המבחן השבועי

מבחן כט מרחשון - ו כסלו (סימן יט סעיף ח - סימן כג סעיף טו)

20 שאלות · בוחרים תשובה אחת בכל שאלה, ובסוף שולחים.

הפרטים שלכם

השם שלך

מייל

טלפון

א. מי שבחול המועד פסח אינו זוכר אם אמר מוריד הגשם או מוריד הטל, האם צריך להתפלל שוב? בדיעבד מי שאמר מוריד הגשם במקום מוריד הטל יצא ידי חובתו בפסח בדיעבד אין צריך להתפלל שוב, אפילו אם ברור לו שאמר מוריד הגשם, ורק לאחר הפסח אם אמר מוריד הגשם צריך לחזור אפילו בדיעבד מסתבר שאמר מוריד הגשם כמו שהיה רגיל לומר כל החורף, וצריך להתפלל שוב ספק דרבנן להקל, ומצוה מן המובחר להקשיב היטב לחזרת התפילה של השליח ציבור

ב. מה ההבדל בין ראש חודש לחול המועד, לעניין מי ששכח לומר יעלה ויבוא בתפילה? אם יש ראש חודש יומיים, ושכח יעלה ויבוא ביום הראשון, אינו צריך להתפלל שוב, ובחול המועד תמיד צריך להתפלל שוב בראש חודש יש הבדל בין תפילה ערבית לשאר התפילות, ובחול המועד אין הבדל כזה בראש חודש אם שכח יעלה ויבוא בשחרית והתפלל כבר תפילת מוסף, אינו צריך להתפלל שוב, ובחול המועד גם במקרה כזה צריך להתפלל שוב כל התשובות שגויות, אין הבדל בין ראש חודש לחול המועד

ג. שליח ציבור שטעה ושכח יעלה ויבוא, האם צריך להתפלל שוב? אם הוא שכח בתפילת הלחש אינו צריך להתפלל שוב, שהרי תיכף יחזור על התפילה שוב בכל מקרה, ואם שכח בחזרה צריך לחזור שוב על התפילה אם הוא שכח בתפילת הלחש צריך להתפלל שוב, ואם הוא שכח בחזרה אינו צריך להתפלל שוב מפני טורח הציבור התשובה הראשונה נכונה במנחה, אבל לא בשחרית התשובה השניה נכונה בראש חודש, אבל לא בחול המועד

ד. כמה אנשים מתוך הציבור [חוץ מהשליח ציבור] צריך שיסיימו להתפלל את תפילת הלחש, כדי שיהיה אפשר להתחיל את חזרת התפילה, לדעת הקיצור שולחן ערוך? תשעה לכל הפחות שמונה, כי אחד שעדיין מתפלל יכול לצטרף ששה לכל הפחות חמשה, ויחד עם השליח צבור הם ששה

ה. האם השליח ציבור צריך גם הוא לומר אחרי סוף החזרה 'יהיו לרצון אמרי פי...' ולפסוע שלוש פסיעות? כן לא יהיו לרצון לא, שלוש פסיעות כן יהיו לרצון כן, שלוש פסיעות לא

ו. בתענית ציבור אומר השליח ציבור 'עננו' בין ברכת גואל ישראל לברכת רפאנו. מה הדין אם הוא שכח וכבר סיים את ברכת רפאנו? חוזר לעננו, ומתפלל משם לפי הסדר אומר עננו אחרי ברכת רפאנו, שהמיקום המדוייק בין גואל ישראל לרפאנו אינו אלא לכתחילה אומר עננו בברכת שמע קולנו כמו יחיד, ואם שכח גם שם אומרה אחרי המברך את עמו ישראל בשלום, בלי חתימה עננו אינה מעכבת, ואם לא אמרה במקומה ממשיך להתפלל כרגיל

ז. מי שאיחר לבוא לבית הכנסת, באיחור כזה שאפילו אם ידלג על פסוקי דזמרה לא יוכל להתפלל עם הציבור, וכשעומד לסיים ברכות קריאת שמע, הוא רואה שבעוד דקה השליח ציבור יתחיל את החזרה, מה יעשה? יתחיל מיד להתפלל, וישתדל לסיים לפני שהשליח צבור יגיע למודים ימתין מעט, ויתחיל להתפלל יחד עם השליח ציבור ימתין עד אחרי קדושה ואז יסיים את ברכות קריאת שמע ויתפלל שמונה עשרה גם אחרי קדושה מותר להתחיל רק אם הוא חושב שיסיים לפני שומע תפילה, ואם לא, צריך להמתין עד אחרי קדיש תתקבל, ורק אז להתפלל שמונה עשרה

