גָּדֵר, אוֹ צוּרַת הַפֶּתַח, אוֹ הַרְחָקָה כַּשִּׁעוּר, אָסוּר לִזְרֹעַ תַּחַת עַנְפֵי הַגֶּפֶן הַיּוֹצְאִים מִחוּץ לַגָּדֵר, אוֹ לְצוּרַת הַפֶּתַח, אוֹ לְשִׁעוּר הַהַרְחָקָה. וַאֲפִלּוּ אִם עַנְפֵי הַגֶּפֶן גְּבוֹהִים הַרְבֵּה, אָסוּר לִזְרֹעַ תַּחְתֵּיהֶם.

תוספת פסקי ספרד:

תוספת פסקי ספרד מתוך ספר קיצור שולחן ערוך בהוצאת הרב אורגאי חורי, באדיבות המחבר

שאלות לחזרה