ח. מי ששכח להתפלל שחרית, והוא צריך להשלימה במנחה, כיצד יעשה? יתפלל תפילה לשם שחרית, ואחר כך יאמר אשרי, ויתפלל תפילה לשם מנחה, ויאמר תחנון יתפלל קודם מנחה, ואחר כך יאמר אשרי, ויתפלל תפילה לשם שחרית, ויאמר תחנון יתפלל קודם מנחה, ואחר כך יאמר תחנון ואשרי, ויתפלל תפילה לשם שחרית יתפלל קודם מנחה, ואחר כך ישהה כדי הילוך ארבע אמות, ויתפלל תפילה לשם שחרית, ויאמר תחנון ואשרי.

ט. מי שהיה חולה ולא הצליח להתפלל לא ערבית ולא שחרית ולא מוסף של שבת, ובשבת אחר הצהריים התאושש, אילו תפילות הוא צריך להתפלל ולהשלים? רק מי שהפסיד תפילה ברשלנות צריך להשלים, ולא מי שהיה חולה מתפלל מנחה, ומשלים רק שחרית, אבל ערבית ומוסף אי אפשר להשלים מתפלל מנחה ומשלים את מוסף, אבל ערבית ושחרית כבר אי אפשר להשלים מתפלל מוסף ומנחה, ומשלים את שחרית, אבל ערבית כבר אי אפשר להשלים

י. מי ששכח להתפלל ערבית במוצאי שבת, ומשלים בשחרית, האם צריך לומר בתפילה 'אתה חוננתנו'? אי אפשר להשלים אתה חוננתנו אם כבר עשה הבדלה על כוס יין, שוב אינו צריך לומר אתה חוננתנו אומר אתה חוננתנו בתפילת שחרית, שזו התפילה הראשונה שהוא מתפלל אחרי שבת מתפלל שחרית בלי אתה חוננתנו, ואומר אתה חוננתנו בתפילת התשלומין לערבית

יא. מי שהתפלל מנחה בראש חדש ושכח לומר יעלה ויבוא, כיצד משלים את התפילה אם גם למחרת ראש חודש משלים בערבית, ואם לא אינו משלים גם אם למחרת כבר לא ראש חדש, משלים את תפילת המנחה בערבית, ואומר בה יעלה ויבא גם אם למחרת כבר לא ראש חדש, משלים את תפילת המנחה בערבית, ואינו אומר בה יעלה ויבא יעלה ויבוא אינו מעכב את התפילה, ואין צורך להשלים את התפילה

יב. האם אומרים תחנון במקום שיש אבלים בתוך שבעת ימי האבלות? אבלים צריכים להקפיד יותר מכל אדם לומר תחנון בבית האבל אין אומרים, אבל המנחמים צריכים להשלים אחרי שהם יצאו בבית האבל אין אומרים, ואין משלימים מאוחר יותר גם בבית כנסת שנוכח בו אבל, כל הנוכחים פטורים מתחנון לגמרי

יג. האם אומרים תחנון בתפילת המנחה שלפני אסרו חג פסח? מאחר ואין אומרים באסרו חג, גם במנחה שלפניו אין אומרים אסרו חג הוא יוצא מן הכלל, ואומרים במנחה שלפניו באסרו חג עצמו אומרים תחנון אין אומרים, אבל לא מהסיבה המוזכרת בתשובה הראשונה

יד. כשאדם עולה לתורה, מאיזה צד הוא צריך לעלות? בדרך הקצרה ביותר בצד ימין בצד שהפנייה אליו תהיה ימינה [ולכן אם עומד בחלק האחורי של בית הכנסת עולה מצד ימין, ואם עומד בחלק הקדמי עולה מצד שמאל, שהוא לימינו כשהוא עומד עם הפנים לספר תורה] בצד שהספר תורה עלה

טו. בשעה שהעולה מברך על התורה, האם הספר תורה צריך להיות פתוח או סגור? סגור [או מכוסה] כדי שלא יאמרו שגם הברכות כתובות בתורה פתוח, כדי להצמיד את הברכות כמה שאפשר לקריאת התורה בברכה שלפני הקריאה פתוח, בברכה שלאחריה סגור כל אחד יכול לנהוג כרצונו

טז. באיזה שלב של קריאת התורה יש לעמוד הכי טוב לעמוד בשעה שהעולה מברך ובשעת קריאת התורה, אבל לכל הפחות צריך לעמוד בשעה שהעולה אומר 'ברכו' ובשעה שהציבור עונים הכי טוב לעמוד גם בשעה שהעולה מברך את הברכות, ולכל הפחות צריך לעמוד בשעה שהעולה אומר ברכו ובשעה שהציבור עונים, אבל בשעת קריאת התורה אין להחמיר הכי טוב לעמוד גם בשעת קריאת התורה, אבל לכל הפחות צריך לעמוד מ'ברכו' עד סוף הברכה של העולה הכי טוב לעמוד גם בין גברא לגברא, אבל בשעת קריאת התורה והברכות חובה לעמוד

יז. כשיש בבית הכנסת תלמיד חכם גדול בתורה שהוא ישראל, וכהן עם הארץ, מי עולה ראשון לתורה? אפילו ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ מבקשים מהכהן לצאת מבית הכנסת הכהן עולה ראשון אם הכהן מוחל על כבודו מעלים את התלמיד חכם

יח. אם כהן עומד באמצע ברכות קריאת שמע, ואין כהן אחר בבית הכנסת, איך צריך לעשות? קוראים לוי או ישראל במקום כהן, כי אם יקראו לכהן יהיה אסור לו לעלות ויגידו שהוא פגום קוראים לכהן בכל זאת, כדי שלא יאמרו שהכהן פגום יש לכהן לצאת מבית הכנסת כדי שלא יאמרו שהוא פגום לכתחילה אין קוראים לכהן, אבל אם קראו לו יעלה

יט. אם חשבו שאין כהן בבית הכנסת, וקראו בטעות לישראל, והוא עלה ואמר ברכו ועדיין לא בירך את ברכת אשר בחר בנו, ופתאום שמו לב שיש כהן, מה עושים? אין מה לעשות, הישראל ימשיך ויברך, והכהן הפסיד הכהן עולה אחרי הישראל לעלייה השניה קוראים לכהן שיעלה, והישראל ממתין ליד הספר תורה עד העליה השלישית, ואז הוא מברך וקורא קוראים לכהן שיעלה, והישראל ירד, כיון שהיתה כאן טעות, ואם ירצו יכולים לקרוא לו לעליית השלישי

כ. בתענית אסתר, הכהן היחיד בבית הכנסת אינו צם בגלל בעיה רפואית, איך נוהגים בקריאת התורה? הכהן יצא מבית הכנסת, וקוראים לישראל במקומו, ואם לא יצא וקראו לו בטעות, לא יעלה אלא אם תענית אסתר חל ביום שני או חמישי בשחרית, שאז אם קראו לו יעלה אין צריך שיצא מבית הכנסת, אלא לא קוראים לו, שכולם יודעים שיש אנשים שאינם צמים, ואין בזה פגם לכהן, ואם קראו לו בטעות, הדין כמו בתשובה הקודמת מאחר ומדובר בתענית ציבור, מותר לקרוא גם לכהן שאינו צם לכתחילה יצא מבית הכנסת, אלא אם מדובר בשחרית של שני וחמישי, אבל בדיעבד אם לא יצא, יכול לעלות

רוצים לשמור את הציון ולראות אותו גם בפעם הבאה? כניסה לאזור האישי (לא חובה).

המבחן השבועי

בודקים מה נשאר מהלימוד של השבוע, בשאלות אמריקאיות קצרות.

למבחן

הלימוד של מחר — במייל

מצטרפים לרשימת התפוצה ומקבלים את הסעיף כל בוקר.

הצטרפות לתפוצה

חברותא טלפונית

לומדים קיצור שולחן ערוך בטלפון עם חברותא קבועה, בזמן שנוח לכם.